קפטן חופשני.
קצין תיור סדיר.
וואלה טמבל שלא נכנסתי למשטרה הציעו לי להיות חוקר נוער.
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
אפשר קצת רקע למה שהולך פה?
השושנים סוכן מוסד?
או פקיד שומה?
פקיד עם שומה... כ-ז-ו גדולה !!!
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
...יש ימים שפשוט כואב פיזית לכבות את המנוע של האופנוע, שמיים כחולים, תחילת היום, האוויר קריר ונקי
הראות עד לאופק, צלול וריח של ירושלים, לא יודע להסביר אבל לירושלים ריח מיוחד, משהו על גבול המנטה
ואורן, כשאתה נושם עמוק יש תחושה בחלל החזה של הקלה, כאילו יותר קל לנשום.
האוויר מצנן את חום הטבעי ומתנגש בפנים דרך המשקף הפתוח, על גבול הבלתי נסבל, קור כזה של ממש
רגע לפני שסוגרים את החלון. מרענן, ממריץ, מחדד.
המספרים רצים מהר מדי בשעון, אין יותר מחט מזדקרת שמצביעה לך כמו אצבע מאשימה על המהירות,
בליל ספרות תזזיתיות שלא נחות לרגע, עד שאתה מחליט פשוט להתעלם מהם ולתת לתחושה לנצח.
עלייה שלא נגמרת, כמה מכוניות וטרקטור שלא מהווים שום בעיה, רמזור ידידותי שמקבל את פניי בירוק
רק על מנת לעצור אותי בצומת הבאה, למדתי, אין מצב לשניים ירוקים, זה או או.
אם אפנה עכשיו שמאלה זה לכיוון נס הרים כביש הנהרות, זה אומר הרבה הסברים, סיפורים, סיבות שאני
אהיה חייב לאחרים ולא לעצמי, אם אמשיך בכיוון המתוכנן זה אומר כיבוי מנוע בעוד שלוש דקות, דילמה
יום יומית.
מנסה לנצל את הזמן הנשאר לעוד מנה קטנה של הנאה, עוד החלפת הילוך שלא לצורך רק בשביל ההרגשה
וכניסה לחניון, סיבוב רחב למקום השמור שלי, (כן יש לי כזה) וכיבוי מנוע. סאווומו.....
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
שמע לא יודע לגבי ריח המנטה, אני מריח בואש בכל מקום
Sent from my SM-N910F using Tapatalk
אתה לא מסתובב במקומות הנכונים.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
"אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים" - (שפיות זמנית)
כל כך מתאים אחרת אני לא רואה סיבה למה דווקא בשבת יום המנוחה האולטימטיבי אני קם מוקדם
מכרגיל.
3600 ק"מ
הכל עניין של זוויות, על ההבדלים אני מדבר, ההבדלים בין הקרנף הכוחני הוי מקס ירום הודו, לבין הורסיס.
פה מתחיל ונגמר הסיפור, זה מתחיל בזוית יד ימין, כשרצית לדרבן את הקרנף סובבת את יד ימין ברמז
של זווית ממש בלתי מורגשת תנוחת כף היד כמעט ולא השתנתה, והוא היה רץ, רץ כאילו אין מחר, מטיס
לחלל אחריו אבני אספלט, מאיים לאבד אחיזה באחורי ו...אז נפתח הוי-בוסט, ברוכים הבאים לגיהינום, או
לגן העדן...הורסיס עדין, פרימדונה לא מבין רמזים, תן לו הסבר ברור תן לו במצערת והוא ירוץ מהר, יעיל,
בלי דרמות, בלי להתנהג בבריונות, שקט מהיר בוטח בעצמו.
אני מניח שההבדל נמצא בתצורת המנוע, 4V עם 4 שסתומים לצילינדר, אטמוספרי פאוור קורוזר אמתי,
עם 140 כ"ס, מול 4 בשורה מודרני, 120 כ"ס יפניים, ששוקל כ-120 קילו פחות ועדיין עולל.
הזווית השנייה היא זווית ההטיה הקרנף מתרסק בזוויות של הורסיס, הוא לא מכיר אותם ובחיים לא יעמוד
בהם, עניין של גאומטריה, אגב אתה לא חייב להיות בנסיעה בשביל להבין את זה, אם תוריד את הקרנף
מג'ק האמצע, בזוית לא מתאימה תמצאו את עצמכם שוכבים על הרצפה, הוא עליך או אתה עליו, הורסיס
צייתן, כוח המשיכה פועל עליו אחרת, או שהיד שלי עדיין תקיפה וחזקה, זכר לאילוף הקרנף.
זווית נוספת היא זווית הישיבה, על הקרנף ישבת בזווית נוטה לאחור, הראש בזוית של אני מחבק את העולם
וכולם על הזין שלי, בעוד בורסיס הזווית ישרה כמעט תשעים מעלות, צופה מתבונן מחפש מטרה חדשה.
וזה נמשך ונמשך בזווית המזלג, זווית מנופי השליטה ועוד, הצורך הזה לפצח את נוסחת ההבדל והתחושה,
חזק ממני עד שאתרגל ואשכח אני מניח, בינתיים הכביש קורא לנו שוב...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
3808 ק"מ
יום שהתחיל בי-ם המשיך בים ונגמר בי-ם.
יציאה מי-ם לבית ג'וברין לקפה ראשון, משם לטיילת אשקלון דרך כבישים נהדרים, כל הכבישים שיורדים מי-ם
לכיוון עמק האלה נהדרים, במיוחד היום שמש כזה שכל מי שיש לו 2 גלגלים יצא החוצה לרכוב.
בשעות המקודמות עוד היו פחות קופסאות מתכת על הכביש, אח"כ קצת יותר, הטיילת באשקלון מרשימה, המרינה גם
והדברים שרואים בדרך...
שבת מושלמת!
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
תצורת המנוע לא בדיוק משנה לדעתי, מה שיותר משנה זה איך עקומת זמינות הקג"מ/מומנט ומתי המנוע מפיק את רובו.. אני מעריך שבוימקס המומנט בשרני ומתקבל יותר נמוך, ובנוסף - הכלים החדשים מצויידים עם בקרת אחיזה ורובם הגדול (אלו שלא סופרספורט, בסגמנט הזה יש מפת ניהול מנוע/מוד של אטרף, ואז...) מתהדר במחשב ששומר על הרוכב מסיבוב לא מבוקר של פרק יד ימינו, לפתיחה ולסגירה.
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
4196 ק"מ
כמה ק"מ זה ספונטני?
בכל סוף שבוע בהיר אנחנו יוצאים לרכיבה, ישנן כמה סוגי רכיבה בכמה סגנונות ואנחנו אוהבים את כולם באותה המידה.
יש מקרים ואני מודה, שהשפיצים שלי יוצאים החוצה ואני מעדיף רכיבה רחוקה, על רביצה בשמש בקפה זה או אחר,
אני נעשה קצר רוח, הכל מציק לי, הסבלנות מתרחקת, עד שאני מתיישב על האוכף, משם הכל כבר נראה בהיר יותר והגיוני.
טיול יכול להיות מתוכנן כבר מתחילת השבוע כיוון ברור, קבוצה ידועה,מסלול ידוע עם לו"ז ברור ומשובץ בשאר פגעי היום.
יש גם אפשרות של "יאללה בואי נצא לאיפשהו" עולים רוכבים, מה שבא ברוך הבא, רק הג'ינג'ית האופנוע ואני, אדונים
לרגע על הזמן, הקצב והמקום.
האפשרות השלישית היא להצטרף לקבוצה "ספונטני" היתרונות רבים האפשריות מגוונות אתה לא מחליט על כלום, זורם
מוצא מקום בקבוצה, נכנע לקצב, מתפשר, מוותר אבל מגיע למקומות אחרים, מכיר אנשים חדשים, שומע דברים אחרים.
סבתא ננה אומרת "אם תמיד תלך באותה הדרך, איך תמצא דברים חדשים?" צודקת.
אז השבת התחילה בעצלתיים, החיילים בבית, שזה אומר הערכות אחרת לגמרי ומצד שני שמש חורף הכי חמה שקיץ
אינדיאני יודע לתת והאופנוע קורא לנו מלמטה.
ואז קריאה בפייס, טיול זוגות ספונטני מעכשיו לעכשיו, זמן הג'ינג'ית הולך להתקצר משמעותית. אין כיוון, אין מסגרת זמן
אבל יש נק' מפגש ב-11:00 אנחנו מדוממים מנוע.
יצאנו, איך לא?
בלטרון אני על חצי מיכל לפני היציאה, משהו אומר לי לתדלק...מזל.
הכבישים רצים דרומה הופ בית ג'וברין אחרינו גם המושבים שקף, שומריה, צומת סנסה, רגע..תל ערד?
האוכל בתנור בי-ם והצהרים כבר עברו מזמן.
טלפון בהול הביתה, לחיילים, תאכלו אל תחכו, אנחנו נגיע הגענו ב-15:30.
תזכורת לעצמי, לדלק שוב בדרך הביתה מהעבודה היום...
![]()
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
וללטרון הנער מגיע באיחור.
Sent from my LG-H870DS using Tapatalk
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
4310 ק"מ
חשיבותו של מגן המנוע.
כשהרכבתי אותו קיוויתי שלא אזדקק לו, בדקת כמה אפשריות באינטרנט בדקתי מה אומרים עליו קצת בחו"ל
והרכבתי, בתקווה שאולי פעם הוא יעזור. היום המגן הזה עשה בדיוק את מה שתוכנן לעשות, להגן!
אני לא יודע מה היה הנזק אם הוא לא היה שם, אולי הרגל, אולי פלסטיקה יקרה, אולי אפילו המנוע אבל הוא
היה שם, שקט, יציב, חסון ועובד.
זה התחיל הכי שיגרתי ובלתי צפוי כמו כל תאונה, כביש שעשיתי אותו כבר מאות פעמים, במהירות עיר רגילה,
ולא לא היה צל של סיכוי שצריך לחשוד במשהו, אני, זה שחושד בכולם, כולם מבחינתי אשמים עד שהוכח אחרת,
נפגעתי.
שכונת פת במרכז ירושלים, שני נתיבים שמאלה שפונים לכיוון גילה/קניון מלחה ונתיב ימין אחד לצומת פת,
שתי שורות של מכוניות עומדות ברמזור אדום הנתיב הימני פנוי, אני משייט נמוך על פי מערכת איתורן 50 קמ"ש
מתבונן קדימה לתוך הפנייה הנתיב שלי לבד מבט שמאל לבדוק את מצב התנועה שנעה לכיווני, חזרה לנתיב
ונהג אידיוט אחד, שמחליט לעזוב את הנתיב השמאלי לתוך הנתיב שלי במהירות מפתיע אותי שתי מכוניות לפני
לא יותר, לחיצה מלאה על שני הבלמים קדמי ואחורי אין מצב שבעולם שאני בולם לפני הרכב, החמור ממשיך
בנסיעה וסוגר לי את נתיב המילוט היחידי, הקדמי מתחיל לאבד אחיזה אני משחרר לוחץ חזק יותר על האחורי,
מנסה לתמרן בום....סאווומו אופנוע חדש רעש כואב...
רק אחרי המכה הרכב בולם, רק עכשיו הבין מה עשה, יש לי 40 ס"מ לפני שאני עולה על המדרכה, לוחץ על
הקדמי רגל ימין למטה לייצוב שמאל תקועה בין האופנוע לרכב, עצרתי. אני על שתיים...סחטיין.
אחסוך מכם את הקללות חלק מהם בערבית...
דלת ימין אחורית של רכב מעוותת, אני ממש מפחד להסתכל על האופנוע, יורד בודק ו...כלום, אפילו לא שריטה
שום דבר לא כואב, שום סימן על האופנוע רק האדרנלין רץ בדם.
"הנזק"
גיבור!
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!