ארה"ב תרבות ההארלי קיבלה שינוי בגלגול האחרון.
כמי שעוקב מקרוב כבר קרוב לעשרים שנה, השינויים המונחתים ושינוי סוג הלקוחות של חטיבת הארלי
(להל"ן החטיבה) גרמו גם לשינוי בהרגלי הצריכה של הכלים.
אם בתחילת שנות השישים, רוב המשתמשים היו שייכים לפלג כזה או אחר בתרבות האמריקאית, רובם
פורעי חוק, כנופיות מלאכי הגיהינום וראשי דלק. היום הרבה מהלקוחות הם אנשים מיושבים בדעת מהמיינסטרים
של ארה"ב. לקוחות חדשים אלה הביאו דרישות חדשות ורוח "אחרת" בחטיבה חלקם יגידו שינוי מבורך וחלקם
יסרבו לקבל. כך או כך החטיבה מוכרת היום הרבה יותר כלים ומכניסה הרבה יותר כסף.
האופנועים שלפני המלחמה (הראשונה והשנייה) נמכרים בהרבה מאוד כסף, ולכל עשור ישנה עדת מעריצים
גדולה שמוכנה להישבע שזה זה ההארלי האמתי וכל מה שאחריו...כלום!
נכון להיום בשוק האמריקאי ישנה דרישה מוגברת, לדגמים של שנות השישים והשבעים עם עדיפות לכלים
מקוריים או כאלה ששופצו על פי רוח התקופה, העשור הנוח ביותר לקניית תקציב, הוא למרבה ההפתעה
זה של שנות התשעים דווקא זה שנחשב לבעל המנועים המוצלחים. הוא לא מספיק "ישן" להיחשב קלאסי (זה עוד יגיע)
ולא מספיק חדש להימכר כמשומש יומיומי.
המרגיז בכל הסיפור, ששם תוכל להגדיר תקציב גג, לבצע חיפוש של כלי על פי טעמך ולמצוא מציאות מדהימות
הן מבחינת תחזוקה וכמות ק"מ שעל האופנוע והן מבחינת המגוון, התצורה והסגנון.
בארץ רוב הכלים שחוקים, מוחזקים בתחזוקת שבר (הסיבות ידועות) ונדרש עליהם מחיר מוגזם. עיון מזורז
בלוח מכירות בארה"ב מגלה מגוון כלים מרשים במחירים של 4000-5000$ מחיר שבארץ רק אפשר לחלום
עליו.
קשה מאד להתאהב או לרכוש הארלי שחוק, כשבאותו המחיר את יכול לקנות יפני נוצץ וצעיר עם תדמית אמינה.
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 14-04-2016 בשעה 08:02.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
שושנה אני מהמר שגם הארלי חדש לא ישתווה באמינותו ליפני חדש!
הדבר היחיד שעומד לזכות ההארלי זה "הרומנטיקה" הסאונד והתחושות ( שאני מתוודה שקורץ גם לי אפילו יש לי את האקססוריז ששמרתי אי שם מגיל 16שיגרמו להרגיש חבר כנופיה)!שהארלי מספק ובמחיר שבארץ אינו שווה לכל נפש!
האמת שקיוויתי שאלבר ינסו להפוך את המותג למשהו עממי יותר אך התבדתי אם נתעלם מהקישקוש בנפח 750 או 883 שמסופקים במחיר בסיס אך ללא כיסא אחורי ואם נודה באמת לא ממש פסגת החלומות של אף הארליסט ובטח לא שלי או שלך!
אגב נושא התמחור לא ברור לי אם זה בשל המיסוי או בשל נסיון למתג את הכלי אבל אני מהמהר שבשל המחירים הם מאבדים הרבה לקוחות!
אני מניח שריבוי כלים רק יועיל ליבואן שיהנה מרכישת חלפים וקהל חדש!
אני חושב שאתה טועה בכך שאתה משייך ידע קודם לכלים מודרניים,
על פי השיטה שלך גם דוקאטי הם כלים לא אמינים...
הכלים החדשים של השנים האחרונות, עמודים בכבוד מול כל המתחרים,
לא פחות ולא יותר ולא ידוע על בעיות כרוניות, בתנאי שטופלו כנדרש.
להפך מנועי האוולושין המתקדמים, נחשבים למנועים שלא מתים גם אחרי
ק"מ מכובד בכל קנה מידה.
בהקשר למחיר, הגרעין הקשה של האופנוענות בנפחים הגדולים הוא גרעין
שמרביתו אנשים בעלי ממון, או כאלה ששמו להם בסדר העדיפות גבוה
את נושא רכישת האופנוע.
החברה הצעירים יותר או כאלה שעדיין נאבקים לפרנסתם, מטבע הדברים
לא לקוחות פוטנציאלים של הכלים האלה כחדשים.
אני בהחלט חושב שיש מקום גדול יותר לאופנוענות שפויה במחירים עממיים
והצלחת האופנועים החדשים במחירים של עד 50K ש"ח מוכיחה זאת.
ברגע שיכנסו לשוק עוד ועוד אופנועים כאלה ייווצר שוק חדש ושונה מהקיים,
בדיוק כמו שקרה בתחום הרכב, למכוניות 1600 אוטומטיות, עם כניסת הרכבים
הקטנים והזולים, שאיש לא האמין בהם עד אז.
כבר היום ישנו שוק "מת" של אופנועי יוקרה שלא נמכרים במחיר המחירון ונתקעים
אצל היבואן כאופנוע יד 2 או מוכרים שלא מצליחים למכור המון זמן עד שמתפשרים
על המחיר.
אני מאמין שבשנים הבאות תהיה ירידת מחירים חדה כלפי מטה.
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 14-04-2016 בשעה 10:37.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
שושני יקר קלעת בול
אני ישראלי גוזען וסטיגמתי!
דוקאטי פוי מגניב חדש אבל אמינות יוק ( נראה לי שאפילו יותר גרוע מהארלי - אם נשווה ירידת ערך של משומשים - אאו בשל ריבוי כלים ובכל זאת לצורך הוויכוח)
גוצי - קקה - ראה כתבה ארוכת טווח שבכלי עם 30 אלף קילומטר ( ייתכן שאני טועה בקילומטרים ) כבר מופיעות הזעות.
הארלי נו טוב לא נהרוס לך ולי את הפנטזיה
BMW ( וואלה ממש דה ז'וו) בעיות שונות של חשמל וכו' ( לא מה שהיה פעם פשוט ואמין) להזכירך סיפורי אימה ששמענו במהלך הדרך.
אגב גם בעולם הרכב ( אני מקווה שצביקה יסכים איתי ) שהיפנים עשרות מונים עדיפים על תוצרת אירופה ( כיום אולי קצת פחות בהשוואה ל80 90 ) אמריקה וכו'!
זה קו שמנחה אותי כבר הרבה שנים ומנסיון ( החזקתי גם אירופיות וגם יפניות) עם היפניות לא ראיתי מוסכים ( אפילו האינוצ'נטי שהייתה עם מנוע יפני והשאר מרחבי אירופה המנוע אמין כל המסביב חרא )
מובן שהיו הפתעות כגון האונו שעובדת יפה ( דורשת יותר תחזוקה מהסוויפט שהייתה לי) עד היום, היאווה שיחסית למחיר חרשתי את הארץ ( שוב דרשה תחזוקה ופלטינות בארגז כלים) או הווספה (שגם דרשה תחזוקה )
היפנים מטיפול לטיפול עם מינימום בעייות והפתעות ( למעט בלאי רפידות דיסקים וכו')
לדעתי את מפספסים פה נקודה חשובה מאוד - רוכב/אופנוען בדר"כ לא בדיוק קונה כלי בגלל שם חברה מותג מסויים. רובנו קונה כלי מה שעושה לו את זה (עם עוד כמה ייעודים ושימושים במשוואה, אבל בלוטות החשק מובילות ברוב הגדול של המקרים).
אם חברת הארלי היית מרחיבה את הצע הכלים חוץ מקרוזרים במלאןטלפים ווריאציות (ולא, ספורטסטר זה לא כלי ספורטיבי בדיוק) - למשל לקחת את אריק ביואל ולספח אותו אליה בחיבוק רחב ולתת לו ליין פיתוח לכלים ספורטיביים כשהוא יהיה המנהל שם, אז היו יותר רוכבים שהיו מצטרפים למותג הזה. ברור שאני לא ממציא את הגלגל ודיי בטוח שהם ביודעין נשארים עם הקרוזרים , ובטח הרעיון של פיתוח כלים ספורטיבים/ספורטורינג/כביש פרופר, כאלה שעטופים קצת/הרבה עם פלסטיק עלה שם בישיבות לא אחת..
כמי שרכש כלים גם יפנים וגם גרמנים, וברור שכל אחד וסיבותיו אבל לדעתי הקו המנחה של רובנו זה לא בהכרח פרקטיקה ואמינות מוכחת בראש ובראשונה.
בסופו של עניין מה שתופס אותנו בעסקת הרכישה הבאה, שוב - ברוב המקרים שזה כלי מעל 500 סמ"ק לפחות, זה הזיק הזה של החיבור למראה ולנתונים המוצהרים של המעטפת (סמ"ק/קג"מ, צורה, צבע, פוזה). אם זה יפני , גרמני, אוסטרי, איטלקי או אמריקאי? (יסלחו לי האנגלים, מאז המנדט האופנועים שלהם לוקים בחסר בייצוג רשמי בארץ) - בעיקר זה שהכלי בא לך ממש טוב ואתה חייב אותו.
ואישית זו התשובה שלי אליך ינון - למרות שבאנדיט היה מתאים לי בול לשימוש היומיומי עם כ 70 ק"מ יומי חמישה ימים בשבוע, הוא לצערי לא עושה לי את זה. לא שאני רואה באנדיט אני מקיא כן, אבל.. אני בוחר כלי שאפילו אחרי שנה~שנתיים אחרי רכישתו, כשאקום בבוקר ואסיר את הכיסוי אני יגיד לעצמי "יו איזה כיף שיש לי כזה". (מעריך שרכיבה על באנדיט או על בימר כשלי לא כזו שונה תהומית, אבל יש הבדל)
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
ראה למעלה.
אתה גם מאמין בפיות? אולי גם בירידת מחירי הדיור?
תגיד...? כמה פעמים אמרתי לך, את הכדור הכחול בערב והאדום בבוקר, לא הפוך!
למה למי יש אינטרס שירדו המחירים של משהו? את מי זה משרת???!!!
את המדינה?
את היבואן (הקבלן)?
את בעליו של הכלי (או הדירה) החדש?
את בעליו של הכלי (או הדירה) המשומש?
מי בדיוק מוכן לוותר ולהפסיד?
או להרוויח פחות, מי?
במקרה של הדירות...אפילו כאלו שלא רכשו וצריכים לקחת משכנתא, לא רוצים שערך הדירה שיקנו יפחת.
אולי אפילו רוכבים שרוצים כלי חדש וצריכים מימון, אולי גם הם מעדיפים שהמחירים ישארו גבוהים.
לך...לך תישן על האף...
![]()
נערך לאחרונה על ידי MasterOz; 14-04-2016 בשעה 22:35.
ערן
הלוקסוס של לרכוש את מה שעושה לי טוב לנפש כרגע לא אפשרי!
כשאני מחפש כלי אני נאלץ לחשוב אם אני אוכל להחזיק אותו וכמובן שהדברים לא יבואו על חשבון הבית והילדים.
הבאנדיט היה פשרה וכך גם האופנוע הבא אחריו.
מבטיח שאחרי שאריאלה תתקשר או שאהיה בכיר ומושחת באחד משרדי הממשלה אני אחזיק הארלי שלצידו טוסטוס,קורבט, gmc typhoon ,דיפטנדר, סופה, מנגל גז של וובר וחנייה סגורה וממוזגת שאוכל לישון בה!
עד אז נתפשר ונחיה לפי תקציב
יש יעד ויש מטרה-היעד הוא הדרך להגשים את המטרה אפריל הגיע ועדיין מושבת
I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️![]()
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
החיים הם אוסף גדול של פשרות, כי ההבדל בין מה שאתה רוצה, למה שאתה באמת צריך, לבין מה שיש לך בפועל,
הוא לפעמים כל כך גדול, שזה נקרא פער התסכול.
עכשיו, ככל שפער התסכול גדול יותר, הסיכוי שתעשה מעשה אהבלי, גדל משמעותית.
לכן אם המעשה האהבלי שלך יהיה קטן ומחושב ולא בדיוק מה שאתה רוצה, שוב תתקע למרות המעשה
עם מה שאתה צריך, או מה שיש לך, כלומר לא עשית כלום, פרט למעשה אווילי שלא קידם אותך לשום מקום.
אז אם כבר משתגעים, משתגעים בגדול כי עדיף מפלה מפוארת, מחלומות במגירה.
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 16-04-2016 בשעה 10:19.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
שושנה, פער התסכול תופס אצל ילדים.
בגילנו המופלג מבינים שיש מצוי ויש רצוי ולומדים לשמוח ולהנות ממה שיש.
יש את זה שילך על כל הקופה ואז יגלה שיש לו ברזל נוצץ שהוא לא יכול לתחזק.
ויש אותי שעורך סדרי עדיפויות ויודע לנשום עמוק ולחשוב כדי לא ליפול ( לאחרונה גם להתייעץ).
צעדים קטנים יביאו אותנו לפסגת החלומות בקצב איטי, צעדים גדולים לא ברור לאן יקחו אותנו ומזה אני מנסה להמנע!
זהי בדיוק הבעיה שמפרנסת מיליוני פסיכולוגים יועצים ופסיכיאטרים, כולם חושבים שהם מחוסנים,
נורמליים, לא צריכים עזרה, עד שזה מתפרץ, יש לזה אין ספור ביטויים, התנהגותיים, פיזיולוגים,
נפשיים, אבל קשה מאד להודות שיש לך (לא לך אישית, בכלל.) בעיה ולפעמים אתה אפילו לא
יודע שהיא שם.
החכם יודע להתמודד איתה, הפיקח דואג שהיא לא תגיע!
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
ברוך השם אני הכל חוץ מנורמאלי.
תעבור על רשימת החברים שלי ותסביר לי איך אפשר להיות נורמאלי איתם!
לגבי מה שרשמת כעת אני חייב להודות שאני לא בטוח למה התכוון המשורר.
תשמע, עקבתי אחרי ההודעות שלך ועניין האמינות חוזר לא פעם, על פניו נראה שאין לך שום נסיון על הארלי מה10 שנים האחרונות אז בשביל הפרוטוקול תדע שבטבלת האמינות של מגזין האופנועים שנחשב לגדול באירופה הארלי נמצאים בטופ וזה לא עוד סקר אמינות אלה רכיבה ארוכת טווח שאחרי המנוע פורק לחתיכות.
בעבר החזקתי ביואל XB12 וההתרשמות שלי מהמנועים שלהם היא שהם פשוטים, קלים לתחזוקה ואמינים, לא הבנתי מה זה לטפל כמו שצריך? אין שם כמעט במה לטפל, לא רדיאטור, לא כיוון שסתומים ולא שרשרת וגלגלי שיניים, אין שם הרבה חוץ מהחלפת שמן פילטר וכו.