אחרי 11 אופנועים (מ-50 סמ"ק כשהאחרון היה וורסיס 1000), עברתי לזירו SR לפני 5 חודשים ומאז כבר 13,000 ק"מ.
עם תחושות קשה להתווכח, גם אם הן לא ממש קשורות למציאות ותראו מה קורה סביבנו לאחרונה, ללא קשר לאופנועים.
השקט של הזירו "נשמע" ככזה לא רק לנהגי המכוניות, גם לרוכב שמאיץ ללא ויברציות, ללא עלייה מורגשת בסל"ד, וללא צורך בחיפוש אחר הספק מירבי ומומנט על מנת לקבל ביצועים.
האופנוע שלי מספק 14.7 קג"מ כמעט בכל מצב (סדר גודל של ZZR1400), ללא דרמות, עושה הכל בשקט מופתי וביעילות של מכונית פאר שעולה הרבה יותר.
כמו כל יצירה אנושית, גם הוא לא חף מחסרונות: טווח של כ-130 ק"מ, זמן טעינה בין 02:40 ל-8:30 עם מטען איטי, מתחמם לעיתים אחרי תאוצות, מוריד כ-15% מההספק תוך כדי ומקרר עצמו תוך כדקה.
אבל, קראו את הכתבה של פנגס ותבינו. הכלי כייפי, ספורטיבי, עלות האחזקה שלו מגוחכת ביחס לכל כלי רכב (עלות חודשית לכ-2500 ק"מ סביב 450 ש"ח...כולל ביטוח, צמיגים ללא טיפולים שוטפים, למרות שהיבואן ממליץ להגיע למוסך שמכונאי מקצועי יעבור על המכלולים), מכלי רכב שאחזקתו החודשית הייתה סביב 3000 ש"ח לחודש בק"מ שלי. קל מאוד היה לעבור לעלות המצחיקה הזאת.
כמו רוב הדברים בחיים-הכל בראש, אם מישהו מרגיש שהוא מוגן יותר ושומעים אותו כי יש לו 4 צילינדרים ו-1000 סמ"ק, שיהיה לו לבריאות. פרט לאגזוזים "פתוחים" שרק מבהילים את נהגי המכוניות וגורמים להם לאהוב אותנו עוד פחות, הם לא שומעים אותנו, לא מחפשים אותנו במראה וככלל אנחנו לא ממש מעניינים אותם. כשהם כבר מבחינים בנו, בדרך כלל מבחינתם זה כבר מאוחר.
Lets Face It-אילולא אינטרסים כלכליים של גופי ענק לגבי השימוש בדלק, ביניהם מממני טרור רבים, טכנולוגית מנוע הבעירה הפנימית כבר הייתה שייכת למוזיאון. מדובר במנוע בעל אלפי חלקים, בזבזני ביותר בשל ניצול אנרגייה נמוך כשהשאר מתאדה בצורת חום, מצריך מערכות כבדות ומורכבות שמחייבות פשרות רבות. העתיד שייך לטכנולוגיה ירוקה. טסלה, פרארי, ב.מ.וו ורבים אחרים כבר שם. עלות ייצור החשמל הנדרשת היא כעשירת בהשוואה לזו של הדלק. תוך מספר שנים בודדות ובהדרגה כמו כל טכנולוגיה חדשה, עולם הרכב יעבור לשם. חשמל, מימן או טכנולוגיה אחרת. הגיע הזמן.
מי שמתעניין באופנוע של זירו מוזמן לפנות ולקבל חוות דעת ממי שרוכב ביום יום, אחרי טיולים בחו"ל, קורסי רכיבה ולא מעט ק"מ על אופנועים.