תגובה וביקורת לכתבה של אסי ארנסון על משפחת הבנדיט

[KKatkov]

כתבות ה"נוסטלגיה" אינן מצליחות לעורר נוסטלגיה, בד"כ. טקסט שטחי, מיעוט תמונות וקומץ פרטים יבשים על האופנועים לא מצליחים לגרום לקורא (לי בתור קורא, לפחות) לפרץ נוסטלגיה - בין אם הוא מתבטא ברצון לרוץ ולקנות נבלה מהדגם המתואר לשיפוץ, ובין אם להתרפק על ימי הצעירות הפוחזים, שבהם האופנועים היו מברזל ואנחנו היינו אופנועים נלהבים עם אש בעיניים.

בכתבה האחורנה שפוסמה על סדרת הבנדיט של סוזוקי - שהיא סדרת אופנועים מיתולוגית, ורבים מהרוכבים של שנות ה-90 וה-2000 עשו חלק מדרכם האופנועינית על אחד מהדגמים - הופתעתי לגלות שמעבר לפורמט הדלוח הרגיל, ישנם גם אי-דיוקים טכניים שלא ראויים בעיני להופיע על דפי מגזין שמכבד את עצמו.

נתחיל בבולט מכל:
רוב הבנדיטים הקטנים יוצרו ללא מנגון ה-VVT, וכל הכלים שנמכרו בארץ - נמכרו ללא המערכת. בארץ יש אחד או שניים שהוסבו ל-VVT (שנבדל ויזואלית בצביעה אדומה למכסה השסתומים) ע"י בעליהם.
ללא VVT, הפיק המנוע 54 כ"ס עד לשינוי התקינה ביפן בשנת 1993 (שהגביל את ההספק לקטגוריית ה-400 ל-53 כ"ס). השינוי תפס לבנדיטים מ-1994. כך שמטרת השינוי לא הייתה "לעבות את המומנט". בארצות מסויימות אגב (בריטניה, גרמניה) שווק הבנדיט בגרסה שהפיקה 50 כ"ס, כנראה משיקולי תקינה מקומית.
מנועי ה-400 שנמכרו בארץ לא היו מורכבים לכיוון שסתומים כלל - כיוון עם בורג/אום ונגישות טובה, כך שהכיוון היה פשוט ברמה שלא קיימת בכלים שנכרים כיום.
המורכבות הייתה בכיוון הקרבורטורים, שהכילו כמות לא סבירה של או-רינגים שמתבלים וגורמים להצפה, ובנטיה של הבעלים להעמיס שינויים (מערכות פליטה, פילטרים פתוחים) שהפכו את משימת הכיוונון לקשה עד בלתי אפשרית.
אני מכיר באופן אישי לפחות 2 בנדיט 400 שלמים ויחסית נאמנים למקור, שעד לפני כמה שנים היו במצב נסיעה תקין. אחד מהם מאוכסן במחסן ומחכה ליום שבו יוכרז כאופנוע אספנות, עם הבלים של השני (שעשה פרוייקט מדהים ביופיו) אינני בקשר לצערי.

לגבי הבנדיט 1200 - קודם כל, הכתבה מפספסת לחלוטין את ה"קטע" של האופנוע הזה. הבנדיט 1200 קנה לעצמו עדת מעריצים מושבעים בשילוב של מנוע חייתי עם נוחות טובה, שימושיות יומיומית ואמינות חסרת פשרות - וכל זה במחיר נגיש. מקרה קלאסי של השלם, שמתעלה על סך חלקיו. אחד מאחרוני ה-UJM - אותם אופנועים יפאניים של שנות ה-70, ששינו את העולם כשהציעו לרוכבים ביצועי מנוע מהשורה הראשונה בשילוב עם אמינות ראויה מחד - ושימושיות במחיר רכישה הגיוני מאידך.
אני לא חושב שלדגם היו "מחלות" משמעותיות כלשהן, ולא ברור לי מהם אותם "כיוונונים לא זולים" שהמנוע כביכול דרש.
חלק לא קטן מהכלים הגיעו לרוכבים שקולים והזדקנו יפה. כלים רבים גם הגיעו לחובבי הסטריט-פייטר ושימשו בסיס לפרוייקטים מכוערים יותר או פחות, אלה גם לרוב כלים עם עבר תאונתי קשה.