מסעותיו של ארבינקא (האסקי 701 אנדורו)

[השושנים]

אם איזה צמיגים אתה רוכב וכמה אחוז כביש שטח?

[קידוזו]

אם איזה צמיגים אתה רוכב וכמה אחוז כביש שטח?

צמיגי יצרן- TCK80 לדעתי. אני חושב שמגדירים אותם 50-50 אבל אני לא מבין בצמיגים. נראה לי שהחלוקה או ההגדרות של היצרנים לא הכי מדוייקות.
מה שמוגבר אצל יצרן א' בתור 30-70 יכול להיות אצל אחר 10-90.
תעשה קורס יומי לאדוונצ'ר לפני שאתה יורד לשטח. הבסיס עוזר לביטחון ונורא חשוב. מלא רוכבים "מנוסים" עדיין מסבירים שבירידות תלולות משוכנעים שחייבים לבלום בעיקר עם האחורי.

[קידוזו]

בשבועות האחרונים עלו בי הרהורי כפירה. מודה ומתוודה שנשמעו קולות:
הרי אתה לא רוכב כל שבוע בשטח
בכביש הפתוח אתה סובל
ויש דילים על X ועל Z ובתשלומים וההוא קנה והזה תפור עליך והבנות רוצות פתאום לצאת לסיבוב- על הפרד (!).

זה לא שאני יותר עקשן מהמוח הנכלולי שסוחב אותנו למחוזות אללה יוסתור. אני פשוט מכיר את המנגינה והזמירות ולאן זה מוביל.
ובכל זאת שאלה הגונה- למה אני לא רוכב פעמיים בשבוע כמו שתכננתי?
כי היו מלא דברים ומי שרוכב בדרך כלל זה קבוצות שרוכבות בשביל אדרלנין או שטיולים המוניים בקבוצת האדוונצ'ר או שדרדלה או מאתגר מדי או שרחוק לי.
בתכל'ס, קשה למצוא פרטנרים מתאימים לרכיבת שטח אבל אני רוכב. פעם טיולון קטן, משמרת בשומר החדש פה ושם ואתמול באחתעשרה בלילה קבעתי עם חבר בשמונה וחצי בבוקר וכנראה שבילים- תלוי מי יצטרף אם בכלל. הבוקר הגיע וחבר נוסף מצטרף ועוד אחד ויש עיכוב. מתאים עיכוב.
אחד רוכב חדש אבל כשרוני השני עם ויסטרום עם צמיגי כביש שעבר הכשרות והשלישי עם טנרה אבל רמת הרכיבה לא ברורה. פתחתי offroad בדפדפן וחיברתי תוך 5 דקות מסלול שהגיע לאפליקציה בנייד שחיכה כבר בתושבת על האופנוע. העקרון בתכנון הוא לא לסכן אף אחד בקטעי עבירות או קצב. תכננתי להעביר את המסלול למוביל שיגדיר קצב ויחליט אם רמת הקושי מתאימה ואני כמאסף עם האופנוע הכי קל לרכיבה יתקן ברבורים אם יהיו.
החלק הראשון של המסלול הסתיים בתצפית מיער עדולם לעמק האלה ונועד להבין את רמת הרכיבה והקצב של החברים וקפה (שני) של בוקר במקום שקט.
המסלול שתכננתי הסתמך על זיכרון והתברר די מהר כשגוי ועברתי להוביל. משם המשכנו אחרי ברבור קטן ופתיר לדרך הפטרולים וחירבת לויה. רוב התוואי ברמת קושי 1 עם קטעים ספורים של 1.5-2.
הדרך יפה ורכבנו במוד טיולי בקצב שמאפשר מדי פעם להסיט את המבט לגבעות והנוף מסביב. מדי פעם מישהו פתח גז וחיכה בהמשך. פרפרתי בזריקת זנב בכמה סיבובים וניצלתי תלוליות שהרימו להנחתה לקפיצות בתוליות ובעיקר היה כיף רגוע קל ושפוי. קל כי אחרי שמתרגלים ל 701 כל דרך שלא מרוצפת מדרגות ודרדרת בשיפועים מאיימים עוברים באדישות ולרוב בישיבה. את העמידה שמרתי לחילוץ עצמות ומקומות עם שיפועים. הכל מתון, עננים שהסתירו את השמש, רכיבה עם חברי ילדות בשטח. פשוט וטוב.
WhatsApp Image 2021-10-30 at 17.33.53.jpg
.
WhatsApp Image 2021-10-30 at 18.34.42.jpg
.

חרבת לויה זה בכלל קטע מוזר. אתר ארכיאולוגי מרשים מאוד שבכל מדינה מתוקנת היה הופך למוזיאון עם כביש גישה דו מסלולי, מסעדה, חניה, הנגשה, תאורה ומה לא.
אצלנו משומה, ההיסטוריה הציונית ביהודה לא מקבלת את הכבוד הראוי ממקבלי ההחלטות ובשפלה יש אלפי אתרים מוזנחים ששדדו או ישדדו.

[קידוזו]

שבוע שעבר הגיע ארבניקא ל 10,000 ק"מ ונכנס לטיפול קצר וזול. 600 ש"ח לא כולל פילטר אוויר. פלאג רק ב 20,000.
איך שהגעתי למוסך שמח וטוב לב התבשרתי שהאחורי ז"ל וצריך חדש.
חדש עולה כמעט אלפיה ויש מחסור בצמיגים בארץ. מן פה לשם חבר בקבוצה עם 690 שקנה חדש החליף את הצמיגים המקוריים והם עמדו עד שהגעתי.
צמד מיטאס 07 חדשים ב -700 ש"ח. סבבה. בחמישי הורכב האחורי לאחר איזון ופחות שמחתי.
זה כנראה הצמיג הכי חלק שנגעתי בו אי פעם. כדי לקלף את השכבה השמנונית רציתי הרבה אספלט ותכננתי צפון רחוק עם פלג אבל המשפחה לא היתה זמינה והתבטל.
בינתיים, קובי שמייבא ציוד ל 690 ו 701 ואנחנו בקשר טוב סיפר שהגיע מלאי כסאות seat concept מחו"ל לאחר עיכוב ממושך. בהזדמנות הזכיר שהוא מוכר את הכסא הפרטי והמשומש שלו. הוא גר בצפון הקרוב אז התארגנתי לטיול עם 2 חברים על טנרה ודרך 6 רכבתי ברגוע (110-120) להתקין את הכס הקדוש של שיפורי ה- 701. כי בתכלס יש עשרות שיפורים שמתוכם חובה וכמה פחות אבל כיסא אפטר מרקט נחשב בין היקרים וה...לא הכרחיים שבהם.

להפתעתי הכיסא מגיע בצבעי המפעל בניגוד לשחורים שהכרתי ונראה פחות או יותר בדיוק אותו כיסא. כמובן שהייתי שקפטי וקובי שצפה את העניין הציע שארכב ואחליט בהמשך. מחליפים כסאות אני מתיישב לא מרגיש הבדל גדול הגובה כמעט אותו דבר אבל כשאני מנסה לקפל את רגלית הצד מסתבר שהכיסא גנב לי 2-3 ס"מ.
פאק.
כמעט אבל לא -ולא די קריטי.
קובי אומר שלא טוב כי איך תסתדר בעצירות בשטח ואני ננעל על קודם בדיקה ואחר כך השאר.
אם לא ארכב, איך אדע?
נתתי בגז לכיוון החברים שממתינים בכניסה לואדי ערה והישבן הרגיש משהו שונה.
נכנסנו באזור כפר קרע, הטבעוני הוביל פחות או יותר בתוואי שהכינותי מראש כולל גבעה 400 הטירון הפגין כישרון והיה כיף ובקצב נכון. סיימנו מסלול ברמת עבירות 2 בלי דרמות באזור מגידו.
.
20211106.jpg
.
בכביש ג'וערה הזכור לטוב היה לי כיף בפיתולים. ממש כיף.
משם רכיבה להמבונגן בירה בדוריס קצבים והיה נחמד. אבל כל זה בעצם ההכנה לשוס של היום. כי אני עייף ומבושם ומתבאס לחזור דרך 6 ועסוק באיך לפצל לאגף ולבלף את הדרך עד שנכנעתי לוויז ונכנסתי במחלף עירון. מסתבר שהצמיג החדש והמאוזן מאפשר לרכב על ארבינקא על 6 בדיוק כמו...אדוונצ'ר.
אין וובלינג לא ב 115 ולא ב 165. נפסקו הרעידות. כל הדרך בין 135 ל 145 כמעט באיזי. שינוי אדיר עבורי. הרכיבה ב- 6 לא תרתיעני. זה נגמר, לא עוד סבל.
מרוב התרגשות נוכח המשמעות נזכרתי ששכחתי כליל מהישבן.
קטע, לא כואב. ברור שפחות נוח מהכתום ועדיין לא גולדווינג אבל שיפור גדול ובשורה התחתונה סביר לשעה של רכיבה.
וכך, תוך שבוע הפך ארבניקא מערס שרירי וקשה עורף לאתלט ממושמע וסובלני לסביבה. עכשיו הוא באמת לגיבור בכביש וגיבור בשטח. יש חיה כזאת, באמת.

גם מקצב ההתקדמות שלי אני בסה"כ מרוצה. אחרי בערך 50 שעות רכיבה בשטח עם ארבינקא, בדרגת עבירות 2 אני מרגיש מספיק בנוח כדי להעיז מדי פעם. קצת קפיצות קצת מהירות, קצת גז למעבר על חריצים..מתנסה.
מקטעים עם מצבורי חצץ גדול או אבנים קטנות קצת מלחיצים עדיין כי הקידמי משייט ואבנים פתאומיות עדיין זורקות לי את הכידון הצידה אבל ברמת עבירות 2 אני בשליטה. זה אומר שארגיש בנוח עם רוב טיולי האדוונצ'ר.

התוספות הבאות על הפרק הם מגיני צד למצמד ומכסה מנוע ואולי משכך היגוי. אבל חוצמזה ופנסי צד וכלים ופנימיות ולדרמן ומגפיים וחליפת לחץ חדשה וטאבלט לניווט אני די מסודר.

[קידוזו]

קובץ מצורף 9432
משמאל מיטאס 07
מימין המקורי TKC 80

https://www.continental-tires.com/mo...-enduro/tkc-80
https://www.mitas-moto.com/en/produc...es/e-07-enduro

[AsafA]

נשמע שאתה יכול לחזור אפילו בלי להחליף אופנוע

[ayalzo]

הנסיון שלי עם הE07 היה גרוע. בשטח לא נתן אחיזה בכלל, ובכביש לא הרגשתי הבדל גדול מה E09 הקרבי יותר.

[קידוזו]

נשמע שאתה יכול לחזור אפילו בלי להחליף אופנוע

אף פעם לא עזבתי טיולי כביש של 300-400 ק"מ (ירושלים דרך אלון בקעה גלבוע כביש 6) עם מנהלתיות ארוכות יבאסו אותי. טיולים קצרים יותר? למה לא...
השילוב של משקל קל ומנוע עצבני בכבישים מפותלים גורם לי לחייך. בכלל, הגישה לפניות מאוד שונה וזה לא רק הבלימה וההיגוי. מרגיש יותר ווסאח מכל אופנוע כביש שרכבתי עליו.

הנסיון שלי עם הE07 היה גרוע. בשטח לא נתן אחיזה בכלל, ובכביש לא הרגשתי הבדל גדול מה E09 הקרבי יותר.

האמת שחשבתי על המקורי אבל המחיר קרץ ומומחים תמכו ואמרו שברמות הרכיבה שלנו השפעת האחורי פחות דרמטית. לא הלכתי על קרבי יותר כי יותר חשובה לי אחיזה באספלט רטוב (אם הגשם יגיע מתישהו)- גם על חשבון אחיזה בשטח. הצמיג בלחץ יצרן תפקד היום בסדר גמור ויש רוכבים שמבסוטים ממנו. במקרה הצורך נוריד לחץ מ 26 ל 12.

נסיון שלישי לצמיגים:
20211106-2.jpg

[קידוזו]

טיול שישי עם ארבינקא וחברים עם טנרה.
אח"כ שאלתי את עצמי מדוע רוכבים תמיד מחפשים מסלול אקסטרימי יותר.
עצמי אמר שזה טבעי וחלק מהתפתחות תקינה בכל תחום ספורטיבי הוא לגלות את הגבול.
עניתי שרוב אלה שבודקים לא נמצאים היכן שהם חושבים שהם נמצאים ולכן הם נפצעים.
בסה"כ באתי להתאמן.
והתאמנתי. מסלול ברמת קושי 2-3.
היה נחמד ומאובק. האדמה יבשה מאוד.
השדה? שנת שמיטה.
נראה לי שלעולם לא אדגדג את היכולות של המכונה הזאת.

[lokimonster]

מסלול ברמת קושי 2-3.

סליחה על השאלה

מי קבע את סולם הקושי??


Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

[קידוזו]

החלטתי שאני בונה סולם קושי פשוט להבנה ומשתמש בו. בחנתי שתי שיטות והם מורכבות מדי לקהל הישראלי שצריך תכל'ס וברור.
יש הרבה רוכבים שרוצים (עשיתי סקר בפייסבוק).
רמות הקושי, בגדול:
1- פרייבט עובר
2- פרייבט לא עובר ג'יפ עובר
3- לא בטוח שג'יפ עובר
4 - ג'יפ לא עובר, גם רוכבים מנוסים ישתמשו ברגליים. יש אלמנט של סכנה.
5- גם אם רוכבים מקצועיים ישתמשו ברגליים לא בטוח שיעברו. סכנת פציעה חמורה.

יהיה פירוט ממה מורכב הקושי בכל רמה. זה אמור להיות בצורה של קובץ ואולי גם וידיאו.
ממה שאני רואה, אלא שלא רוצים דירוג זה אותם רוכבים שמזמינים אנשים לטיולים ומבטיחים מסלול קל ובפועל רוכבים נופלים, יש נזקים וזה חוסר אחריות.
באופנועים עם משקל עצמי של 180 - 280 ק"ג, (לא צרצרים, רטוב, מזווד, ממוגן) זה לפעמים נגמר לא טוב.

בעולם המתוקן שאני בונה רוכב שמזמין אחרים לטיול בשטח מוודא שכולם מבינים את רמת הקושי לפי הסולם ועדיף גם לבחון את הרוכב בפועל, כשאפשר. מבט על מישהו כשהוא עובר מכשול מספר הרבה. אם מערכת פול גז מזהה פוטנציאל לחשיפה ורוצה לעזור \ להשתתף \ לפרסם- זה הזמן.

[השושנים]

אין לי בעיה עם שבילים 1 ואולי 2 לדעתי זה סבבה לגמרי ואפילו מרענן בתנאי שיש לך מיגונים טובים על הגוף, והאופנוע.

מעבר לזה צריך כושר מעולה, כוח והמון טכניקה וניסיון, אני רואה איך שבת יכולה להתחרבן בקלות למי שלא עומד בתנאים
הבסיסים.

לאחרונה נהרגו 3 רוכבים ב-"שטח" אין מידע על המקרים אבל כשאני מביט ברוכבים מסביבי שרוכבים בשטח, רואה את הפציעות
ויש המון, אני מתחיל לחשוב שיש גיל שצריך לדעת לצעוק עצור.

[קידוזו]

תעשה לעצמך טובה- יש למאומן קורס אדונצ'ר יומי של 4-6 שעות בעלות מצחיקה. התמורה הגבוהה ביותר לכסף שאני מכיר מהתחום כולל ציוד.
תבין דברים שגם רוכבי שטח מנוסים לא מבינים ובעיקר תפתח מיומנות תוך כדי רכיבה וביטחון עצמי.
מיגונים לרוכב חובה ולא תמיד עוזר.
מיגון לאופנוע? לא סגור על זה, תלוי בדגם. אולי מגני ידיים ומגן רדיאטור מצדיקים את ההוצאה מול הסיכון (עלות וסיכוי). כלוב מנוע ומגן גחון רק אם אתה בקטע של רמות קושי 3-4.
ציוד יד 2 - מגפיים + ח.לחץ או צבי צב בערך בין 1,000 ל 1,500.
טעות נפוצה- לא חייבים קסדת שטח ומשקפי אבק ולא קסדת אדוונצ'ר לטיולי שבילים 2-3 רגועים.
גם לא צריך כושר מעולה אלא ידע. יש הרבה בני 50 פלוס פלוס בשטח כמוני- עם כרס נטולי בלורית...כמות האנרגיה נקבעת ע"י הטכניקה והקצב. פשוט צריך לרכב בקצב נכון.
קורס אחשלו. תשקיע בעצמך.

[קידוזו]

היום הורדתי שלב בטטריס של חלום האדוונצ'ר ובנוסף- מכיוון שהגשם וטיולים שנדחו התגבש בי חשק עז לרכיבה.

קצת טפטף במהלך הטיול אבל קיבלנו טבע שמתאושש מהקיץ ומתחיל להוריק, ראות טובה ומפגש קרוב עם להקת צבאים. שום דבר אקסטרימי. היתה גם קפיצה עם הרמת גלגל ונחיתה על האחורי שהפחידה אותי אבל זה לא הסיפור.

הסיפור זה רכיבת סיור בטבע נקי ויפה עם חבר ילדות שרכש GS800. שקדתי אמש כשבחוץ יורד גשם על חיבור מסלול ברמת 2 בלי בוץ ויצא טוב למעט מעבר אחד ברמה 3. הקונץ שלי הוא שילוב בין גוגל מפות לאפליקציות ניווט. רוב המסלול היה כורכר והקטעים עם אדמה חומה עברו בגובה כך שלא הצטבר בוץ עמוק.

התוואי בגדול:
יער חרובית > בית ניר > בית גוברין > באר אברהם ומשם על דרך הפטרולים לכיוון עדולם. בערך 45 ק"מ של שטח לח והדוק ללא אבק עם מעט מאוד איבודי אחיזה. הצמיג האחורי לא התרגש מכלום. קינחנו בנקנקיה ובירה בשריגים. הבירה לא משהו אבל האוכל נחמד ואני תמיד מוכן לתמוך בקולגות לשעבר .
מסתבר שמכנס הרכיבה הממוגן ומגפי השטח חברים ולא צריך מכנס מיוחד. רוכב בלי מגיני בירכיים ובלי חליפת לחץ אבל נוח וממוגן מספיק לטעמי.
.
WhatsApp Image 2021-12-31 at 15.19.55.jpg
.
WhatsApp Image 2021-12-31 at 15.19.55 (1).jpg
.

טיול חורף ראשון בלי זיעה בלי אבק וכל כך יפה בחוץ.
מהירידה בנפח, השימושיות ורמת הנוחות קיבלתי זריקה חזקה של שביעות רצון.

[קידוזו]

רציתי ללמוד לשחק בחול. פניתי לראש כנופיית ה 701 והוא הציע לאמן אותי במגרש הביתי שלו. אני מפקפק ומגיע. בבוקר קר לי מדי בגופיה וחליפת לחץ ואני מצונן אז עליתי על מעיל ומכנס של הביוקר עם המיגון המוגבל וקיוויתי שלא יכאב.
HB שובב חובב ריגושים גז מוביל אותי לעליה א שדרכה ניכנס לשטח ממש 5 מטר מהכביש.
איזה קוליס היית בוחר? אני נותן תשובה נכונה אבל עומד במיקום קרוב מדי ובאלכסון ונכנס בגלל התמרון עם מעט מומנט. האחורי מאבד אחיזה מהבוץ ואני נופל באופן לא אלגנטי כשארבינקא ממשיך ללעוס בוץ בגלגל האחורי. כיביתי אותו וקמתי לאט. לא כאב. ניסיון נוסף כשאני מגיע ישר וזה באמת שטויות. ממשיכים הלאה ומגיעים לעליה ב. העליה לא גבוהה, 5 מטר גובה על 20 מטר מדרון.הבעיה שהיא הולכת ומזדקרת על מצע אבנים חלקלק ומציעה בשיאה קוליס מבוצבץ מימין ומדרגת סלע די תלולה וארוכה משמאל.
איך אתה עולה?
מומנט ומימין.
לא. צריך למעוך בולמים קדימה. ואיפה מועכים?
כאן.
-נכון.
HB מדגים מימין ומדגים ירידה במדרגה בלי בלמים.
אני מדלג למעלה ויורד בקלות את הקוליס.
במדרגה החלקלקה והתלולה הוצאתי בניסיון הראשון ציון עובר. מקצה שיפורים ואני מסיים את המדרגה עם הקידמי באוויר ולא מרגיש פול טארס. רק התחיל היום...יש עוד, אני יודע שיש עוד. בסה"כ רציתי ללמוד חול.

בהמשך ביטלתי TC בגלל צפי לבוץ והיה בסדר. בסדר...- קידמי משייט על שבילים מבוצבצים, שלוליות בעומקים שונים, דרסתי בערך 203 שיחי רקפות בצידי הדרך להימנע מהתהפכות וטיפסתי עליה לתצפית נוף עם סלעים בוץ אבנים גדולת רופפות וחריצים שגם ג'יפים לא יעלו בה. חשבתי שזהו. מקבלים סיכה ושותים קפה.

HB החליט אחרי הסיגריה (בלי קפה) שאני צריך להתנסות גם בירידות על סלעים ובוץ ועם זה דווקא הרגשתי בסדר. התחושה מהבלם הקידמי היא מעשה קסמים בעיני ונורא קל לדייק. צריך להקפיד על זרימה מתונה, לתכנן, לדייק וכמובן להסתכל נכון. כל תנועה חדה מאבדים אחיזה. היו 2 כמעטים אבל עבר בסדר.

הגענו לכביש הראשי כשאני מפנטז על הקפה אבל אז HB חתך חזרה לשטח. הכל זרם עד שהגענו לירידה מכובדת ותלולה עם בוץ ודרדרת שמסתיימת באפיק נחל ומיד אחרי הגדה עליה קצרה ותלולה. פעם על גדות הואדי שני אלונים וסלע. עכשיו הואדי מרוצף סלעים משוחררים בגודל מלון עד אבטיח. הקידמי ירד משביל לואדי לא טוב (כי המבט קדימה) ובפעם השלישית בחיי נפלתי מהאופנוע ברכיבה. יעני, פרקדן על הסלעים. שום גלגול ושום תעלול, אלגנטי כמו שק מלט קרוע. שני הנפילות במהירות נמוכה - 10 קמ"ש. הקטע? לא כואב. מיגון CE2 בגב וגם במרפקים יש. זה עובד. אז התנסיתי לראשונה בבוץ לא עמוק אבל הרבה. כיווץ בולם קידמי לפני מדרגות הרבה החלקות של אחורי וקידמי ועוד קצת ביטחון. כי הנפילות, כבודן במקומן מונח לא היו מסוכנות ולא כואבות וכל הדרך היתה ברמת קושי 3 עם קטעים קרובים ל-4. לגמרי לא למתחילים.
עצרתי בדרך חזרה בקיוסק וקשיש אתיופי שאל אותי למה אני עושה שטויות בגיל הזה. "אתה זקן, לא?".
צחקתי. צודק.
חצי שעה עם צינור להוריד את הטינופת מהאופנוע והביגוד ואני בטוח שנשאר עוד בוץ על השרשרת. אופנוע שלא רואה בעיניים. מגיע לו.