עוד לא נשברתי, ממשיך לרכב יום יום לעבודה וללימודים, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. לפעמים אני נכנס לרוטינה מתישה, לוחץ חזק על הגז כדי להגיע בזמן ושוכח להינות מהדרך. השבוע הורדתי את המהירות והזכרתי לעצמי מה אני כל כך אוהב ברכיבה.נכתב במקור על ידי KKatkov
רוב רוכבי היומיום מגיעים לנקודה הזאת. חלקם אף קונים רכב.
מספיק כמה חודשים עם רכב כדי להבין שהגעה ממקום למקום - עדיף לעשות עם אופנוע.
מצד שני, קניות וכו' - נוח יותר לעשות ברכב.
ואז אתה מגיע למצב שאתה מחזיק רכב ואופנוע, כי קשה לך לוותר על אחד מהם.
רכב+אופנוע עולים יותר מאופנוע בלבד
בקיצור, תשאר עם דו"ג. מקסימום, תחליף את המגפיים בנעליים טקטיות, וקנה מעיל רשת מאוורר ברמות על.
נכון שזאת פשרה בבטיחות, אבל היכולת להינות גם מרכיבת סידורים שווה מספיק כדי לקנות את הסיכון הזה.
לגבי עלויות האחזקה - אלא אם אני מפספס פה משהו, ה-F700GS לא אמור להיות כלי יקר לאחזקה. 50 ק"מ יומי זה לא קילומטראז' גבוה במיוחד. תוכל לפרט איך אתה מגיע לעלויות גבוהות כ"כ, שאתה בתחושה שהאופנוע "שותה את כל הכסף"?
את המשפחה והחברים אני לא משתף בקשיים, שלא יתפסו על זה גל ואז לא אוכל לחזור בי.
הכלי עצמו לא מאוד יקר לאחזקה, כלומר אם מטפלים אצל נדב שחם או שקוראים לכם סטרלוק. אבל לטפל לבד זה לא בשבילי
ולהכנס למורשה בחיפה זה מסוכן לארנק.
אז אני נוסע לנדב. מנהריה.
בקילומטראז' שלי מדובר בסך הכל על טיפול אחת לשנה, לא בשמיים. אבל מעבר לזה ; צמיגים שצריך לפחות פעם בשנה, סט שרשרת וגלגלשים שלצערי כבר צריך להחליף,
(קניתי את הכלי לפני שמונה חודשים סהכ)
ציוד שצריך לחדש כל כמה שנים, וכמובן הביטוח היקר שלנו, כל אלה מייקרים מאוד את החבילה הזו.
סיכוי גדול מאוד שאמשיך לרכב וכמו פולני טוב אמשיך לבכות לבד בחושך, או שאולי החורף הקרוב ישבור אותי, מי יודע.
אז תודה לכל מי שהביע אמפתיה או לפחות ניסה
Sent from my Armor 9E using Tapatalk
ציטוט ההודעה בתגובה