פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

[ayalzo]

.. וברור שכל שמן חדש אחרי החלפה תרגיש חלקות (לא מאמין שאתה זוכר איך הכלי התנהג לפני כמה אלפי ק"מ ממש בקטנות כולל סמפוניית הצלילים מהרכיבים בין הרגליים..)

יש לזה שם מדעי.
זה נקרא אפקט פלצבו...

[Dresdner]

יש לזה שם מדעי.
זה נקרא אפקט פלצבו...

יש לי את האפקט הזה כל פעם אחרי שאני שוטף את האופנוע.

[ayalzo]

לי גם היה.
אז הפסקתי לשטוף.
אני לא מוכן לתת למוח שלי לעשות עליי טריקים!!

[NAOR2207]

יש לזה שם מדעי.
זה נקרא אפקט פלצבו...

במכונות מקרקשות ישנה סבירות שתשמע הבדלים.
אין לי סטטוסקופ ואני מודע היטב לאיכות וניפלאות הפלסבו. יחד עם זאת אני מדבר לשמן כמו שמסרו אמוטו דיבר למים
ועדיין. אחרי החלפת שמן הנבלה מדברת בדיאלקט שונה מעט

[Ami]

יש לי את האפקט הזה כל פעם אחרי שאני שוטף את האופנוע.

לי זה קרה בשבוע שעבר אחרי שעברתי את הרישי השנתי

[קידוזו]

במכונות מקרקשות ישנה סבירות שתשמע הבדלים.
אין לי סטטוסקופ ואני מודע היטב לאיכות וניפלאות הפלסבו. יחד עם זאת אני מדבר לשמן כמו שמסרו אמוטו דיבר למים
ועדיין. אחרי החלפת שמן הנבלה מדברת בדיאלקט שונה מעט

יפה שאתה מכיר את הספר. לפני המון שנים התכתבתי איתו באימיילים.
אצלי חד משמעית כל הרכבים והאופנועים שהיו לי נשמעו והתנהגו אחרת אחרי שטיפה. נשמות יש להם.

[השושנים]

חברים, קחו שני אופנועים מאותו שנתון אותו סוג אותו מס' ק"מ ותרכבו על שניהם ותגלו הבדלים, כל כלי מתאים את עצמו לסגנון הרוכב
מעצב את צורת המושב לפי התחת של הבעלים, במשך הזמן הכוונון הראשוני משתנה לפי שיגעונות הבעלים, הצמיגים מקבלים את חתך
הרכיבה הממוצעת שלו, הקלאצ' נשחק על פי השימוש הגיר והשרשרת נמתחים ומתכווצים אחרת בקיצור בכל כלי התחושה תהיה קצת אחרת.

התחושה לרכוב עם שרשרת יבשה שונה מהתחושה של רכיבה עם שרשרת משומנת ומתוחה בול, שמן ישן מרגיש אחרת משמן חדש וטרי,
שימון וגירוז מכלולים משפרים את תחושת הרכיבה, ואפילו הידוק ברגים קיבוע חפצים בארגז משפיע על הקשקושים והרעשים.

מי שרגיש לאופנוע שלו ידע לזהות כל רעש חדש, מי שמכור לתחושות ידע מתי הוא לא מקבל את כל המנה, מי שמחפש משהו אחד ומקבל
משהו אחר (ואני לא מדבר על לוקי) ידע את זה.

אז פלסיבו בתחת שלי.

[lokimonster]

אז פלסיבו בתחת שלי.[/QUOTE]


עדיף לא לספור את הד(ג)רים שגמרו בתחת שלך

[השושנים]

37024 ק"מ

אתה יודע שאתה בכיוון הנכון ברגע שאתה מתכנן את היום של מחר ואשכרה מתרגש לזה שיש לך הרכיבה ארוכה מבדרך כלל,
אתה מכין יום קודם את הציוד על מנת שתחסוך זמן מיותר בבוקר, דואג שהדיבורית תהיה טעונה, מעדכן את רשימת השירים,
ונרדם בציפייה לרכיבה.

ארץ ישראל קטנה מדי, היא קטנה בשביל לארגן טיול אמתי, במיוחד אם אתה לא יורד לשטח, למדבר, וגם שם יש מעט מאד
רוכבים שבאמת לוקחים את הכלים שלהם לשינה עם אוהל וציוד תחת כיפת השמיים או באתר פיקניק נחמד בין אין פה לאין שם.

הרכיבות בארץ מתחלקות לשלוש, בוא ניסע לצפון, בו נרד דרומה ויאללה מתחרעים בנס הרים בית ג'וברין.

לצפון יש את כביש אלון, אופנוענות מתקדמת. יש את כביש 90 שעדיפה רק כ-7 חודשים בשנה אחרת חם מדי. כביש 6 להרליסים
וכבישי המרכז לחובבי סאדו מאזו.

יש את הצפון ההרד קור, רמת הגולן, כביש הצפון ראש הנקרא. הקטע שלהגיע לשם מצריך כמה שעות רכיבה או לינה מסודרת,
יש את הגליל סובב כינרת, רכיבה ארוכה כמעט ליום שלם.

לדרום שלנו יש אותה בעיה לרדת ללאס וגאס הישראלית שלנו זה לישון לילה באילת, לרדת לערד סדום בשביל 20 דקות של לונה
פארק כבישי וחזרה למרכז נראה מטומטם למרות שכביש ים המלח מצדה יפה לרכיבה במיוחד בשעות הזריחה או השקיעה.

כביש 10 נפתח בחגים והאמת אחרי כמה פעמים הוא עדיין מרשים אבל מעייף.

וכמה כבר אתה יכול לעשות את כבישי ההרים סובב ירושלים הם ברירת המחדש של כל רוכב ירושלמי, אפילו אני שנהנה מהם מאד
כבר בורר את הרכיבות שלי לפי העדפות אחרות.

אבל אם אתה מתרגש לפני הרכיבה גם אם זה בבית שמש 40 דקות רכיבה ממך מתרגש מהכביש ומאופנוע אתה מבין שעדיין משהו
בוער בך, הורסיס עושה הכי טוב את מה שהוא יודע לתוכנן לעשות, רוכב נחוש ידע להוציא ממנו הרבה מאד, הרי הוא חולק את
המנוע והשלדה של אופנועים ספורטיביים ממנו אז בעצם רק לאמץ את תנוחת הישיבה הזקופה, להתמקם נכון באופנוע ולשחרר הכל
בכביש טכני תהיה לא פעם מהיר מאחרים, ללא שום רגשי נחיתות וללא המחיר שמשלמים אופנועי הספורט בדרך חזרה.

אני מקנא באחינו האירופאיים, סמן להם מסלול תן כיוון ויש להם הכל מהכל, חוץ אולי ממזג אוויר כמו שלנו, אני מוכן להתחלף איתם
בכל רגע.

בקיצור אם אין לך חבורה שמכונה לצאת לא רק למען הרכיבה אלה גם להסתובב באתר מסוים, לעשות פעילות נוספת מעבר לרכיבה
אתה בבעיה. אבל אם אתה עם האופנוע הנכון בשבילך אתה יכול להפיק הנאה גם בדרך מהבית לעבודה.

[NAOR2207]

האדם שבמסיכה ינצח

[קידוזו]

יש משהו בעניין מיעוט הכבישים הכיפיים אבל מבחינתי יום שלם לדרום או הצפון זה אפילו יותר מבסדר. בחורף הזה מתכנן לרכב גם בגשם עם לינות וקורונות. יהיה כיף.

[השושנים]

יש משהו בעניין מיעוט הכבישים הכיפיים אבל מבחינתי יום שלם לדרום או הצפון זה אפילו יותר מבסדר. בחורף הזה מתכנן לרכב גם בגשם עם לינות וקורונות. יהיה כיף.

הבעיה היא לא יום רכיבה עשיתי זאת מאות פעמים ואני אוהב לרכוב, הבעיה היא אחרת נניח ואתה רוצה לצאת ולבלות ברמת הגולן
טיול של 3-4 שעות ברמה, ביקור במפלים אולי לשבת אצל חבר לטעום קצת נוף אחר, אז או שתצא לפנות בוקר להתחמק מהחום
בבקעה תרכוב שעתיים וחצי שלוש ואז מה עוד סיבוב של שלוש שעות בידיעה שיש לך עוד שלוש שעות הביתה?

כשיצאנו לטייל בכביש 10 הגענו עד אילת טיול נחמד, אבל אם היה עלי לחזור באותו יום אתה מדבר על כמעט 1000 ק"מ ביום...
אז ישנו לילה באילת יצאנו חזרה יום אחרי בשעות אחרי הצהרים סביר...אבל אחרי כמה פעמים זה די נמאס.

יצא לי להיות באלפים 3 פעמים בתקופה האחרונה פעמיים עם אופנוע ופעם ברכב, את הגרוסגלוקנר עליתי 3 פעמים, אבל כל פעם
זה היה משהוא אחר פעם ירדתי בערפל כבד, בפעם אחרי זה יום נהדר ובהיר, ופעם ברכב שזה אחרת לגמרי. בקיצור לכל כביש שם
יש טעם אחר ויש שם עשרות אם לא מאות אפשריות לטיולים שונים ומשונים.

כמה כבר אפשר לתפור את אותם כבישים אותם מקומות אותו הקצב בסופו של דבר אחרי עשורים של רכיבה אתה מגיע למיצוי,
אז נכון שהחלפה של כלי מצית בך מחדש לתקופה את הטעם, חבורה נכונה עוזרת ואבל כשאתה טועם חו"ל ומבין את ההבדלים
לפתע הכל מרגיש לך אחרת כאילו קיבלת איזה כאפה לפרופורציות.

עכשיו הוסף את תנופת הבינוי שפוגעת בכבישים "של פעם" אלה שחצו נוף עם תוואי כביש מפותל שינויי זווית וכיוון (ע.ע כביש 38
בית שמש) והפכו אותם לכבישים מהירים יעילים חסרי אופי, נפח תנועה עולה וגובר, משתמשי כביש אחרים אופניים, קבוצות ספורט,
רכבי "ספורט" משופרים כאלה ואחרים שמשתמשים באותם כבישים בדיוק ותגלה שמשנה לשנה זה הופך לפחות פאן ויותר אתגר הישרדות.

[lokimonster]

בקרוב
ירדן סעודיה עד לשתיי הימים (בחריין)
וכמובן חזרה צלויים וולדאן.


Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

[ayalzo]

אתה חושב בקטן.
מתי נראה כאן יומן מסע מישראל לסין?

[erani99]

..
יצא לי להיות באלפים 3 פעמים בתקופה האחרונה פעמיים עם אופנוע ופעם ברכב, את הגרוסגלוקנר עליתי 3 פעמים, אבל כל פעם
זה היה משהוא אחר פעם ירדתי בערפל כבד, בפעם אחרי זה יום נהדר ובהיר, ופעם ברכב שזה אחרת לגמרי. בקיצור לכל כביש שם
יש טעם אחר ויש שם עשרות אם לא מאות אפשריות לטיולים שונים ומשונים.

כמה כבר אפשר לתפור את אותם כבישים אותם מקומות אותו הקצב בסופו של דבר אחרי עשורים של רכיבה אתה מגיע למיצוי,
אז נכון שהחלפה של כלי מצית בך מחדש לתקופה את הטעם, חבורה נכונה עוזרת ואבל כשאתה טועם חו"ל ומבין את ההבדלים
לפתע הכל מרגיש לך אחרת כאילו קיבלת איזה כאפה לפרופורציות.

עכשיו הוסף את תנופת הבינוי שפוגעת בכבישים "של פעם" אלה שחצו נוף עם תוואי כביש מפותל שינויי זווית וכיוון (ע.ע כביש 38
בית שמש) והפכו אותם לכבישים מהירים יעילים חסרי אופי, נפח תנועה עולה וגובר, משתמשי כביש אחרים אופניים, קבוצות ספורט,
רכבי "ספורט" משופרים כאלה ואחרים שמשתמשים באותם כבישים בדיוק ותגלה שמשנה לשנה זה הופך לפחות פאן ויותר אתגר הישרדות.

היית יוצא אתמול בבוקר למשל לג'וברין, חלקים נכבדים מכביש 38 היו מעורפלים בכבדות !!... ממש שוויץ!
חלק מהדרך אני והחבר רכבנו מאחורי רכב בלי אפשרות לעקוף ועדיף היה שכך, כי לא היה אפשרי לראות יותר מכ 15 מטר קדימה !!! לחות מטורפת !!! 4 ווינקרים בשאיפה שמישהו שלא שם לב לא ייכנס בך.
כשהגענו לת.הדלק בג'וברין זה נראה כמו מפגש אופנועים באוסטריה על איזה הר - כ 60 כלים צפופים בתחנה, וערפילים/עננים מסביב (סביר להניח שהכמות נבעה מחוסר הראות והרטיבות על הכבישים, מלא קבוצות שיצאו לטיולים עצרו לחכות שיתבהר)
לפעמים יש הפתעות