מתוך הספר ארבע ההסכמות של דון מיגל רואס :
"הפחד הגדול ביותר שלנו הוא לקחת את הסיכון לחיות- הסיכון לחיות ולבטא את מה שאנחנו באמת. להיות עצמנו הוא הפחד הגדול ביותר של בני האדם. למדנו לחיות את חיינו בניסיון לענות על הדרישות של אנשים אחרים. למדנו לחיות ע"פ נקודות הראות של אנשים אחרים בשל הפחד שלא יקבלו אותנו ושלא נהיה מספיק טובים בעיני מישהו אחר...".
כאבא לבן בגיל שלך (כמעט) אני נמנע מלייעץ לו ולשאר ילדיי בעניין לימודים. קרא את הציטוט ותבין היטב למה.
את ה-למה למדתי על בשרי כשהורי ממש חפרו לי ללמוד מקצוע.
למדתי... עבדתי בו חודש לכל היותר... מיותר לציין ששנאתי כל דקה.
היום בגיל 55 למרות שיש לי עבודה "בטוחה" אני עדיין "מחפש את עצמי" ...
החיים מזכירים לי את הסרט "דלתות מסתובבות" .. מה היה אילו הייתי בוחר ב X אך בחרתי ב Y ...
א. בעניין לימודים: שקול את האוניברסיטה הפתוחה. יש שם מגוון קורסים מעניין למדי ורבגוני. כמי שלמד דרכה בתור שעשוע לעיתות פנאי אני יכול לומר לך שהלימודים לא קלים בכלל. אתה צריך להיות מסוגל להתמודד עם חומר לבד. אבל האתגר לעבור את הבחינה בציונים מעולים שווה גם שווה. כל מי שיגיד לך לא שווה, כנראה לא שם שם מעודו... ( נ.ב ... יש לי חבר שנזרק מבית ספר בכיתה י' . מפה לשם הגיע לפתוחה, סיים את התואר בפסיכולוגיה בהצטיינות דיקאן, עבר לתואר 2 - 3 לאוניברסיטאות אחרות בלי שום בעייה, והיום הוא פרופסור וראש הקתדרה לפסיכולוגיה באחת האוניברסיטאות בארץ.

)
ב. קח פסק זמן מחשבתי, וברר מה אתה אוהב. לימודים הם הזמן הקצר בחיים. הזמן הארוך בחיים הוא העבודה. שווה בנפשך שלמדת משהו - נניח שיווק וניהול - מקצוע שלא עניין אותך מעולם...התחלת לעבוד בתחום. ו ... נאדה ... זה משעמם טילים... מה אז ? ראה את הפתיח שלי.
ג. אימך יכולה לעודד אותך ללמוד - וזה בסדר. אבל את התחום אתה ורק אתה תבחר ולא משנה מה יאמרו האחרים.
ד. בהצלחה בכל תחום בו תבחר.