לקראת מבחן הדרכים של א-זקן תזכורת!
כרגיל תמונות לא נשמרו
לקראת מבחן הדרכים של א-זקן תזכורת!
כרגיל תמונות לא נשמרו
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הסיפור מתחיל ממספר מקומות.נכתב במקור על ידי השושנים
נקודה ראשונה: בקיץ האחרון שהיתי חודשיים באירופה, בעיקר באיטליה. בין יתר המקומות הייתי ליד אגם קומו. כשאתה מסתובב שם אתה עלול לקבל את הרושם שמוטוגוצי הוא האופנוע היחיד בעולם, או לפחות הנפוץ ביותר – די ברור למה – המפעל שלהם נמצא שם. זה, בצירוף הדיווחים המפורטים של דרזדנר הביאו אותי לתבנה שאני "חייב" רכיבת מבחן על ה-V85TT.
נקודה שנייה: עד הוורסיס הייתי מחליף אופנוע כל כ-3 שנים – אתם יודעים – הרגשה של מיצוי. מאז שיש לי את הוורסיס (2014 צורה ישנה, ,נקנה מהסוכנות עם 0 ק"מ) לא הייתה לי הרגשה של מיצוי. אין לי הרבה זמן לרכב, אז לאופנוע יש פחות מ-40,000 ק"מ. מצד שני, הוא מתקרב לגיל 9, אז אני שוקל להחליף. אחת ממטרות המבחן היא לדעת אם להחליף או לא. גם הצרכים השתנו: בעבר הייתי רוכב הרבה בזוג, אבל מאז שיש לי את רכב האספנות אשתי מעדיפה נסיעה עם גג פתוח על פני רכיבה על אופנוע. אז הפעם אני צריך אופנוע ליחיד – בלי להתחשב בנוחות המורכב/ת.
נקודה שלישית: רכיבת מבחן שלי כוללת את כל מרכיבי הרכיבות שלי. בגלל מיקום הסוכנויות המסלול היה זהה. מתחיל מאזור הצ'ק פוסט, עולה לנווה שאנן, ממשיך לכיוון היכל הספורט, עולה לוורדיה, משם למרכז הכרמל, ממשיך לכיוון כרמל צרפתי, יורד לאלנבי ומשם בדרך לכביש 2. זה פרק הרכיבה בתוך העיר. עולה על כביש 2 עד עתלית (רכיבה בכביש מהיר) ואז מטפס דרך כביש בית אורן (רכיבה טכנית) ויורד בכביש רמות יצחק לכיוון הסוכנות (רכיבת כיף).
נקודה רביעית – איפה שיש בקרות אני משחק אתן ומנסה להתאים לאופי הרכיבה במהלך המבחן, אחרת אי אפשר לדעת כמה חשובות או לא הבקרות בטרייסר ובוורסיס.
אז יללה, נצא לדרך.
נתחיל מהסוף: הוורסיס SE הוא "יותר מאותו דבר". השתמשתי בשני מודים של רכיבה – road ו-sport. במוד הראשון הוא מתנהג מאוד דומה לאופנוע שלי. במוד הספורטיבי הוא מקשיח מתלים ונדמה שגם התגובה למצערת שונה. בעליות לבית אורן הרגשתי שיפור יחסית לקיים, אבל אינקרמנטלי – לא "אופנוע אחר". הקוויקשיפטר הוא פיצ'ר נחמד אבל כרגע לא עקרוני עבורי. כדאי גם לציין שהמתלים חשמליים אבל לא אקטיביים – כלומר, לא מגיבים לשינוי במהלך הרכיבה. לסיכום: אם שני האופנועים היו עומדים אחד ליד השני, הייתי לוקח את החדש אם היה עולה 20 או אפילו 30% יותר מהישן. אבל, לשלם עבורו פי 3 ויותר – לא נכון עבורי.
הטרייסר 9 GT הוא סיפור אחר. הוא יודע להיות נינוח כשהוא על מצב מתלים 2 (רך) ומצב מנוע 2 או 3 (1 הכי חזק) אבל פתיחת גז משנה לו את האופי לשובב מאוד. הישיבה עליו פחות נוחה מאשר על הוורסיס (אני מניח שאפשר להתרגל או לקנות מושב אפטרמרקט) אבל הרכיבה נעימה עם המון מומנט ברגוע והרבה כוח שיודע להתפרץ כשנותנים לו. בכביש המהיר ובעליות לבית אורן עברתי למצבי מתלים ומנוע 1, ואז הוא מככב. מהירות שיוט נוחה כמו בוורסיס (ואולי אף יותר) של כ-160 מלפפונים (חצילים יקר עכשיו) ויכול גם יותר. בכביש הטכני הוא תענוג אמיתי.
ועכשיו למוטוגוצי: על הנייר הוא נחות כמעט בכל פרמטר משני הקודמים (למעט, עבורי, העובדה שיש לו דרייבשאפט ולא שרשרת): יש לו פחות כוח (אבל לרוב השימושים יותר ממספיק), במהירות גבוהה מ-150 הוא מתחיל להרגיש פחות יציב, יש בעיה עם הגיר – לא הצלחתי להוציא מהילוך בעמידה – רק בתזוזה (אולי בעיה ספציפית של אופנוע המבחן). אבל – הוא מאוד נוח ויש לו טונות של אופי. החיוך שהיה לי על הפנים אחרי הרכיבה נשאר אפילו יותר זמן מזה שהיה לי אחרי הטרייסר. אני חושב שמה שעבורי מגדיר את זה הכי טוב זה כמו לעבור מרכב הליסינג של אשתי (סקודה אוקטביה די חדש) לרכב האספנות שלי – פיאט 124 ספיידר 1800 מודל 1975. על הנייר הסקודה עולה על הפיאט בכל פרמטר, אבל הנהיגה בפיאט היא כיף הרבה יותר גדול. איכשהו, מוטוגוצי, למרות כל האלקטרוניקה, הצליחו להשאיר את האופי המיוחד והכל כך שונה שלהם.
עכשיו אני בהתלבטות רצינית: האם ללכת על האופציה השפויה (והלא בלתי מהנה) של הטרייסר או ללכת אחרי הלב למוטוגוצ'י? אם זה לא היה כרוך בהפסד כספי רציני, הייתי קונה את הגוצ'י ואם לא מצליח לחיות אתו מוכר אחרי שנה וקונה משהו אחר. הבעיה שזה סיכון (כספי) רציני שאני לא רוצה לקחת.
הנציג של עופר אבניר השביע אותי לא להחליט לפני שאני רוכב על ה-CFMOTO החדש. אז יש לי עוד זמן להחליט.
מה שכן, שתי הסוכנויות אכזבו אותי קשות בקטע של עסקה הכוללת טריידאין. בעבר הצלחתי לשכנע את אנשי המכירות שהם צריכים להסתכל על חדש תמורת ישן + כסף כעסקה אחת ולא להתייחס לזה כאל שתי עסקאות שונות. עכשיו אין עם מי לדבר. האופנוע שלי שווה (לפי יצחק לוי) 38,000 זוזים ללא התוספות (כגון מגן מנוע, פנסי ערפל, ג'ק אמצע ייעודי של sw-motech ועוד). אם לוקחים את המחיר הרשמי של האופנועים, אז במטרו מציעים לי עליו 29,500 ובעופר-אבניר 24,000. זה מוציא לי קצת את החשק מכל העסק ואומר שאצטרך להתעסק במכירה של האופנוע – משהו שאני שונא.
ביום חמישי הבא אמורה להיות לי רכיבת מבחן על ה-CFMOTO. אני מניח שלקראת תחילת השבוע שאחרי אחליט.
אשמח לקבל תובנות נוספות שיעזרו לי להחליט.
[QUOTE=א הזקן;190621
מה שכן, שתי הסוכנויות אכזבו אותי קשות בקטע של עסקה הכוללת טריידאין. בעבר הצלחתי לשכנע את אנשי המכירות שהם צריכים להסתכל על חדש תמורת ישן + כסף כעסקה אחת ולא להתייחס לזה כאל שתי עסקאות שונות. עכשיו אין עם מי לדבר. האופנוע שלי שווה (לפי יצחק לוי) 38,000 זוזים ללא התוספות (כגון מגן מנוע, פנסי ערפל, ג'ק אמצע ייעודי של sw-motech ועוד). אם לוקחים את המחיר הרשמי של האופנועים, אז במטרו מציעים לי עליו 29,500 ובעופר-אבניר 24,000. זה מוציא לי קצת את החשק מכל העסק ואומר שאצטרך להתעסק במכירה של האופנוע – משהו שאני שונא.
אכן הטרייסר נהדר כל עוד הווינקרים לא נושרים ולתחושתי הוורסיס מבחינת איכות הרכבה עדיף על הטרייסר כל השאר כאמור הטרייסר נהדר.
לגבי המכירות - מ2 אופנועים חדשים שרכשתי למדתי שהדיל הכי טוב הוא בתל אביב גם בהונדה וגם בימאהה.
יתכן שהם יותר תחרותיים או יותר קרובים להנהלה ואז ניתן להוציא דיל עדיף.
אם ימאהה זו הכתובת ממליץ בחום לגשת לשגיא בסניף TLV של ימאהה הוא איש שירות נהדר וילווה אותך גם אחרי 10,000 קילומטר ( מאמין שגם צפונה).
אם אתה רוכש אביזרים מקוריים תבקש שירשמו זמן אספקה כי לי לקח שנה לסיים להרכיב את כל התוספות.
ולבסוף אני צריך להחליף מילה עם הכרובי כי נראה לי שאני מפספס משהו עם הגוצי שנובע מהיותי אדם בעל פראדיגמות בכל תחום בחיים.
תתחדש בכל אשר תבחר
LOKI
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה