ציטוט נכתב במקור על ידי uriar צפיה בהודעה
קודם כל: נא לא לריב. אני לא נותן אזהרות כי נתתי לכם הרגע בשרשור אחר אבל תחסכו מאיתנו את השטויות שלכם.

ואון טופיק, טרייבלמיסטיק וקקטוב - אתם מפספסים את הפואנטה.

א. לא צריך ניסיון בפרוק והרכבת מנועים בשביל הדיון הזה. אולי זה עוזר אבל ממש ממש לא הכרחי. להיפך, אני מאמין שרוב אלו שאומרים שהם לא מוכנים לגעת בדאלים היו משנים את דעתם אם היו יודעים לפרק ולהרכיב אותו. אולי זה לא הונדה אבל הוא ממש לא רחוק מסאניאנג יקיר השוק.
ב. אין כאן השוואה בין תוצרת טיוואן ליפן. דווקא יותר מעניינת ההשוואה לסאניאנג שגם הכלים שלהם, אפילו אחרי 30 שנה בארץ, עדיין לא מצטיינים בהתנהגות, גימור ואורך חיי מנוע אבל הקטנועיסט הממוצע מתייחס אליהם כמו לאמינות של וולוו. אגב גם על התוצרת היפנית בהתחלה היו לועגים שהיא גרועה, חלקים מיניאטורים ועדינים לעומת התוצרת האירופאית/אמריקאית המאסבית. אבל השנים חלפו והשיטה היפנית הוכיחה את עצמה וניצחה... במקרה של טיוואן וקוריאה מה שמנצח זה המחיר. מחיר זול + ההבנה שממילא אף קונה לא ישאיר אצלו את הקטנוע 20 שנה. הקטנוע צריך לשרוד חמש שנים וזהו. הצלחה גדולה.
אני דווקא חושב שזאת כן הנקודה.
או ש...
זה מה שאתה רוצה לראות בדיון?
-"היה לי דיאלים, החזיק 20 אלף, התפרק".
-"היה לי דיאלים, החזיק 30 אלף, נסע מעולה".
כולם מרוצים. הרי לא צריך לדעת לפרק ולהרכיב מנועים! אין מה לדון באיכות חומרים!
אני רק שאלה:
מה זה שונה מדיון "מה עדיף - פורד פוקוס או מאזדה 3" בפורום של עקרות בית?


וכן - דיאלים לא היה לי, אינשאללה לעולם לא יהיה לי.
עם יוסאנגים התעסקתי מספיק. יכול לכתוב עליהם דוקטורט.