ציטוט ההודעה בתגובהאני לא בטוח שנעל הליכה תדע לספוג את אותם עומסים של מגף רכיבה יעודי.הסוליה גמישה אני מאמין שגם בקרסול יש גמישות מסויימת.
כן - מעניין אותי החברה והדגם (מנחש: אסולו equalon) אם אפשר.. (ואם המחיר סבבה אז גם מאיפה קנית..)
אני עם אסולו TPS כרגע, הכל מעור, נעל נוחה לי מאוד, עונה בדיוק על הצרכים שציינת (אולי לחום קיצוני היא לא מאווררת מאוד, לי היא מספיקה..)
גם אצלי הם בשימוש יומיומי כל השנה (גם חורף), סנדלים רק בטיולים עם המשפחה שאני לא רוכב..
החלקתי איתם פעמיים - הנעל קיבלה שפשוף קטן וברוך השם יותר מזה כלום לנעל ולי.. יושבת חזק וטוב על הרגל.
אחרי 4-5 שנים איתם הסוליה נפרדה לי (מחלה שמתבררת כידועה בדגם הזה בשנות יצור מסוימות - אצלי לקח יותר זמן עד שזה קרה) ואני מחפש יורשת מקבילה.
את הדגם הזה כבר לא מצאתי (יש שאריות בכל מיני חנויות אבל לא במידות שלי או במחיר מופקע - את שלי קניתי בזמנו ב 850 ש"ח), והדגם הממשיך כבר מתחיל מ-1000 ש"ח (נראה לי קצת מוגזם.. 850 היה קיצוני, אז 1000 בכלל... זה עוד 150 לאופנוע הבא)
הכתבה שפרסמו הרגע על נעלי רכיבה באה לי בול בזמן, למרות שזה סוג נעליים טיפה שונה, אבל במחירים יותר שפויים (חלק לפחות) - נבדוק.
x-max 250 2013 -> nc700x 2012
אל תתן לעולם לשנות את החיוך שלך, תגרום לחיוך שלך לשנות את העולם !
אני לא בטוח שנעל הליכה תדע לספוג את אותם עומסים של מגף רכיבה יעודי.הסוליה גמישה אני מאמין שגם בקרסול יש גמישות מסויימת.
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
ידוע ואלו בדיוק החסרונות ברגע שתחליט לטייל איתם מעבר לבית הקפה...נכתב במקור על ידי lokimonster
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
חסרונות שאני "מוכן לבלוע" כדי לקבל נעל שיותר מתאימה לי..
הקרסול אצלי די מקובע, אולי לא כמו נעל ייעודית, אבל גם סבבה יחסית..
x-max 250 2013 -> nc700x 2012
אל תתן לעולם לשנות את החיוך שלך, תגרום לחיוך שלך לשנות את העולם !
תשקיעו בנעל ייעודית/מגף תיור, יש גם נעל בחצי גובה של מגף. בימינו יש המון דגמים נוחים ופרקטיים במחירים סבירים גם בארץ.
Tracer 900
נעל ייעודית בטוחה לרכיבת ספורט לא תהיה בחיים נוחה לטיול, פשוט מדובר בשתי דרישות קצה
שלא יכולות לחיות בכפיפה אחת.
מצד שני ברוב הרכיבות שלי אני צריך נעל גבוהה שתשמור עלי במקרה של החלקה ולא תרד מהרגל
הנעל עשויה מאותו החומר ממנו עשוי מעיל הרכיבה נגד שיפשוף.
החיסרון שהיא גמישה יותר מנעל ייעודית שמקבעת את הרגל כנגד פריקה של כף הרגל ומגנה עליה
ממכות יבשות מול עצמים נוקשים. עם נעל כזאת לא ניתן לטייל למרחקים והיא לא נוחה אחרי כמה
שעות של נעילה.
יש כאן סוג של פשרה וניהול סיכונים שמתאים לי. לא בהכרך הכי נכון או חכם.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
אתם מפספסים את הקטע שבו הוא כותב שהוא גם מטייל עם הנעל.
גם המגפי רכיבה הכי נוחות שהיו לי, לא נותנות מענה לטיול רגלי. אפילו לא קצר.
בעולם מושלם היה לי ארגז ציוד שמרחף מעל האופנוע ובתוכו ציוד קיץ חורף 4 זוגות נעלים ייעודיות
אוהל סיירים מזרנים גזיה משקפת פחמים מנגל שרשראות אר פי ג'י כיסוי ג'ק מרוצים ציוד תיקון ועד.
בינתיים חלק מהציוד נמצא קבוע על האופנוע ואשאר בחלום,
מחפש מהנדס שעובד ברפא"ל שיודע להתקין וולקן לפנס האור הגבוה!
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
אכן ASOLO גרוטטקס, REVERT GV נרכשו מחנות למטייל י-ם לא זוכר מחיר גם לג'ינג'ית זוג כזה בצבעים אחריםכן - מעניין אותי החברה והדגם (מנחש: אסולו equalon
.
(סגול).
אם תגיע לחנות בי-ם תגיד שאני שלחתי אותך ותזכה בהנחה. - רן
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
Sent from my iPhone using Tapatalk
הייתי בחמישי בערב ב"סברס" בעיר (וגם ב-אורחה וגם ב-למטייל עודפים), המוכר זיהה את הנעל מהתמונה שלך.
קראתי עליה שהיא קצת "רכה", וגם ככה הרגישה לי על הרגל (בעיקר בצדדים בחלק הקדמי של הרגל).
בסוף לקחתי נעל אחרת משם, קצת יותר קשוחה (hanwag chilkat). בינתיים (יומיים וחצי ?) מרוצה..
תודה בכל אופן !
x-max 250 2013 -> nc700x 2012
אל תתן לעולם לשנות את החיוך שלך, תגרום לחיוך שלך לשנות את העולם !
אכן זאת הייתה הבחירה השנייה שלי, נפסלה דווקא כי הייתה פחות נוחה להליכה ופחות רגש בהעברת ההילוכים
מאז החלפתי אופנוע אז החלפת ההילוכים ירדה מהפרק...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
גם ה TPS שהיו לי היו בלי רגש בהילוכים בהתחלה, אבל עם הזמן העסק התרכך קצת והרגש חזר, מאמין שגם בנעל הזו..
x-max 250 2013 -> nc700x 2012
אל תתן לעולם לשנות את החיוך שלך, תגרום לחיוך שלך לשנות את העולם !
15514 ק"מ
אני שונא שינויים, אומרים שבכדאי לשרוד בעולם משתנה חייבים לדעת להגיב לשינויים ומהר, אני לא יודע איפה זה מציב אותי.
כשהדבר הקבוע ביותר בחיינו זה השינוי.
אני שונא שכשאני מדליק את המחשב משהו משתנה לי, שונא כשהטלפון מקבל עדכון הוא שוב לא אותו דבר, כשתוכנה שאני אוהב
לעבוד איתה "משתרגת" ואני לא מוצא את הידיים והרגלים. שכל דבר טוב ברור ומוכר מקבל לפתע שינוי הופך לזר.
את השכונה שגדלתי בה אני כבר לא מכיר, בבית של סבתא וסבא שלי, זה שהייתי פוקד כמעט כל יום, כשסבתא הייתה מחכה לי בחלון
רק בכדי לראות שאני מגיע ורצה לפתוח לי את הדלת עוד לפני שטיפסתי לקומה הרביעית, גרים עכשיו אנשים זרים, הם לא יפתחו לי
את הדלת, יחבקו אותי וימלאו אותי בכל טוב, הפסקתי לעבור שם. בשדות שהייתי משחק רץ וקופץ נבנו בניינים מכוערים. הבתים הקטנים
נמוכי הקומה נהרסו ונבנו במקומם מפלצות נדל"ן. ברכת מלון דיפלומט שבה העברתי כמעט שני עשורים מחיי, שזה אולי המקום הכי
מאושר בזיכרון ילדותי נהרסה והפכה להיות השגרירות האמריקאית הכל משתנה לי מהר מדי. נשארו הזיכרונות וגם הם כבר לא בהירים
כשהיו.
הדבר הקבוע שעובר אצלי לאורך השנים היא אהבת הרכיבה, התיור הרגשת הרוח בפנים והאוויר החופשי ממסגרות. אני לא חייב לרכוב
מהר, אני לא חייב לרכוב בקבוצה, אני לא חייב לרכוב הרבה זמן, אבל אני חייב לרכוב. כי כשאני רוכב, הכל מסתדר נכון, השכונה חוזרת
בדמיוני לשכונה של פעם, האנשים שכבר לא פה עדיין עושים לי שלום מהחלון, סבא וסבתא במרחק נגיעה ואני כמעט יכול להרגיש אותם.
העולם נעצר ואני יכול להוריד רגל לעצור ולתת לו להמשיך בלעדי. לסובב אותו לאחור ולנסוע אחורה בזמן לתקופה אחרת לקצב אחר.
הכלים מתחתי התחלפו, אבל אני לא שכחתי אף אחד מהם, זוכר את התנוחה, את הרעש האופייני את הבעיות הקטנות של כל אחד ואחת.
זוכר איפה היינו ואיפה עצרנו, זוכר ויודע שהם חלק ממני, אצל רובם היית האחד לתקופה מסוימת לכולם היה עבר ואני הייתי עוד רוכב
על ציר הזמן שלהם, והם על הציר הזמן שלי נקודות שמחה וחלק מפיסות חיי.
על הורסיס אני הראשון, הוא גם הראשון החדש שקניתי, אין לו היסטוריה ואנחנו כותבים את העבר שלו ממש עכשיו, ביחד, צעד צעד.
יצאנו בבוקר הג'ינג'ית ואני החוצה להתאוורר שהרי אין דבר טוב יותר מבוקר שבת סתווית צוננת של חודש אוקטובר לפתוח את הנשמה.
כולם יצאו היום לרכוב, צו שעה אלוהי, כי מי שלא רכב היום הפסיד יום מושלם לרכיבה, הרי ירושלים ניגנו סימפוניה מושלמת לאגזוזים
ומנוע, וכולם היו שם, הרבה מאד זמן לא ראיתי בארץ כמות כזו של רוכבים במקום אחד, כמו בערב ראש השנה. היום השינוי לא היה
נורא כל כך...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הרשאות פרסום
