שים לב שאין פה לא אופנועים ולא מכוניות פרטיות אלא רק רכבי דיזל מסחריים.
לגבי "הכיוון החיובי", יאללה, יש לי זמן לקיטור ארוך נוסף:
דרזדנר צודק במובן הזה שיש פה עבודה על הציבור (הפליטות של רכבים בעשור האחרון הן זניחות והפחתה נוספת לא באמת תשנה שום דבר מהותי) אבל אותם פוליטיקאים גרמנים לא חוקקו את החוקים האלה ע"מ להפחית את זיהום האויר כמו שהפוליטיקאים הגרמניים לא הזמינו מליוני מסתננים מאפריקה והמזרח התיכון מתוך דאגה למצבם הקשה (אירופאים? דאגה למצבם הקשה של אנשים באפריקה ובמזרח התיכון?) וגם לא מתוך "ציות" לחוק הבינלאומי (בכלל מדובר בהפרות די גסות שלו).
את חוקי זיהום האויר הם מעבירים מתוך צורך לתמרץ את הכלכלה האירופאית והם משיגים את זה בזה שהם מכריחים אנשים לפתוח את הכיס ולקנות רכבים חדשים. חשוב לדעת שהאירופאים קונים בעיקר מכוניות מתוצרת עצמית (ובראש ובראשונה תוצרת של המדינות הספציפיות : הגרמנים קונים מכוניות גרמניות, הצרפתים צרפתיות, האיטלקים פיאט, הספרדים סיאט, הצ'כים סקודה, הרומנים דאצ'יה, השבדים וולוו והס מלהזכיר נציונליזם, כן?).
יש בחוקים האלה גם בונוס נוסף של הטלת חסמים פרובלמטיים על יצרנים מחוץ לאיחוד האירופאי. האירופאים מאוד אוהבים ליצא את התוצרת שלהם לכל העולם אבל הם משום מה פחות אוהבים ליבא תוצרת זרה. אמנות בינלאומיות/ארגון הסחר הבינלאומי מגבילים מאוד הטלה של מיסי מגן ואפליה של תוצרת זרה אז דוחפים חסמים "יצירתיים" בדמות הקשחה של תקנים "סביבתיים". היצרנים האירופאים יעמדו בהם מתוך חוסר ברירה (או "יעשו VAG" ויזייפו וישקרו בזדון - הממשלות לא יאפשרו לחברות האלה לקרוס) אבל יצרנים זרים, שבקושי מצליחים למכור משהו בשוק האירופאי גם ככה, יחשבו 7 פעמים לפני שהם ישקיעו משאבי פיתוח מטורפים שספק אם יחזירו את ההשקעה.