תודה על התגובות.
אתמול עשיתי סיבוב על אחד כזה. על פניו בדיוק מה שאמרתם ומה שאני רוצה.
הבעיה- מגוון הכלים למכירה דיי מצומצם. רובם עם ק"מ גבוהה , אלו שלא רוצים מחיר גבוהה לדעתי.
לדוגמא אחד שחור 2014 40,000 ק"מ- מחיר נדרש 55 אלף ש"ח.
ברמת מחיר כזה אני יכול לקנות נניח MT09 שנה על הכביש עם נתונים טובים בהרבה.
השאלה אם זה בכלל בר השוואה, או שמכלול החלקים בהונדה עדיף על הימאהה?
לא בר השוואה היה לי גם את האמטי (2016) וגם את הסיבי (2014) הסיבי הרבה יותר טוב
מה דעתך על דוקאטי סטריט פייטר? נראה לי אופנוע מעניין יותר מכל מה שהוצע פה.
יש אחד בקצת פחות מ50 אלף שקל. שנת 2012 למכירה ביד 2, עם 36 אלף ק"מ.
אופנוע מעולה, הבעיה העיקרית איתו היא באמת העדר שוק, היה לי חבר שבמשך שנה שלמה לא הצליח למכור, והדבר השני, הוא העלות הבלתי נתפסת של חלקים(תבדוק כמה עולה רק דיסק קדמי בחברה)
ב-CB1000R יש בקרות כלשהם? ABS, בקרת ווילי או שהוא מיושן לעומת האחרים בקטגוריה?
רק abs
החל מאיזה שנה? הבנתי שלא כל השנים הגיעו עם ABS
עד כמה האופנוע מתאים לבן אדם שרוכב כרגע על דיוק 390 כשנתיים (יחסית חדש בתחום)? תיארתם את האופנוע די רגוע ואף משעמם.
צודק. עבר לי בראש...איכשהו זכור לי שם רע לאופנוע הזה בארץ. ובאמת איפה ששאלתי אמרו להתרחק. אם לדוקאטי אין עדיין מוניטין אמין, אז הסטריטפייטרנכתב במקור על ידי Yuv_Coehn
צועד בראש.
כמה מזה נכון וכמה לא...קשה לדעת.
העדר שוק, ועדיין האופנועים היותר חדשים לא מוכנים להתפשר על המחיר. ויש אפילו אקזמפלר אחד שיושב במטרו טרייד שדורשים עליו 85 אלף. כאשר את הדגמים האחרונים,
וכנראה גם זה בנייהם מכרו במחיר דומה בזמן שחיסלו מלאי. גם האופנוע היחיד הנורמלי שמצאתי מבקשים עליו מחיר מחירון ולא מוכנים לזוז יותר מדיי.
משהו סביב 2011-12 התחיל להגיע עם ABS. מלבד זה אין כלום- אחלה מנוע, מכלולים איכותים יחסית וזהו...מתאים לי בול.
טוב, הרבה זמן שלא הייתי פה בסביבה והנה סוףסוף אני יכול לתרום את ה2 סנט שלי -
היה לי אחד דגם 2008 במשך כשנתיים בהם עשינו 35 אלף ק"מ והחלפנו 3-4 סטים של צמיגים, דיסקים קדמיים ואחוריים, ביצענו טיפולים כל 6 אלף ק"מ (למרות שהיצרן אומר כל 12), עשינו בדיקת מרווח שסתומים אחרי 24 אלף שייצאה ישרה פלס ולא דרשה שום שימס ועוד שאר הדברים המכניים שרשומים בספר הטיפולים של הונדה.
התקלה היחידה שהייתה לי מעבר למצבר ששבק חיים הייתה משאבת דלק שיום אחד הפסיקה לעבוד ומסרה את נשמתה לבורא, וממש לפני שמכרתי אותו החלפתי גם את המותחן טיימינג כי התחיל להרעיש ממש.
בגדול מבחינת כל נושא החלקים/טיפולים וכו' - הייתי מזמין חלקים מpartzilla, בכל מקרה זה היה יוצא זול בכמה רמות מלקנות בארץ.
את הדיסקים הבאתי מחו"ל במזוודה באחת הפעמים שביקרתי בארה"ב.
סך הכל האופנוע הפגין אמינות יחסית הונדאית ללא תקלות מיוחדות, כלי מאוד חביב.
מבחינת רכיבה וסאונד וכל זה, היה מורכב עליו שופר של לאו וינצ'י עם פאוור קומנדר שגרם לצריכת הדלק להיות 1:9-12 תלוי ביד ימין.
הסאונד היה מושלם.
האופנוע לא עם מכלולי סוף הדרך שזה אומר בולמים ככה-ככה, ברקסים סבירים אבל השלדה הייתה סבבה יחסית.
כן, יש לו כח בנמוכים שמאוד מגרה לתת עוד קצת גז, ובפתיחות מהמקום הקדמי היה עולה לאוויר באופן מגוכח שגרם לי תמיד לשאול את עצמי אם אני מגזים או שזה האופנוע ככה.
האופנוע הוא הונדה קלאסי, עד 4-5 אלף סל"ד הוא כמו חתלתול, ואז נפתח המנוע ומשגר אותה קדימה.
טיילתי איתו הרבה, לדעתי זה אופנוע הביניים של הכבדים והיה לי איתו אחלה של בית ספר עד שהוא נמכר.
במאמר מוסגר אני אגיד שהוא לא חזק במיוחד למרות הנפח מנוע, מומנט והכל זה נחמד אבל 125 כ"ס במנוע (ופחות בזה בגלגל) זה לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה ואמנם לא גרמתי לאנשים לחכות לי בטיולים, אבל המחסור בכח היה מורגש כשהייתי מטייל עם סופרספורט ליטרים.
אופנועי שש-מאות הוא היה משמיד.
מבחינת שוק - שוק של קונים לחלוטין, האופנוע הזה לא מחזיק ערך בכלל, ובמחירון הייתה צלילה של 12 אש"ח בשנה אחת.
לחלוטין אפשר למצוא אחד בזיל הזול.
אחרי שנתיים נמאס לי מהאנמיות של המנוע ומהמכלולים שלא בדיוק "שם" ועברתי לטואנו.
תמיד אזכור חסד נעורים לסיבי, אבל אחרי הV4 בטואנו, קשה לי להגיד שאני מתגעגע.
אם אתה קונה את הסיבי, נשארו לי כמה חלקים בבית, תרגיש חופשי ליצור קשר.
עריכה - לגבי הMT09, לא שיקול בכלל .. הMT חביב והכל אבל הסיבי נמצא ברמה אחת (או 2) מעליו בקלות.
שוב תודה על התגובות.
בשעה טובה מכרתי את האופנוע שלי, אז מד הלחץ עולה (אני מתנייד רק על דו גלגלי).
אין CB אחד נורמלי כרגע בשוק. או שרוצים עליהם המון כסף (יש שניים שנראים שמורים) או שהם נשמעים שחוטים עם ק"מ גבוהה מאוד, ועדיין לא מעט כסף.
בפזילות ימינה שמלאה מצאתי את עצמי מסתכל על פייזר 1000 שנת 2008 שאני מתכוון לראות היום-מחר. וגם הסתכלות לעבר Z1000ים גם שם לא מבשר טובות,
כיוון שמדובר בכלים שחוטים, או כלים שמורים בהמון כסף.
קצת מצחיק אותי שהיום עם הכאסח במחירים, והעבודה שאפשר להוציא ב45 אלף ש"ח מספר נייקידים בינונים מהחברה. לא ניתן למצוא בסכום דומה משהו קצת יותר
אגרסיבי ורציני.
*שחוטים מבחינתי זה ק"מ גבוהה, מעל 3 ידיים, "פאוור קומדור-אגזוז כלשהו-ידיות"...
במקום להכליל לך תראה בעיינים,
מה הקשר למספר יידים למידת השחיטת של הכלי?.
א. זכותי "להכליל"- בעייני 6 ידיים לאופנוע זה סוג של שחיטה.
ב. לראות את כל הכלים לא הגיוני. לראות מספר כלים ולהתאכזב- קורה לי בכל החלפה.
ג.הגיוני שיהיה 6 ידיים, 1000 ק"מ...אבל גם תדאג שהמחיר יהיה בהתאם.
ד. כל יד נוטה להשאיר חותם. לרוב היד הראשונה תשקיע המון (מערכות פליטה, ריזומה..), יד שניה תזרום. יד שלישית תזמין מאי ביי,
יד רביעית מאלי אקספרס, יד חמישית תדביק את הלוחית רישוי עם אפוקסי והשישי לא יאמין שהוא קנה את הנעלם הגדול הזה וימהר למכור
כי הוא "טס לחול" וקיבל רכב מהעבודה".
כלומר- כלל ברזל שלי (רק שלי, לא מחייב) לא לקנות כלי שעבר יותר מ2-3 ידיים.
היית קונה כלי בן 5 שעבר 16 ידיים?
כל מקרה לגופו,
הייתי בודק כפליים כי זה באמת חריג
אבל כלי בן 5 שהיה בממצוע שנה אצל כל רוכב, זה לא חריג.
זאת זכותך כקונה אבל זאת טעות מחשבתית כאדם
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה