ציטוט ההודעה בתגובהקח הפסקה.
אם החיידק יחזור הוא יחזור.
שלום לכולם,
אשמח להתייעץ איתכם בנוגע לנושא הסיכון ברכיבה. בתור אחד שרוכב כבר כמה שנים טובות, לא פחדתי או דאגתי רק עד לאחרונה, אחרי מה שקרה.
אספר לכם את כל הסיפור מההתחלה, ואז אשאל את שאלתי.
היה לי חבר ילדות טוב, אמיר כהן ז"ל, שהיינו במובן מסוים כמו שני אחים. זה בן אדם שאם כואב לו משהו, גם לי כואב באותה מידה. אם הוא בצרה, אני עוזב הכל ומגיע אליו לחלץ אותו. בקיצור - הוא האוויר לנשימה שלי. פשוט חבר קרוב מאוד.
שבוע שעבר, ביום חמישי בלילה, מכונית של אישה מבוגרת פגעה בו בכביש בין ירושלים לתל אביב, ולמיטב הבנתי, נהרג עוד בדרכו לבית החולים.
מאז שזה קרה - אני לא יודע, פשוט, מה לעשות? אם אגמור כמוהו? אם גם לי זה יקרה, יום אחד?
כל השנים שאני רוכב, לא פחדתי כפי שאני פוחד עכשיו.
ברגע שאיבדתי אדם כלכך יקר, זה ממש מתחיל לשתק אותי ואני בקושי מצליח לרכב על האופנוע בימים האחרונים.
האם אני צריך להפסיק לרכב? לקחת הפסקה? לרכב פחות?
תבינו - אני לא מאחל לאף אחד שזה יקרה לו, או שמכונית תפגע בו. בטח שלא מנסה לפתוח פה לשטן. אבל עדיין, מה לעשות?
תודה מראש...
קח הפסקה.
אם החיידק יחזור הוא יחזור.
זה כבר תלוי בך ובהרגשה שלך, חבר, רק אתה יכול לקחת את ההחלטה הזו ולראות מה מתאים לך כרגע.
מה שכן, אני לא מאמין שאם זו הייתה תאונת רכב היית שוקל להפסיק לנסוע ברכב. אנחנו הרבה פעמים מקבלים אשליה שאחד בטוח מהשני אך החיים הם דבר לא צפוי ואין לדעת מה יקרה ומתי...
בכל אופן, משתתף בצערך ושלא תדע עוד צער!
משתתף בצערך חבר... כואב מאוד לשמוע...
תעשה מה שמרגיש לך נכון כרגע, אם זה אומר לקחת הפסקה, קח טיפה הפסקה...
סע בזהירות זה הכי חשוב.
שאלה קשה מדי ,בשביל לתת תשובה ברורה.מה עשים במקרה זה ..או זה.עבודה פסיכולוגית,כנירא ..
משתתף בצערך
משתתף בצערך. אני חושב שהדבר הכי טוב שתוכל לעשות הוא להסיק מסקנות ולראות אם יש משהו שיכול למנוע את זה. אולי ציוד מחזיר אור? אופנוע יותר גדול? מה היה יכול למנוע את התאונה הנוראית הזו?
מצער לשמוע, ההלם ברור וכמו שכבר רשמו כאן, אף אחד לא יכול לענות על השאלה הזו עבורך.
במידה ואתה מחליט לחזור לרכב, תדאג להיות תמיד מודע למה שמתרחש סביבך ותזהר. אל תהיה מופתע אבל גם אל תפתיע ואם אין לך כבר, אז תדאג למיגון מלא מאיכות טובה.
לדעתי, מי שיגיד שהוא לא מפחד הוא שקרן או טיפש, הפחד שומר עלינו בכביש (כמובן שלא פחד משתק), רוכב 32 שנה ותמיד משתדל לצאת לרכיבה ללא כעס ועצבים על אף אחד מבני המשפחה מכיוון שלעולם לא ניתן לדעת מה יקרה.
מסכים עם כל מילה!נכתב במקור על ידי Guccii800
פות''ש, שלא תדע עוד צער וכאב.
תודה לכולם, מעריך את הייעוץ שלכם וההבנה.
לדעתכם כדאי לי רק לקחת הפסקה, כדי להירגע ממה שקרה ואז אולי המצב רוח ישתפר?
עדיין - קיימת השאלה, שאם וזה קרה לו כנראה בלי אשמתו. כלומר, טעות בפנייה של אותה אישה מבוגרת שפגעה בו - אז זה לא בשליטתו. כך גם במקרים אחרים, אם רכב אחר פוגע, אי אפשר לקבוע איך אחרים ינהגו.
ומנהל יקר, uriar, איך באמת אפשר למנוע תאונה כזאת או אחר? הרי אנחנו לא קובעים, בתור רוכבים, איך נהגי המכוניות ינהגו. אפילו אם נלבש את כל הלבוש המתאים.
משתתף בצערך.
כפי שרשמתי בעבר בבוקר שאני יוצא מהבית אני מביט עליו ומקווה שאחזור לראות אותו!
אני מזכיר לעצמי שבמקרה הכי טוב אחזור בערב הפחות טוב אחזור אחרי כמה שבועות
בתקווה שעל רגל אחת לפחות
וכאמור האלטרנטיבות הכי גרועות לשכב מחובר למכונות או פחות גרוע מוות.
מי שלא מודע לזה האמת עדיף שלא יעלה על דו"ג שמטבע הדברים מסוכן.
אם החיידק טבוע בך אתה תמצא את עצמך חוזר לרכוב גם אם תבחר בהפסקה.
LokiMonsteR
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
מחשבה שעוברת אצלי בראש אחרי כל תאונה.
אין שום דרך למנוע תאונות או אפילו איך שאר המשתנים ישפיעו (נהגים אחרים, הולכי רגל, פיסות רנדומליות של משהו שיעופו לכיוונך בלי הכנה). אנחנו בתור רוכבים יכולים לנסות לצמצם את הסכנות או את ההשפעה שלהם, אם זה ע''י שימוש במיגון איכותי ומלא ככל האפשר, שימוש באלמנטים שמגבירים את הניראות שלנו על הכביש, הסבת תשומת הלב של שאר המשתמשים לקיומנו, תיעוד הנסיעה ובעיקר רכיבה זהירה ונכונה.
בסופו של יום, אין לנו ממש דרך לשלוט במה יקרה לנו בכביש, אתה יכול להיות הרוכב הכי זהיר שבעולם, עם מיגון סופר איכותי ומלא, ועדיין יכולה לעוף עליך טסה או מראה של רכב בלי אזהרה, או נהג שהחליט שהרמזור האדום הוא המלצה, או אפילו סתם כתם שמן/ערימת חול וחצץ שמתחבאים להם באמצע סיבוב עם שדה ראיה מפוקפק.
שכולנו נחזור הביתה בערבים בשלום, כדי שנוכל לצאת שוב בבקרים שלאחר מכן.
תנחומיי, משתתף בצערך.
התשובה שלי נשענת על הרגשה/אינטואיציה:
אתה אתה חושש או פוחד או אפילו בחרדה (הרגשות לגיטימיות לחלוטין) מהתאונה והמוות של החבר, פשוט תרד מהאופנוע.
אולי תחזור אחרי תקופה, אולי לא. גם זה בסדר.
החיים הם הרבה יותר מאשר דו גלגלי וכל אחד והתובנות שלו, הפקת הלקחים שלו ושיקלול גורמי הסיכון שלו.
רכיבות בטוחות לכולם.
תנחומיי,
החוק הבסיסי בחיים הוא שאין חוקים.. איך שאתה מרגיש.
עם האופנוע הוא רק ככלי תחבורה או צורך הזורם בדם, זה אישי לכל רוכב.
גם לי במשך השנים נפגעו חברים טובים, לפני כ4 שנים חברי הטוב נפגע בראש וכל חייו השתנו, מן הסתם גם החברות שלנו.
יש משהוא בזה שאופנוען חייב להיות סוג של מטוטמטם או טיפש לאור הסטטיסטיקה.
אני לא מכיר את המקרה של אמיר כהן ז"ל, אבל מהניסיון שלי 90% מהתאונות הם תאכלס אשמת הרוכב.
כן, אנחנו חייבים (בניגוד לנהג ברכב שיושב בכורסה) להיות מרוכזים כל הזמן בסביבה שלנו. להיות מודעים למה שמאחורנו, לפננו, סביבנו, מצב הכביש,מצב הרוח, מצב האופנוע ולכל סטיה חשודה של ראש הנהג ברכב שאנו מתכננים לעקוף.
תורתי היא, שאופנוע הרבה יותר בטוח מאוטו.. אתה שולט בכביש. אבל אם קורה משהוא התשלום הפיזי הרבה יותר גבוהה.
אתה יכול לזרום עם התנועה, להיות מעט מהיר יותר כך שאף אחד לא עוקף או הרבה יותר מהיר.. ניהול סיכונים.
אתה בולם טוב יותר, מאיץ טוב יותר ויכול לברוח לצדדים.
מקצועיות וניסיון וקצת עזרה מלמעלה תאפשר להזדקן בכבוד עם האופנוע.
מקווה שלא פתחתי פה..
רכיבות מהנות ובטוחות לכולם..
IF IT HAS WHEELS OR TITS - YOU'RE GONNA HAVE PROBLEMS
הרשאות פרסום
