אוקיי אוקיי, אז אני חושב שעליתי על שורש הבעיה, מדוע אינך מבין אותי.
100 ש"ח יציאה לפאב זו לא 'קריעה בכיס', זה כבר חור שהתפתח לגרב ולנעל עבורי.. אני מגיע לשעה שמחה ושותה ליטר בירה ב20 ש"ח. הפופקורן וצ'ייסר ערק על חשבון הברון. עכשיו ייתכן והבילוי שלך נראה שונה, והתפריט הינו עשיר יותר ופה בדיוק נעוץ ההבדל - הצרכים ואופי השימוש, לדעתי, שאני ופות"ש חולקים יחדיו. משהו פשוט ועדיף שיעלה גם חיוך על הפנים.
אני לא מחפש להראות את האגזוז לאף אחד. להפך, הייתי מעדיף להשתהות רגע על הפנים של הנהגת לידי.
לא מחפש מהירות סופית ולא סקאלה סגורה. מחפש להגיע מא' לב', מבלי לעמוד בפקקים, מבלי לחפש חנייה 15 דק' ולחייך בקסדה.
כביש מפותל? במקום לחנות ולשתות קפה ב'ברבהר' לפני כולם, אני מעדיף לחתוך לשביל מול מכבי-האש של בר-גיורא. יש שמה ואדי עם מטעי זיתים לכל אורכו וח'ירבה של מבנה אבן ישן, שמה אני אוהב לשתות את הקפה-טורקי-על-גזייה שלי עם ערגליות תות.
אתה מבין? אם אתה חושב על ברקסים משוכללים, מתלים חדישים והשכבות בסדום-ערד, אותי כל מה שמעניין זו רכיבה עם 70 בשפיץ של המחוג.
הכל עניין של צרכים ואופי השימוש מבחינתי. לכן, בינתיים, נשאר חלוקים בדעותינו.
ואני כבר יודע מה אתה הולך לשאול, אז תרשה לי לענות מראש -
ה'חורקו' נמצא בסמטה הקטנה של רחוב בן-סירא בירושלים. יש חנייה בשפע לאופנוע, והבירה הראשונה עלייך. שעה שמחה עד עשר וחצי. אפשר לאחר.
