23007 ק"מ
אני לא מפסיק לחייך בקסדה, הסיבה מטומטמת לחלוטין, אחרי רכיבה רגועה בשבת, רכיבה כזאת של רק לצאת, כמה סיבובים ולשבת בחברת אופנוענים אחרים
בבר הבר על קפה ומאפה, פגשתי חבר, יש הרבה סוגי חברים זה חבר פייסבוק שהיה לו פעם ורסיס כמו שלי החליף לגרמני יקר וראה אור, ככה לדבריו.
אחרי שבמשך תקופה השתפך על הורסיס על הנוחות והיכולות והחליף עכשיו הוא מואר בהילה בהירה.
"יש לי אדוונצ'ר אמתי"
"ירדת איתו כבר לשטח"
"השתגעת, הוא כבד, לא בא לי להפיל אותו"
"וטיולי שבילים ומדבר עם הגב'?"
"להההא היא ממש לא בעניין"
"אז איפה היית איתו?"
"רכבנו עם המועדון לגולן, אני לא נכנסתי לשבילים חיכיתי להם "
"ואיך הוא בסיבובים בהרים?"
"תראה זה בהמה, אני לא לוחץ אותו, זה לא מהיר כמו הורסיס"
"איפה הוא? בוא נראה אותו"
חניתי בפינה כי קשה להוציא אותו ברוורס צריך לתכנן את החניה"
"אז למה החלפת?"
"מה אתה עושה צחוק זה לא פראייר זה אדוונצ'ר..."
אז שיהיה ברור....זה אדוונצ'ר:
ציטוט ההודעה בתגובה