אני חולק על דעת ידידי המלומד. ראשית, שבילים מהודקים (כורכר) הם המצא הכי בוגדני וחסר אחיזה שיש. נראים כמו אוטוסטרדה, אבל אין באמת אחיזה. שנית, צמיגים שהם לא 70 אחוז שטח, הם פשוט פח אשפה ומייצרים בעיקר חוסר בטחון וחוסר אחיזה בשטח.
נכון, בכביש הם נהיים מרובעים די מהר, אבל סה"כ הם פשרה לא רעה. צמיגים אלו, אגב, לעתים מייצרים גלים בשחיקה, דבר הגורר נדנודי כידון.
עכשיו, כל עניין האחוזים הוא די נזיל, ולא באמת אמת מידה, לכן אתן דוגמאות (של אותה חברה, רק לשם ההשוואה. היה לי נסיון עם ה09 וה07, ועם צמיג שנראה בול כמו ה08, אבל של מצלר).
מיטאס e-08, מוגדרים 50-50, לא שווים כלום בשטח (אלא אם הרכיבה היא במהירות אפס לפינת קפה שאפשר להגיע אליה עם כל אופנוע כביש, רק בפחות חשד מנזק לצמיג):
מיטאס e-07: מעט יותר קרבי, נקרא להם 70-30 (אם כי לדעתי הם 50-50 האמיתיים) לדעתי עדיין לא נותן אחיזה ובטחון בשטח, קידוזו רשם שהוא מבסוט מהם, לטעמי הם לא מספיק קרביים, וגם האחיזה שלהם בכביש אצלי לא היתה משהו:
מיטאס e-09, מבחינתי סוס מנצח. עלוליםלהיות מוגדרים כ80% שטח. הם כבר נותנים אחיזה ובטחון על שבילים, ואני לא הרגשתי נחיתות בכביש לעומת הe07:
ציטוט ההודעה בתגובה