ציטוט ההודעה בתגובה22003 ק"מ
הדברים שהחיים זורקים עליך מחייבים היערכות מלאה וככל שהמשפחה רחבה יותר ותומכת, המטלות מסתבכות.
אלה שפעם דאגו לך, נתנו מעצמם הכל, לא חסכו ממך דבר, צריכים אותך עכשיו יותר מתמיד, וכל שאר הדברים מתגמדים.
מישהו לחץ על הבלם, כיוון עבורך את הכידון, ואתה נסחף עם התנועה בשליטה חלקית מקווה לא ליפול.
הטיולים בשתיים הפכו שסתום פריקת לחץ, מצבר הטענה, בנק כוח. מסמנים קצת נקודות אור והגנה על השפיות כשאפשר.
קשה לתכנן ואז לספונטניות ולקצב חשיבות אדירה, לא לוחצים לא נלחצים יוצאים כשיוצאים כשהכיוון והמטרה לא באמת
משנים. משלמי המחיר הם אלה שפעם רכבת איתם והיום בקושי רואים אותך, בשביל זה יש חברים.
שונא את כביש 6, אבל לפעמים בכדי להגיע מנק' א' לנק' ב' פשוט אין ברירה, אז מוזיקה שנשפכת מהאזניות לקסדה, משפרת
ולו במעט את הטעם במיוחד כשהמכשיר בוחר לי את השירים האהובים עלי בצורה אקראית מרשימה מסודרת.
הורסיס משחק אותה ורסיס, תוספות הארגזים הצדיים שהתווספו לרכיבה בכדי להכיל את הקסדות והציוד כשאנחנו נצא לטייל
משפיעות עליו רק לטובה, האופנוע מכוייל מראש לתוספת משקל וככה כשאנחנו רוכבים בשתיים הוא נותן הכל, הרכיבה חלקה
ונעימה במהירות שיוט מרשימה, ספיגת מהמורות מדהימה, הכביש נבלע מתחת לצמיגים כאילו מישהו ציפה אותו בספוג,
ובסיבובים המהירים האחורי כלכך דבוק לכביש, ששחיקת הצמיג בצדדיו מתקדמת עוד כמה מילימטר הצידה. ואז אתה מבין את
הכוח, זה לא שאני לא רגיל לאופנועים חזקים, אבל הכוח כאן הוא פשוט מדהים 120 סוסים ממושמעים, שיודעים לעשות
בדיוק את כל מה שאתה מצפה מהם, רכיבה של שעתיים פלוס ואתה יורד ממנו מפוצץ אדרנלין, מלא התפעלות והערצה כאילו
רק עכשיו התחלת את הרכיבה, כלי מדהים.
נכתב במקור על ידי leonid tdi
