Suzuki GN250 - מספר שאלות

[KKatkov]

לכאורה, אתה מגבה את העמדה שלך בנתונים אובייקטיבים (שאבסלוטית הם נכונים), אבל תוך כדי קריאה עולה לי המחשבה שייתכן והשוואה זו "מפספסת" את הנקודה, אם יש כזו בכלל, והשאלה שהעלה פות"ש. לי אישית קשה להתעלם מההתייחסות הרגשית בכל שיקול קניית אופנוע באופן כללי, ובמיוחד בשרשור הספציפי הזה, שבו אחד הקריטריונים המרכזיים הוא "ריגוש" כפי שהוזכר.
אפשר למצוא המון חן ונוסטלגיה בכלים ישנים "נחותים" בכל פרמטר, שמחזירים אותנו לחוויה מאוד ראשונית, בלתי אמצעית ולא מתווכת ע"י שומרי סף אלקטרוניים. וזה לגמרי מובן.
לפני כמה שבועות, יצא לי לרכב על ב.מ.וו R90 מודל 74', שהוא בצורה כזו או אחרת הסבא-רבא של האופנוע המודרני שאני רוכב עליו היום. הוא נחות גם בכל פרמטר: לא בולם, לא סופג ונמרח בסיבובים, אבל זו הייתה חוויה מטלטת, בהמון מובנים, ולגמרי מחוללת המון רגש. לא בטוח בכלל אם ארוץ מחר לחפש לי אחד כזה לשיפוץ ושימור, אבל בהחלט מבין את המכורים לז'אנר.

ה-R90 הוא אופנוע גב-גבר. גם כשהוא זקן. לא איזה GN רכיכה.
זה לא שאני שונא כלים ישנים - יש לי GPX בשיפוץ (מתמשך), דיוורז'ן 400 (במחסן, מחכה להשקעה כבדה של זמן/כסף/חשק מצידי), בנדיט 400 של חבר, ששופץ פעם אחר פעם למצב נוסע. עברו תחת ידי לא מעט נבלות, שלחלקן נקשרתי רגשית. אבל - אלה כלים, שלפחות פעם (לפני 20-25 שנה) היו מגניבים, נחשקים וכיפיים. GN לא היה כזה מעולם.