18865 ק"מ
...את השואי קווסט הטובה שלי רכשתי בברצלונה אי שם בשנת 2014 בטיול האופנועים הראשון שלי להרים הפירנאים של ספרד עם ה-GS 1200
הקסדה הזאת הייתה איתי מאז בעוד 3 טיולים רכובים ברחבי אירופה, ובשימוש יומי גם בארץ, היה ישבה עלי נהדר, תחושה של יחידה מוצקה ונוחה
שישבת על הראש כמעטפת ביטחון משדרת איכות, אבל הזמן עושה את שלו והטכנולוגיה שאז הייתה נהדרת מתחילה לתת אותותיה, את הריפוד
הפנימי באיזור הראש לא ניתן להסיר ולכבס ולמי ששיער ראשו נישאר בשנות השמונים העליזות זו בעיה, גם המשקף זכה במנת השריטות שלו במשך
השנים והטיולים והרגשתי שנה בדיוק הזמן להחליף קסדה, האמת התקנאתי במשקל הקסדה של הג'ינג'ית שואי NXR מתפרקת לצורך ניקוי ומאפשרת
שדה ראייה נהדר והחלטתי לרכוש דומה, בפעם האחרונה לפני כמה חודשים בפריז לא מצאתי את מה שחיפשתי אז החלטתי בניגוד למנהגי לקנות
כאן למרות שהיה ברור לי שאני מפסיד בסביבות 800 ש"ח בקנייה בארץ, אז זהו התחדשתי לי בקסדה שבינתיים עושה עבודה נהדרת ונראה איך
תעמוד במבחן הזמן.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
אני עשיתי בדיוק את המעבר הזה מה- קוויסט ל- NXR. מדובר בשדרוג מורגש ועל אף ששתיהן באותה המידה (בהנחה שהראש השלים את תהליכי הגדילה) ה- shell של ה- NXR קטן וסליקי יותר. עדיין מרגיש לי לפעמים שהיא צפופה יותר אך כנראה שזה אפקט הקומפקטיות או שעודנה בתקופת ה- break-in
תתחדש
יש לי nxr ויש לי gt-air.
ה-nxr, מרגישה כמו ההגדרה של שואי לקסדת תקציב. בעיקר בנושא הרעש.
היתרונות שלה הם משקל קל (אף פעם לא הטריד אותי, גם כשרכבתי עם נפתחות כבדות במשך ימים שלמים), והכי חשוב- האורור. זאת השואי הכי מאווררת שרכבתי איתה אי פעם.
NXR הקסדה הרועשת ביותר שהיתה לי (למרות שבאביזריון הבטיחו לי שזו הקסדה המושלמת לנייקד...)נכתב במקור על ידי ayalzo
אחרי רכיבת שישי כ- 120 ק"מ רצוף, אני דווקא שמח עם הבחירה, אגב אוזניות מערכת הדיבור מפחיתות את רעשי הרוח
וחם הצוואר מונע מערבולות מתחת לקסדה, בקיץ אני מניח שהיא תהיה יותר רועשת, אבל גם הרבה יותר נעימה מהקווסט.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
19054 ק"מ
קר מעונן ויש סיכוי לגשם, יורד בדרך המהירה לכיוון בית שמש, הדרך המהירה עוברת דרך המנהרות, צור הדסה, עמק האלה,
עם אופנוע זה תמיד מהיר, המכוניות והמשאיות לא פקטור שיש להתייחס אליו בחישוב המהירות, לחישוב הזהירות כן.
הדילמה הזאת אם להתחיל עקיפה מטר שתיים לפני סיום הפס הלבן על מנת להשלים את העקיפה לפני הרכב ממול תמיד
מדגדגת, אבל המנוע המדהים הזה יודע ומכיר את העבודה. שם המשחק היום 120 כ"ס מלאים כל הזמן, שזה אומר לשמר
את מחט הסל"ד הרבה מעל 6000 וזה מחייב ריכוז ורכיבה בהילוכים מעט נמוכים, המנוע מאושר שם הדחף ובלימת המנוע
מאפשרים לי לוותר כמעט לחלוטין על הבלמים ולהתרכז בבחירת הקו הנכון, ההיגוי ההפוך והאחיזה הרפויה של הכידון, לחיצה,
עוד גז הרפיה ושוב לחיצה גז...תענוג.
הכבישים הטובים ביותר מתמעטים, ומוחלפים ע"י כבשים רחבים מהונדסים, בטוחים יותר, משעממים יותר, אני מחפש את הכבישים
"של פעם" שיפועים, זוויות מטורפות, את שלטי ה-"האט" הגדולים או "סיבובים מסוכנים" לשם המכונה הזאת שואפת, הצמיגים
נהדרים, המנוע מעולה והאופנוע הזה זורם אינטואיטיבי, תן לו הילוכים גבוהים ויש לך מכונת טיולים נהדרת, חתלתול פרווה חמים ושעיר
שתיהנה ללטף ולהתכרבל איתו, לא מאיים לא נושך אבל אתה והוא יודעים שהוא מגיע משושלת מפוארת של טורפים, ואז קופץ הג'ינג'י
נותן לך צ'פאחה בעורף ובורח קדימה, בדרך כלל מספיק להוריד הילוך או שתיים לסחוט את ידית הגז לנעוץ מבט רחוק באופק, היללה
שבוקעת מכיוון הזנב, הצמיגים שספק נושכים את הכביש ספק מפרפרים, תחושב הבטן שמאיימת להישאר מאחור יחד עם הסטייק שזללת
ואתה נעקר מהמקום בכוחות שלא ידעת שיש לך, מהר מדי את מעלה הילוך מרגיש את הקדמי מתרומם טיפה וחוזר חזרה להמשך הטקס
עד שההיגיון המבאס לוחששששש, תירגע, תוריד, אתה מגזים...ושוב הופכת חיית הטרף לחתלתול נחמד...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
19300 ק"מ
בגלל המון סיבות (לא תירוצים נשבע) לא יוצא לי לרכוב כמו שאני אוהב, החיים מפריעים לרכיבות אבל בכל הזדמנות שאני
מוצא אני ומשתדל להוציא ממנה את מקסימום ההנאה, ההנאה אצלי תלוית רגע, אני יכול לעצור בשולי כביש, להרים משקף
ופשוט להריח את הירוק, להתבונן באד שעולה מהשדה, או להשקיף על עוף טורף מחפש באוויר ארוחה מזדמנת.
האדום או הצהוב של הפריחה ימשכו תמיד את תשומת לבי, ואפילו העצים הרחוצים אחרי הגשם ירוקים רעננים נראים חגיגיים
חילופי העונות זה דבר נהדר, אבל הכי הכי אני אוהב את הרגע החמקמק הזה שלפני האביב, עוד לא פריחה מלאה רק ירוק
צעיר ורענן.
יש לי קצב משלי וככל שאני מתבגר אי מוצא שהוא לא באמת מתאים לשאר העולם, פעם זה היה מלחיץ אותי, היום אני שולח
אותו להזד....
אריק אינשטיין שר לי בקסדה ואני מתגעגע אליו, לא שאי פעם הייתה לי אינטראקציה איתו מעבר לשמיעת שיריו, אבל התקופה,
התמימות, השירים שלו מלאים בכל מה שחסר לי היום ומה שאני באמת אוהב, המשוררים של פעם ידעו לעשות קסמים עם המילים
תוכן, עושר שפה, כוונה אמתית פשוט בול.
איפשהו בין לבין קופץ השד הכביש פתוח התנועה דלילה והיד לוחצת חזק, היללה פורצת וכוח בלתי נלאה מושך אותי קדימה,
הכל נמחק ואין חשיבות לכלום צריך גם לזכור את הכללים וגם לשכוח הכל, קו, מבט, היגוי, משקל, ההתרגשות בבטן וההתפוצצות במוח
הכל הופך לעיסה אחת שפשוט נראית הגיונית ונכונה ואז בעצירה הראשונה כשהנמלים רצות עדיין מהידיים לחזה הראש עוד קצת
מעורפל, והאדמה עוד לא התייצבה ממש, רק אז התמונה קצת מתבהרת....
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
ועכשיו תדמין בדיוק את אותו הדבר - כשאתה על בימר.
או צ'ארלי
LokiMonsteR
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
אתה מתכוון מדבר, אוהל מדורה, יעלים זריחה וג'ינג'ית על הכתף?
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 16-03-2019 בשעה 08:36.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
טיול לג בעומר רמת הגולן 20013 174.jpg
זה מה שאני הכי אוהב והבימר ייתן בכייף.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
את הסיפור הזה שמעתי אלף פעם, איך בירידה, עם בולבוסים בגודל אבטיח, בחושך, עם עששית נפט כפנס ...
אחלה מקום. זכורות לי חוויות עצומות משם. והכל בזכות המכר המשותף...
אבל בוא לא ספינים עכשיו.
צ'ארלי אני מבין שאתה לעולם לא תקנה. ולא בגלל שאתה לא יכול.
אבל אם אתה כל כך מהלל את האדוונצ'ר - למה אתה לא מושיב את העכוז היפיוף שך על כזה? הא ???
אתה במקצועך יכול לקבל טיפים מבפנים על אקזמפלרים במכרזים, בחיני חינם!
(מכר משותף אחר ניסה לשדך לי פעם קקה כזה. מזל שהוא לא עבר בשער של החצר. זה היה התירוץ)
ועוד לא חתמתי על כלום
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
סחתיין על הקילומטראז', הלוואי עליי. בשנה וחצי עשיתי 5,500 ק"מ (בית עבודה), דיכאון.
ממליץ על האפריקה טווין ולא על הבימר ....
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה
