ציטוט ההודעה בתגובהBe careful what U wish for..נכתב במקור על ידי קידוזו
מתי אתה פנוי?, כל הזמן?
שמע,
אלפי קילומטרים בודדים לא יכולים להעיד כלום על הזוגיות שלהם..
זה יכול להיות שנים של זוגיות נפלאה עם כל הפיצ׳רים, אבל בתוך ת״א, מה שמביא לק״מ בודד ביום, עשרות בשבוע, מאות בשנה..
לא כולם נוסעים מרחקים.
יש לא מעט כאלו עם כלים שבנויים למרחקים, אבל גרים 2 דק׳ מהעבודה, ולא עושים כמעט סיבובי סופ״ש.. למה הם קנו כלים כאלו ? שופוני / סתם להרגשה של ״יש לי״ / 1000 סיבות..
ו..עוד משהו - אני לא יודע אם יש לך או לא, אבל אם אין אתה חייב לפתוח בלוג (לי אישית אין פייסבוק, ולא מתכנן לפתוח, אז הפלטפורמה הזו לא רלוונטית אלי, ומניח שלעוד כמה פה), לשחרר מידי פעם כתבות בכל מיני נושאים שמעסיקים אופנוענים.. אתה כותב מדהים, ומושך את הקורא להמשיך עד הסוף..
Sent from my iPhone using Tapatalk
x-max 250 2013 -> nc700x 2012
אל תתן לעולם לשנות את החיוך שלך, תגרום לחיוך שלך לשנות את העולם !
Be careful what U wish for..
מתי אתה פנוי?, כל הזמן?
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
קודם כל תודה על המחמאה, זה נחמד לשמוע שיש מישהו בצד השני שבאמת קורא ונהנה, אני אף לא יודע יודע איך זה מתקבל מעבר למסך.
כשדיברתי על יחסים קצרי זמן, התכוונתי למודלים 2018-19 שכבר נמצאים במודעות.
אגב רכיבה שעשיתי אמש בשעות אחר הצהרים וחזרה בלילה לחולון וחזרה בלי הרבה ציפיות, פתחה לי שוב את הצ'קארות, תן לסוס הברזל לעשות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, וההנאה מובטחת, ואיתו החיוך והאופטימיות.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
כשצריך אוויר...שלחתי הודעה בפרטי.
25150 ק"מ
את ה-25000 עברתי על כביש 1 מחולון לי-ם, למען הדיוק ההיסטורי פספסתי אותו בק"מ, בפעם הראשונה שהסתכלתי על השעון חשבתי לעצמי
שזה כבר קרוב אבל אני לא אעצור על הכביש המהיר לצלם, בפעם השנייה שהסתכלתי היה כבר 25001, קורה.
רוכב ונהנה, לאופנוע יש יכולת מרפאה של כל מה שמציק לך בגוף, בנפש ומסביב, אתה יכול לסבול מכאב, עצבות, סתם עייפות ומיד כשאתה מתיישב
באוכף אתה מתחדד, מתמלא, וככל שהרכיבה מהנה יותר הריפוי עמוק יותר, קח מאופנוען אמתי (יש דבר כזה) את האופנוע והוא יהיה חולה בטווח של
כמה ימים. (א' מצונן בלי קשר)
רוכב וחשב על הדרך שעשית מגיל 14 כשרכבתי לראשונה לבד ועד היום מנסה לשחזר את האופנועים שרכבתי עליהם, הצולעים הפיסחים הנוזלים ובעלי
הצלקות, אופנועים שנחשבו ישנים כבר אז ראו מלחמות והגיעו לארץ בדרך לא דרך, מול השפע שנמצא היום בהישג יד של כל אחד.
היום הרוכבים התעדנו, התפנקו, הכל מתקבל במינימום התאמצות ולכן גם רמת הביקורת שלהם עלתה, שום פיפס באופנוע שלא עונה על הדרישה, מתקבל.
החלוקה לקטגוריות מאפיינת את הרכיבה, פעם רצית לצאת לאילת דרך מעלה עקרבים, (לא הייתה דרך אחרת) היית מניע את אופנוע בקיק, בודק שמן
לומד את הציר מראש כי שום גמד לא היה לוחש לך את הדרך באוזן או מראה לך על הפלאפון, עוטף ציוד בתיק קושר ויאללה לדרך של חצי יום. חם קר
רוח בפנים תחת כואב וקפיציות לא מרשימה, שום דבר לא עצר אותך, היום, ריפוד ג'ל...
הרוכב השתנה דור חדש שממצה מהר, מחפש רווח ומחשב חשבונות כי לא מוכן לשלם את המחיר, "החבילה" שמגיעה עם הבחירה לרכוב על אופנוע, רופדה
מכל כיוון, הדרישה כורסה נוסעת בשקט לא מתקלקלת ושתשמור על המחיר תראה אפנתית. הרבה יותר קל להם לקבל "אופנוע" חשמלי.
אני לא מתלונן ולא מקנא, זו דרכו של העולם מתקדמים קדימה, אבל מי שכבר באופנוע הראשון מקבל הכל, מה יש לו לצפות באופנוע הבא, ואם תיקח לו
דבר אחד מהחבילה הוא כבר לא יסתדר וירצה להחליף כי האופנוע לא מתאים, לא מרגש, לא...
גם אני התקדמתי גם אני מנסה לשנות הרגלים, אבל עדיין בודק שמן למרות שהמדיד לא זז טיפה בין טיפול לטיפול, עדיין מחפש את ערכת הכלים העלובה
שמגיעה עם האופנוע מבחינת רמז של היצרן "אל תתעסק עם האופנוע שלי, לך למוסך". כן גם אני מתפנק ומתעדן, אבל לי יש עדיין את הזיכרונות של רכיבות
אחרות, של דרך ארוכה שעשיתי משם לכאן והלאה.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
העלית בי זיכרון רחוק ומתוק של בחור צעיר עם XT550 עם נזילות מכל הכיוונים ושאריות שמן מבעבע מרתיחה בתוך שילדה מחלידה, קיק סטרטר אכזר שהביאו מחדר הכושר ובחורה יפה עם מכנסון התעמלות קצרצר דוהרים יחד בשיא הקיץ בדרך לכינרת.
25739 ק"מ
סוף סוף, אחרי עידן שלא הייתי פנוי לא מנטלית ולא מעשית לשחרר רכיבה, ובלוטות החשק נדמו, זה התפרץ שוב ובמרץ, זה התחיל בסיבוב
סידורים למרכז שגרם לי לרצות למות ורק הרכיבה גרמה לי לנסוע, המשיך עם רכיבת בוקר ביחד עם א' באחד מהכבישים שמשחררים לי את
הילד, וגרמים לי לפרץ אדרנלין שנמשך הרבה זמן. וכריבת לילה לברך חבר שחוגג 55 במושב שתולים, הקטע המצחיק שבדרך רצית לבדוק
מה הטמפרטורה החיצונית אבל קוואסקי מאפשרים לך או טמפ' מנוע או טמפ' חוץ אז אותי מעניין תמיד המנוע, אז אין לי שעון זמן, שיחקתי קצת
בבורר וכיוון שראיתי שזה גוזל לי יותר מדי תשומת לב ברכיבה, עזבתי, בדרך חזרה היה נדמה לי שמשהו לא בסדר, האופנוע אותו אופנוע,
אבל קצת מגיב פחות טוב, הפתיחה דרדלה, ההאצה לא משהו, כאילו מישו סירס לי את הסוסים...בבית בתום הרכיבה בדקתי שוב, מסתבר
שבלי לשים לב עברתי לתוכנית ניהול מנוע B שזה 75% מכוח המנוע בפועל...שיט הפן.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הגישה השמרנית הזאת שלך שמושרשת גם בתחום לצערי היא זאת שמרחיקה רוכבים פוטנציאליים מלרכוש דו"ג,
ושכל מדרכה היום מפוצצת בקורקינטים ואופניים חשמליים אפשר להבין שהבעיה היא בוודאי לא בכלי הדו-גלגלי.
אנשים שאכפת להם לקבל יותר עבור השקל שלהם מבחינתך לא אופנוענים אמיתיים, אני חושב שזה שגוי.
כן אני אוהב אופנועים
כן אני מוכן לשלם עבור החוויה
אבל האם זה מונע מהדו"ג לנסות להיות כלי תחבורה יעיל ולא "לדפוק" אותי במוסכים ובכיס?
כשפילטר אוויר פשוט בארץ עולה 120 ובאנטרנט 60 האם זה נורמלי?
כשפילטר שמן עולה בארץ 50 ובאנטרנט 10 שקל האם זה הגיוני?
הבעיה שמבחינתך למשל כן, למה? כי "ככה זה".
כל מי שעלה על אופנוע חשמלי אמר שזה אחד הכלים הכי כיפיים שהם רכבו עליו, כל כך הרבה יתרונות יש לכלי חשמלי אבל הבעיה היא אותם אנשים שמרנים שעושים דה-לגיטימציה לכלים הללו, מבחינתם אם לא זיהמת לפחות במעט את השכונה בפחמן חד-חמצני אתה "אופנוען" ולא אופנוען, מה שמשפיע על החלטות היבואנים והשוק, שמשאירים את התחום קטן.
אז לצערי התחום ימשיך להיות מצומק יחסית לאירופה ולמדינות המפותחות, המחירים ימשיכו לשבת אי-שם בסקאלה הגבוהה והטכנולוגיות החדשות ימשיכו לקבל בוז עד שהגישה הזאת לא תשתנה.
נ.ב יש לך כישרון כתיבה מדהים וזאת הסיבה שאני ממשיך לקרוא את מה שאתה כותב, אפילו אם אני לפעמים לא מסכים איתך כי מידיי פעם מה שאתה כותב נשמע כמו סתם הוצאת קיטור כלפי צעירים
לא הבנתי איך לשיטתך, שמרנות של כמה זקנים מונעת מאנשים להכנס לתחום, או לתחום להתפתח....
או למה זה מפריע לך...
אני אתן לך דוגמה
בעבר הלא רחוק אחד הרכבים הראשונים שהביאו את הבשורה החשמלית/הייברידית לעם הייתה הטויוטה פריוס,
וכמו כל טכנולוגיה חדשה שקשה לעיכול אצל הקהל המבוגר, היא התקבלה בבושת פנים ולעג, בטופ-גיר היו צוחקים עליה קבוע, ברשתות החברתיות היא נהייתה מילה נרדפת ל-"כוסית", עכשיו אדם ממוצע שיודע שרכב הוא סמל סטטוס כמו השעון שהוא עונד או החולצה שהוא לובש, יקנה רכב שידוע כרכב לכוסיות?
ועד לאן מגיעה הסלידה מטכנולוגיה חדשה? קח עוד דוגמה: במבחן שעשו בטופ-גיר לטסלה רודסטר 2008, הכניסו קטע בתסריט שבו המכונית "באורח פלא" מאבדת את חיי הסוללה ונכבת על המסלול על מנת שיוכלו ללכלך על היותה חשמלית, מה שכמובן הקהל של טופ-גיר שמורכב משמרנים-מתנשאים מאוד אוהב. דבר כזה עושה נזק לכל הטכנולוגיה הזאת וממשיך לקדם דעה קדומה שמתגלגלת בסוף לשיקול הדעת של הצרכן, האם הוא קונה את הרכב או לא?
אין שוני בזה מאופנועים.
ומי מפסיד בסוף מזה? הצרכן.
כי הרי האדם הממוצע לא באמת נותן הזדמנות למשהו חדש עד שהוא לא נתקל בו בכל מקום.
אז אני מסתכל על הודעות בסגנון של שושנים ואומר לעצמי, מה אנשים עוד תקועים 10 שנים מאחור בתפיסה שמי שחשמלי הוא כוסית?
באמת אומרים שטכנולוגיות באופנועים תקועות 10 שנים לפחות מאחורי המכוניות, למשל לקח זמן עד שהגיע הABS, אז מסתבר שגם הרוכבים תקועים באותו מיינדסט.
נער ממוצע שרוכב על קורקינט היום הוא הרוכב הפוטנציאלי-על-אופנוע של המחר, ואז הוא מגיע לגיל 16-18 ומה הוא מגלה? שאופנועים תקועים מאחורי אופניים בטכנולוגיה, אופניים בעלי טווח נורמלי יחסית וקלות תפעול, והאופנועים נשארו כבדים, מגושמים, רועשים ועתיקים, "תנורים על גלגלים" כמו שאביעד אמר בפודקאסט, נצילות מגוחכת של 30 אחוז אנרגיה.
תודה על המחמאה ואני שמח מאד שאתה לא מסכים איתי, זה מאתגר אותי וזה שאני מצליח להגיע גם לא למשוכנעים זה נהדר.
רוב מה שאני כותב נכתב בהומור גלוי וסמוי, יש טקסט ויש סאב טקסט, ואני מעלה סוגיות שמטרידות אותי או מעניינות אותי.
כל השרשור הזה ואחרים הם מסע החיים שלי, והם לא בהכרך מתאימים בול לכל אחד, אבל כל אחד יכול לקחת משם חלק, לענות,
לשאול וזה בסדר גם לא לקבל בכלל.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
כמובן גם מה שאני כותב בא בחצי חיוך ולא התנצחות, רציתי להראות צד אחר של הדברים
כמה תמונות משבת בבוקר קצת לפני שהשמש זרחה בזמן ומאוחר יותר...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
אני אוהב את הפוסטים שלך ואיך שאתה מעביר את החוויות. תמיד נהנה לקרוא.
מינורסקייל.
הבדל קטן בין אופנוע לפריוס.
אופנוע הוא כלי רכב שמשרת עוד מטרה מלבד תחבורה. לכן זהו תחביב.
עכשיו,
גם אופנוע חשמלי יכול להיות אחלה תחביב,
אבל כמו שאמרו, זה עוד לא שם.
מעבר לזה,
קם כאן דור שברובו (לא כולו) מפספס חלק מהחוויה האופנוענית. וזה החיבור למכונה, שמגיע בין היתר גם מהעובדה שהשקעת מעצמך בתיקון של האופנוע, או סבלת בחום ובקור רק כדי להגיע ליעד.
זה כמו לנסות להשוות בין החוויה של מישהו שטיפס על האוורסט והגיע לפסגה, לבין זאת של הבחור שהורידו אותו שם עם מסוק.
כן,
האוויר אותו אוויר.
הנוף אותו נוף.
אבל החוויה....
אגב,
אף אחד לא טען שחלקים או אופנועים צריכים להיות יקרים. זאת ממש לא הפואנטה.
הרשאות פרסום
