...מתי מתחיל הטיול או המסע שלנו, מה אנחנו מחפשים באמת והאם הרדיפה אחרי החלום הלא ברור הזה, באמת שווה את זה?

האם הטיול מתחיל ברגע שמשחררים את הקלאצ' על אדמה זרה ומתחילים בנסיעה, או בשלב הרעיון הבסיסי שמנקר בראש או
או אולי בשלב התכנון ויצירת המסלול, או בשלב ההכנות, או בכלל בלילה בחלום כשאתה יוצא מהקופסה ומעז ...

כמה בירוקרטיה, קשיים, פתרונות וכסף צריך למצוא רק בשביל לנשום אוויר אחר ולטייל במקומות רחוקים דווקא עם האופנוע.

כבר מזמן הרגשתי שקטן עלי פה, צפוף לי מדי, מוכר, צפוי וידוע- זה מבאס, לא מדובר חלילה בהתנשאות, גאוותנות או או דעה
קדומה מדובר פשוט בהרגשה כשהכל סוגר עליך שכל רכיבה היא בעצם סוג של חזרה על הרכיבה הקודמת, דומה, לא משתנה.

הג'ינג'ית ואני מסתכלים לאחרונה קצת בסרטי מסעות של אחרים בעולם, זה עוזר לנו לגבש ולתאם ציפיות, רצונות, לבחור לנו את
הסגנון שלנו, הפרטי זה שמתאים לנו לקצב, הרצונות והצרכים. לכל מדינה בה נבקר יש המון מה להציע לנו, במגוון סגנונות והחלטנו
לנסות קצת מהכל. מוטיב הזמן מאפשר לנו לקחת את הרגע לכיוון שאנחנו רוצים, בלי חשבון לכלום, מצאנו חוף יפה, אפשר לבלות
בו כמה שעות, לשבת לספוג את האווירה, השמש, אזור יפה שלא מתחשקת לנו לעזוב ולהמשיך ליעד הבא, סבבה לגמרי, נמצא מלון
בסביבה, ננוח נתייר ונישאר שם כמה ימים עד שנרגיש שאפשר להתקדם אין לחץ.

המטרה הגדולה היא פשוט לספוג את השינוי, לטעום דברים אחרים לא להיות בלחץ של זמן מקום והספק, פשוט להיות תיירים כמו
בטיול אחרי צבא, לצאת לחוות ולשכוח לרגע הכל מאחור.

האם זה שווה...לנו כן...