24250 ק"מ
החיים הם רצף של עליות וירידות, כרוכבי אופנוע לפעמים זה מהנה ולפעמים מתיש, אבל לחיים יש את ההומור שלהם שלא תמיד מצחיק.
עוברים כרגע תקופה לא קלה ובמקום ללכת לרופא הפטנט שלנו הוא לרכוב, זה מסדר לנו את הראש, מכניס לפרופורציות ומרפא.
טיפול 24000 ק"מ עבר בהצלחה, סודר אחד מפנסי הערפל שרעד, הוחלף שמן פילטר שמן ונוזל בלם, השרשרת נוקתה ושומנה,
מער על המכלולים הוכיח כי כולם במצב מצוין ואין צורך לעשות בהם דבר, הבלמים נוקו מקצועית ויובשו, זהו בעצם להתראות ב-30000.
נזהרתי להציע לג'ינג'ית טיול שבת, בימים האלה אנחנו מעדיפים לצאת ספונטנית ולא לתכנן כלום, התכניות שלנו משתנות ברגע וגם
הרצונות, דווקא הג'ינג'ית רצתה טיול שחרית, אז לאחר שחרשנו בשבוע שעבר את כביש 90 מי-ם לכינרת וחזרה החלטנו לראות את
הזריחה ממצדה, קבענו עם א' והאחיינית הנחמדה שלו ב-0500 בתחנת הדלק כפר אדומים יצאנו קצת באיחור, עדיין מספיק מוקדם
אבל בגלל הצורך לתדלק ללא זמן ביניים.
תדלקנו כשא' עם הקפה ומהר יצאנו למירוץ נגד השמש, 2 אופנועי ליטר, 2 שותפות לטיול, וכביש ארוך אחד, נספיק או לא נספיק?
השמש צריכה את הכבוד שלה, זה נכון שאפשר לראות את הזריחה מכל מקום, אבל יש מקומות שווים יותר, ולמקומות האלה שווה להתאמץ ולהגיע,
כביש 90 בקטע של המלונות קצת לפני העלייה לערד זה מקום מושלם ורחוק, אבל השקט הכביש הפתוח והאוויר היבש והקר עדיין שיפרו את הסיכויים.
אז רגע לפני שהשמש צצה מעל הרי אדום עצרנו בתצפית למנוחה ראשונה וצילומים
זה הרבה יותר יפה ממה שניתן לראות בתמונה, תשאלו את א'.
נוף, זריחה וחברים טובים, אבל הפסיכולוג מבקש יותר, אז מהר מאד ולפני שיהיה חם מדי, המשכנו לכיוון כביש סדום ערד.
כביש סדום ערד הוא אחד הכביש המהנים והמסוכנים שיש, מארג סיבובים שלא ברא השטן, לא מספיק מורכבים בכדאי שתוריד מהירות ותיתן את הכבוד
לדרך לא מתוך צניעות אלה בגלל הפחד, אבל כאלה שמחייבים כישרון רכיבה וידע במיוחד בשתיים.
ציטוט ההודעה בתגובה