מסעותיו של ארבינקא (האסקי 701 אנדורו)

[AsafA]

כיף.

[lokimonster]

נשמע אחלה
תיקח איתך קשיש ירושלמי על בימרון

Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

[ayalzo]

הערה קטנה,לגבי נפילות וגיל (לא לקידוזו שנראה שעושה דברים כמו שצריך, ועם הדרכה, ובעינים פקוחות, אלא לקורא המזדמן בעתיד).
לא להתפתות בעיוורון לבטחון של הציוד.
אחרי מאה נפילות מטופשות יכולה לבוא אחת מטופשת באותה מידה, במהירות אפס, ולנתץ לך רגל לחתיכות.
לגבי גיל, זה בהחלט משחק תפקיד, ואפילו בגיל צעיר יחסית (ארבעים ומשהו במקרה שלי, לא יודע בן כמה אתה), הגוף כבר לא חזק וגמיש כמו בגיל 20 פלוס. לצערי אני מדבר מנסיון.
דוגמא (דווקא לא שלי) באחד הטיולים, אחד החברה עלה על צינור השקיה שחצה באלכסון את השביל, כ50 מטר מנקודת הירידה מהכביש. מהירות לא גבוהה, שביל אדמה שחורה ובלי אבנים.
שבר את האגן והיה מושבת חצי שנה. בחור בן 45.

[קידוזו]

נשמע אחלה
תיקח איתך קשיש ירושלמי על בימרון
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

הוא מתארגן לאט אבל זה יקרה בקרוב.

הערה קטנה,לגבי נפילות וגיל (לא לקידוזו שנראה שעושה דברים כמו שצריך, ועם הדרכה, ובעינים פקוחות, אלא לקורא המזדמן בעתיד).
לא להתפתות בעיוורון לבטחון של הציוד.
אחרי מאה נפילות מטופשות יכולה לבוא אחת מטופשת באותה מידה, במהירות אפס, ולנתץ לך רגל לחתיכות.
לגבי גיל, זה בהחלט משחק תפקיד, ואפילו בגיל צעיר יחסית (ארבעים ומשהו במקרה שלי, לא יודע בן כמה אתה), הגוף כבר לא חזק וגמיש כמו בגיל 20 פלוס. לצערי אני מדבר מנסיון.
דוגמא (דווקא לא שלי) באחד הטיולים, אחד החברה עלה על צינור השקיה שחצה באלכסון את השביל, כ50 מטר מנקודת הירידה מהכביש. מהירות לא גבוהה, שביל אדמה שחורה ובלי אבנים.
שבר את האגן והיה מושבת חצי שנה. בחור בן 45.

אתה שוב צודק.
יש כמה דברים שמטרידים לגבי נפילות.
א. שיחקתי המון משחקי כדור גלישה ועוד כל מיני תחביבים ותמיד ידעתי ליפול טוב. אני לא יודע ליפול מאופנוע.
ב. כמו שכתבת נפילה הכי קטנה בעיתוי והמיקום הלא נכון יכולה להיגמר לא טוב. זה מפחיד כי אני הופך די מהר לקשיח ושביר מזיקנה.
ג. אם הייתי צעיר ב-30-20 שנה ברור שהייתי מפחד פחות. תודה לאל, היום אני במוד שימור.

[קידוזו]

התגבשה חבורה של בעלי אדוונצ'רים בעניין שטח. שניים רוכבים על טנרה אחד על GS850 ואנוכי עם ארבינקא. החלטנו לעשות קורס רכיבת שטח ובין ההצעות שיש בשוק הישראלי הסתדר לנו עם גיא רדר. פגשתי בו כשהוביל את טיולי הכתומים ולא הכרתי את הצד ההדרכתי שלו.

יצאנו בשישי לשיעור הראשון מתוך קורס באורך בלתי ידוע איטי וגמיש. תוך כדי הקפה הסתבר שחוזרים על יסודות רכיבה שהכרתי מאופנוען מאומן אבל עם שינויים קלים וברזולוציה אחרת. אחד החידושים היה שמוותרים על האלקטרוניקה. אין בקרת אחיזה ואין ABS. אני אפילו לא יודע איך מנתקים אותו ביצור הזה.

התוואי לא היה בוצי אבל היתה רטיבות וטחב על הסלעים וחלקלקות כללית (במיוחד בחלק הראשון של היום). כשהייתה לי בלורית מאוד אהבתי לבלום ולהאיץ חזק. לא שידעתי איך עושים את זה נכון אבל הגעתי לגבולות האחיזה בבלימות חזקות. עכשיו, אחרי קצת יותר משבוע, צריך לתת בלימה חזקה בלי ABS בשטח, בעמידה -וכשרטוב.

אז וואלה, אפשר. והבלם הקידמי של ארבינקא, שיהיה בריא (טפו 3X) פשוט פלא הנדסי. כמה עוצמה ורגש. היה לי נחמד בגלל שפיקששתי עם שעות האימון שנשבעתי שאבצע וגם בגלל שאני אוהב לתרגל ואי אפשר למצוא לעניין פרטנרים. אחרי 60 שעות בשטח עם ארבניקא התנוחה הנכונה בעמידה, אחד ההיבטים הקריטיים בעיני כבר יותר ברורה. כמעט ברמת הרגל. עוד נגיע.

[קידוזו]

לפני כחודש, מיד אחרי הגשם תכננתי מסלול בשפלה בתקווה שיהיה יבש. להפתעתי הרבה חוץ מכמה מקטעי בוץ קצרים פגעתי בול. לשבת תכננתי מסלול באזור אופקים. חשבתי שאדמת לס יותר נחמד ופחות בוצי. בגלל עצלנות נעורים סגרנו על המסלול המקורי בשפלה עם תוספת מכובדת לכיוון דרום. סה"כ מצטבר כ-100 ק"מ אבל עם הרבה אפשרויות יציאה. פעם שלישית שלי בשטח עם בוץ אבל הפעם היה מלא בוץ. לא הבוץ הכי גרוע אגב. חלקלק אבל לא עמוק וטובעני כמו באזור בן זמן. בוץ שנראה ידידותי.
המטרה מבחינתי היתה להדרים כדי לצלוח את קו הגשם בתקווה שיהיה יבש יותר אבל אחרי (שכמעט) כולם נפלו ויתרנו וסיימנו פחות מרבע מסלול עם לוק מסוקס של פורשי דקאר.

אז אחרי שהרמנו יחד GS850 וגם טנרה כשהמגפיים קבורות בבוץ- זה לא קל, גם לא לשניים. ארבינקא מהבחינה הזאת בהחלט עמד בציפיות. אז נופל, לא ביג דיל. רזה זה יפה. אבל יש בעיה -התיקים אטומים לגשם ופחות לצליחת נהרות.

[קידוזו]

נורית חום נדלקהלסירוגין ואחרי מספר ימים הבעיה נפתרה במוסך. לא חשבתי שהיתה באמת בעיה. כנראה מגעים או שווה ערך אבל הוחלפו כל מיני יוניטים באחריות. ארבינקא ואני מתקרבים לומדים ומכירים בקצב איטי מדי אבל זה מה יש. בשבת, העליה הכי תלולה שלי ever. מסלול ברוב ברמת קושי 1-2 אבל בקטעים (לא מצולמים) של בוץ ומעברי מים שמחתי שאני לא רוכב על אדוונצ'ר. קל בשטח זה טוב.

[קידוזו]

בשישי שעבר קצת לפני שהירוק מצהיב יצאתי עם 2 חברים על קרנפים לסיור פריחה באזור פורה. יצאנו בתשע והיה חמים ונעים.
עד חצי המסלול (שהכרתי) רכבנו בנעימים על שבילים לבנים באיכות בינונית. מסביב מקסים. ירוק שדות חסידות, אביב.
שלפני מהתיקים כסאות מתקפלים, פתחנו רכישות מהילו וציוד בישול אלפיניסטי ועשינו קפה בחורשה. את שיא האדוונצ'ריזם עד לשלב זה ניתן לסכם בשיר הייקו נודע:
הוא ניסה לקום
מהכיסא
עם לואקר בפה.

בחלק השני הגענו די מהר לקטע עם חול.
לא חול עמוק אבל בחול ים מספיקים גם 10 ס"מ עומק כדי שהקידמי ישייט מצד לצד עם גז קבוע ובתאוצה ובכלל. כולנו עם צמיגי 80-20 בערך. שאלתי וקיבלתי אישור להתקדם.
אף אחד לא נפל אבל זה היה תרגול מנטלי טוב. קושי מאתגר ולא מסוכן. תמיד אפשר להתקדם בהליכת ברווז. ניסיתי למצוא את התנוחה הנכונה ונראה לי שהתקרבתי. הידיים מתוחות קדימה ישבן נמוך בכיפוף מקסימלי לאחור כשהאזור שמאחורי הברך נשען על הכיסא ואוחז בו. סימנתי לעצמי איך העמידה מרגישה ונקודות אחיזה לעתיד. העתיד הגיע במקטע נוסף וזה עבד לא רע. בקילומטרים האחרונים לפני המפגש עם הכביש התרחקתי בקצב מהיר ותרגלתי יציאות מסיבוב עם החלקה. לפעמים הצליח, לפעמים לא. רציתי להתאמן קצת כי היתה סדרת פניות מפתה ומפה לשם דהרתי כמו מפגר. קינחנו בבירה והמבונגן בג'ק באשקלון והביתה לשנ"צ לפנות ארוחת ערב.
חודש וכל הירוק נגמר...צאו לטייל. המסלול נפתח טוב במחשב או לבעלי אפליקציה:
https://off-road.io/track/5754048395870208#

[קידוזו]

אחרי בערך 80 שעות בשטח הרגשתי שאפשר לרכוב לבד ואני אוהב את זה. על הדרך החלטתי לאתגר את עצמי בעליה והירידה הכי תלולה שלי ולהוסיף סיפור רקע תנכ"י על האזור והמקום (תל צפית). ארבינקא ממשיך לשדר לי שהוא יכול הרבה יותר ואין לי ספק שלעולם לא אגיע אפילו ל- 50% ממה שאפשר לעשות איתו בשטח. מצד שני אני מרגיש ביטחון שהולך וגדל. היה קטע אחד שהחסרתי פעימה. במקטע עם צל קוליס בוץ די רדוד שהתייבש וגנב לי את האופנוע ימינה בפתאומיות כי לא הייתי מוכן וזנב שברח החוצה באזור ה -80 קמ"ש בשביל כורכר פתוח. רוכב בלי ABS ובלי TC בשביל האימון -להגביר את התחושה לגבי אחיזה.

[NAOR2207]

לא בא לי לבאס אותך אבל עם היונדאי אני מגיע לשם

[קידוזו]

לא בא לי לבאס אותך אבל עם היונדאי אני מגיע לשם

תמיד אפשר לנסות לבאס. אני מבטיח לשתף פעולה מדי פעם אבל אני מרוצה מקצב ההתקדמות יחסית לזמן שהשקעתי.
טרקטורוניסט עם מורכבת בלי קסדה טיפס לאחר שהגעתי. סיפר שיום לפני חברשלו התהפך בדרך שעליתי.
ירדתי בדרך השניה שהיתה מאתגרת באותה מידה ואני מעריך שאף רכב חברה או ג'יפון לא מסוגל להגיע לפסגה. הדרך לשפיץ עקרונית סגורה גם לג'יפים.
וגם שתדע שהגופרו משטחת את הירידות והמעלות לעומת המציאות.

[קידוזו]

טיולים מהשבועות האחרונים באזור הרי ירושלים. כמה חודשים אחרי השריפה הגדולה בכרמל ראיתי אינספור אורנים קטנים מבצבצים מכל עבר והיה ברור שהירוק יחזור. כפי הנראה בהרי ירושלים המצב שונה. לא ראיתי אפילו אורנצ'יק קטן לרפואה. וגם- תלוליות זה כיף אבל אם בנחיתה מחכה לקידמי אבן גדולה זה עלול להיגמר בלא כיף. מסתבר שכבר הגענו לגיל שאפשר להמר במטבעות קטנים. הזמן הכי מתאים ללמוד לקח גדול.

[NAOR2207]

טוב. אתה כבר מבין שאני כותב מקינאה ושאני בטטה שמן בתחתונים כותב מהמקלדת בבית נכון?!
יחד עם זאת המעבר מים נראה כל כך קל שאני משפשף את העיניים שוויתרתם עליו.
אז מה היה לנו שם?
* מעבר רחב של מכונית וחצי
* זרימת מים בגובה פחות מהברכיים
* מעבר ישר כמו פלס. דוך.
* אתה עם צמיגי שוקולד.
* מעבר סלול ללא אבנים

מבט קדימה. גז קבוע ותן למים לעבור בשפיצים (סיחים) איזה ליפול בראש שלכם?
מקסימום היית לוקח את השליש הימני נגד הזרם כך שאם היית נופל על הצד היית נרטב קצת.
[עריכה: במבט נוסף נראה שהאזוב בהיר יותר במרכז, משמע אתם לא הראשונים שעוברים שם]

אבל כאמור אני בטטה לא מגולח כותב בתחתונים מהמקלדת.


מי שמכיר את שבע תחנות בירקון של שנות ה90 (כמה קמ אחרי גשר המכביה וכמה שנים לפני) היה מעבר מים מפוצץ באיזוב.
היה צריך ממש להתאמץ להחליק שם עם אופניים.

[קידוזו]

זה לא מים אלא הביוב שזורם בשורק. אחד הנחלים המאכזבים מבחינת מראה לעומת ריח.
עברתי מקומות יותר עמוקים. הפעם זה פשוט לא התאים מעוד סיבות וגם למסלול שתוכנן מאוחר בלילה ובמפה היו חסרים פרטים.
אגב, הבעיה במעברי מים היא לא רק העומק אלא הזרם והתוואי בקרקעית. כשלא רואים מה קורה למטה מהמרים.
כחלופה אימצתי מסלול למתקדמים באותו אזור שמישהו שלח לי. הבעיה שבאפלקציית אופרוד לא רואים את כיוון המסלול ומכיוון שכלל כל מיני "יציאות" או זנבות (ואבק ושמש ישירה ואין משקפיים בשלוף) התברברנו בלופ ובשטח לא קל עבור אחד מאיתנו.
שוב, מי שלא מכיר יתקשה להבין עד כמה העדשה בגופרו משטחת את המציאות. אבנים מצטמקות בגודל והמעלות מתיישרות ובמסך, במיוחד של הטלפון גם מסלול ברמה 3 נראה קליל ואין בעיה. עדיין, הטיול (כולו, לא הערוך) היה ברמות קושי 2-3 והיה כיפי למרות הבירבור והאבן -ב 07:40.

[leonid tdi]

בוקר טוב . לנסיעות שבילים מהירות לא מורידים לחץ אויר בצמיגים ?