מוטוגוצי מכרו כלים בודדים בשנה עד שהביאו את ה-TT (שנמכר גם כן, בעדינות, במספרים לא גבוהים).
מטרו הביאו את ה-Z900RS ואפילו העמידו כלי מבחן.
כמה כלים נמכרו? אם אני לא טועה, חמישה. אולי אני טועה ונמכרו עשרה, זה לא משנה את התמונה.
הונדה הביאו CB1100. כמה נמכרו? יחדיות בודדות.
דוראטי הביאו את הספורט קלאסיק שניגבתי עליו ריר שנים, ובניתי למצוא כזה משומש ביום מן הימים. לא אמצא, כי נמכרו שלושה או ארבעה כלים.
אתה קנית? לא.
אני קניתי? לא.
אז איזה זכות יש לנו לבכות שהיבואן לא מתכוון להתעסק בכלי לא רווחי שנתקע אצלו עם יד יבואן?
ברוסית יש משפט - "מי שמשלם, הוא זה שמזמין את המוזיקה".
אם אני ואתה לא לקוחות משלמים, אז אף אחד לא הולך להתחשב בגחמות שלנו כשהוא מחליט איזה דגמים לייבא ואיזה לא.