"בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.נכתב במקור על ידי נעם 1
הסיוע המהווה בגידה עשוי להיות בגילוי סודות צבאיים, סודות מדינה וסודות מדעיים, בהשתתפות בתעמולת האויב נגד מדינת האם, בעריקה לשורות האויב ולחימה במסגרת כוחותיו, ובשיתוף פעולה עם צבא כובש". מתוך ויקיפדיה.
אנחנו נמצאים במצב מלחמה עם הערבים, וספציפית עם אלה היושבים בגדה המערבית ובעזה המכנים את עצמם 'פלסטינים', כבר יותר מ-100 שנה, ולצערי הרב הסוף לא נראה באופק.
ישראלים-יהודים המאמצים באופן מוחלט את הנרטיב של האויב - זה אמנם לא מוסרי אבל זה חוקי במדינה דמוקרטית וזה לא בגידה. ברגע שהם מבצעים פעולות אקטיביות כנגד מדינתם - שיתוף פעולה, סיוע לאויב, השתתפות בתעמולה של האויב כנגד המדינה וכו' - זו כבר בגידה פר-אקסלס.
יותר מזה: עומר ברגותי, מקים תנועת ה-BDS, הוא בהחלט אויב לפי כל הגדרה. שיתוף פעולה עם התנועה שלו זה בהחלט בגידה. אין הגדרה אחרת.
היות וכחלק מהעבודה ומהחיים שלי אני בקשר עם חלק קטן מאותם אנרכיסטים, אני יודע ממקור ראשון על פעולות נוספות שהם עושים כנגד המדינה וכנגד הצבא, דברים חמורים פי כמה וכמה משיתוף הפעולה עם ה-BDS כנגד האירוע בפצאל. הדברים הללו לא נכנסו לכתבה כי אין להם קשר ישיר לביטול האירוע בפצאל וכי פול גז הוא לא מגזין העוסק בפוליטיקה ובמדינה אלא באופנועים.
יהודים, לא ערבים, אחראים לביטול האירוע בפצאל.
בהכנת הכתבה שוחחתי בטלפון עם 4 מתוכם.
יהודים-ישראלים שחיים בתוכנו (רובם בתל-אביב), ומבלים חלק ניכר מזמנם בשיתוף פעולה עם האויב ובגידה במדינתם.
ציטוט ההודעה בתגובה