ולפעמים... לא. כי אי אפשר להציל אדם מעצמו.נכתב במקור על ידי השושנים
רק שבמקום לקבל את הלקח (הכואב) ב-60 קמ"ש, יהיה צריך להגיע ל-100 כדי לאתגר את המערכת.
ואז, אותו רוכב שהסתמך על המערכת - יענש. רק שזה יקרה מאוחר יותר, והסיכויים לשרוד - נמוכים יותר.
מי שלא חווה החלקת זנב, כי יש בקרת אחיזה - מפסיק להעריך את איכות האספלט.
מי שלא חווה נעילת גלגל בבלימה - לא לומד בלימה נכונה.
מי שלא חווה כשכושי זנב תחת גז או וילי לא צפוי - מאבד את היכולת להעריך את העומסים שהוא מפעיל.
עד שהאופנוע לא יהפוך לאוטונומי, לא תהיה מערכת שהופכת רוכב גרוע לרוכב טוב.
עבור הרוכב הממוצע, המערכות בסך-הכל מאפשרות "לעקוף" את המגבלה הכי משמעותית ברכיבה - והיא הרמה של הרוכב.
זה עובד - עד שאין על הכביש שמן, חצץ, רכב שמגיח מכיוון לא צפוי או כל שטות אחרת, שבה היקום אוהב לאתגר בני אנוש כדי שיזכרו את מקומם.
ואז, אותו רוכב שלפני רגע הרגיש רוכב מסלול לכל דבר ועניין, שתופר את הפס ב-160 בסיוע האלקטרוניקה, בין רגע הופך להיות מה שהוא באמת.
אדם שרוכב מהר וחושב לאט.
ציטוט ההודעה בתגובה