אין מקום לטעות והכביש לא סלחן ויש עליו גם הרבה כתמי שמן...
בערד עצרנו לקפה, ויש עדיין כאלה שישנים שנת שבת שקטה או מתפללים.
בחרתי להמשיך לבית ג'וברין בדרך קצת פחות שגרתית הגובלת בשטחים כי הבוקר היה כל כך שליו ששום דבר לא נראה מאיים:
התמונות מספרות רק חלק מהסיפור וחבל, אבל באמת שצריך להיות חלק מהתמונה בכדי להבין את המשמעות הכוללת השקט הצבעים והריחות.
בבית ג'וברין פגשנו את כולם את כל סוגי האופנועים האפשריים, כל אחד והשבת שלו, היה נהדר,הג'ינג'ית כבר הייתה בסוף הסוללה על פס 1
אז החלטנו לחזור הביתה, לא לפני שגנבנו עוד פס אחד דרך לוזית...
אז למי שתהה איך זה מרגיש...
https://youtu.be/v4i9ZDRjgJ0
ציטוט ההודעה בתגובה