אני אוסיף על מה שכRובי כתב:
הקאב הוא אייקון. כלי קאלט. הדו-גלגלי הנמכר ביותר בכל הזמנים (מעל 80 מיליון יחידות בכל הווריאציות מאז שנות ה-60 ועד היום).
יש לו יתרונות רבים כמו תצרוכת דלק מעולה, עלות תחזוקה נמוכה ביותר, ואמינות ועמידות מופלאות.
יחד עם זאת, הצרכן הישראלי רוצה יותר.
קודם כל בתפעול - אנשים רוצים את הקטנוע שלהם פשוט לתפעול - אתה מסובב את הידית וזה נוסע, אתה לוחץ על המנופים וזה עוצר.
שנית, אנשים מחפשים נוחות - מושב מפנק, מיגון רוח, מקום מתחת למושב (זו הסיבה העיקרית שקטנועי "16 ובראשם הונדה SH לא תפסו פה), והקאב רחוק מלהציע את זה.
לבסוף, אנשים מחפשים גם מערכות מודרניות שיספקו בטיחות אקטיבית, ובזה הקאב לא מצטיין בלשון המעטה. בולמים נחותים, צמיגים דקים עם פחות אחיזה, בלמים חלשים וכו'.
אז הקאב אמנם סופר-זול, אבל הוא לא נוח, פחות בטיחותי ורחוק מלהיות מודרני, וזו הסיבה העיקרית שהוא לא תפס פה. הונדה הביאו את הסופר-קאב בנפחים 50 ו-90 סמ"ק בשנים 94 עד 96, ולאחר מכן בשנות ה-2000 את האינובה 125, והם לא תפסו פה (וזה האנדרסטייטמנט של העשור). חבל, אבל זה המצב, וזו הבחירה של הצרכן הישראלי.
אני מחזיק סופר-קאב 50 שנת 94, שב-15 השנים האחרונות עבר אצלי התעללויות כמו טיולי שטח ונחלים, כולל בהרכבה של יותר מאדם אחד(...), ואני מאוד אוהב אותו. אבל אני לא רואה את עצמי רוכב עליו ביום-יום, גם אם הייתי גר בעיר והרכיבות שלי היו קצרות.