אחד מהתענוגות הפרטיים שלי זה לשטוף את האופנוע ולהבריק אותו, זה שומר על הצבע
ומונע המון דברים אחרים, כשיש לך את כל האמצעי זמנים תחת היד השטיפה מהירה נוחה
קל לנקות את הג'אנטים והמקומות הקשים עם גרניק שמתאים לעבודה אבל צריך חשמל, ואח"כ ווקס וטיפול
פלסטיקים משמר, כשיש לך נק' שטיפה פרטית ע"י הבית זה תענוג והאופנוע נראה נהדר זה הכל.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
באופן אישי אני דוגל בעקרון שהרכב משרת אותי ועד שיראה ממני סמרטוט הוא צריך להוכיח שהוא ראוי. כשהייתי צעיר היו לי רכבים (רנו 4 סטיישן) שמעולם לא ראו מטלית כי התנהגו לא יפה. רוצה לומר שאצלי הכלי עומד רוב הזמן לא נקי אבל תמיד מכוסה. מעדיף לקחת את האתון למכון שטיפה+שימון +אתנן וטיפ ומע"מ ויש לי 2 צינורות ו-4 שקעים. לשמן שרשרת בסדר, אבל תן לאבק לחיות.
באדאווי זקן אמר פעם "עד שגמלתי את הגמל שלי מאוכל - הוא מת"
מצד שני לא צריך לפנק יותר מדי את הסוס אחרת הוא יתרגל
פעם הייתה לי סבלנות.
היום חייב להודות שקצת פחות.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
בפורום הרכבים , כתבו על מכשיר לשטיפה עם סוללה.
https://r.tapatalk.com/shareLink?url...1&share_type=t
Sent from...
מרסס גב יעשה את אותה העבודה. וגם תיפטר מהחשש לפגוע במקומות שגרניק הורס.
24250 ק"מ
החיים הם רצף של עליות וירידות, כרוכבי אופנוע לפעמים זה מהנה ולפעמים מתיש, אבל לחיים יש את ההומור שלהם שלא תמיד מצחיק.
עוברים כרגע תקופה לא קלה ובמקום ללכת לרופא הפטנט שלנו הוא לרכוב, זה מסדר לנו את הראש, מכניס לפרופורציות ומרפא.
טיפול 24000 ק"מ עבר בהצלחה, סודר אחד מפנסי הערפל שרעד, הוחלף שמן פילטר שמן ונוזל בלם, השרשרת נוקתה ושומנה,
מער על המכלולים הוכיח כי כולם במצב מצוין ואין צורך לעשות בהם דבר, הבלמים נוקו מקצועית ויובשו, זהו בעצם להתראות ב-30000.
נזהרתי להציע לג'ינג'ית טיול שבת, בימים האלה אנחנו מעדיפים לצאת ספונטנית ולא לתכנן כלום, התכניות שלנו משתנות ברגע וגם
הרצונות, דווקא הג'ינג'ית רצתה טיול שחרית, אז לאחר שחרשנו בשבוע שעבר את כביש 90 מי-ם לכינרת וחזרה החלטנו לראות את
הזריחה ממצדה, קבענו עם א' והאחיינית הנחמדה שלו ב-0500 בתחנת הדלק כפר אדומים יצאנו קצת באיחור, עדיין מספיק מוקדם
אבל בגלל הצורך לתדלק ללא זמן ביניים.
תדלקנו כשא' עם הקפה ומהר יצאנו למירוץ נגד השמש, 2 אופנועי ליטר, 2 שותפות לטיול, וכביש ארוך אחד, נספיק או לא נספיק?
השמש צריכה את הכבוד שלה, זה נכון שאפשר לראות את הזריחה מכל מקום, אבל יש מקומות שווים יותר, ולמקומות האלה שווה להתאמץ ולהגיע,
כביש 90 בקטע של המלונות קצת לפני העלייה לערד זה מקום מושלם ורחוק, אבל השקט הכביש הפתוח והאוויר היבש והקר עדיין שיפרו את הסיכויים.
אז רגע לפני שהשמש צצה מעל הרי אדום עצרנו בתצפית למנוחה ראשונה וצילומים
זה הרבה יותר יפה ממה שניתן לראות בתמונה, תשאלו את א'.
נוף, זריחה וחברים טובים, אבל הפסיכולוג מבקש יותר, אז מהר מאד ולפני שיהיה חם מדי, המשכנו לכיוון כביש סדום ערד.
כביש סדום ערד הוא אחד הכביש המהנים והמסוכנים שיש, מארג סיבובים שלא ברא השטן, לא מספיק מורכבים בכדאי שתוריד מהירות ותיתן את הכבוד
לדרך לא מתוך צניעות אלה בגלל הפחד, אבל כאלה שמחייבים כישרון רכיבה וידע במיוחד בשתיים.
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 13-07-2019 בשעה 16:48.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
אין מקום לטעות והכביש לא סלחן ויש עליו גם הרבה כתמי שמן...
בערד עצרנו לקפה, ויש עדיין כאלה שישנים שנת שבת שקטה או מתפללים.
בחרתי להמשיך לבית ג'וברין בדרך קצת פחות שגרתית הגובלת בשטחים כי הבוקר היה כל כך שליו ששום דבר לא נראה מאיים:
התמונות מספרות רק חלק מהסיפור וחבל, אבל באמת שצריך להיות חלק מהתמונה בכדי להבין את המשמעות הכוללת השקט הצבעים והריחות.
בבית ג'וברין פגשנו את כולם את כל סוגי האופנועים האפשריים, כל אחד והשבת שלו, היה נהדר,הג'ינג'ית כבר הייתה בסוף הסוללה על פס 1
אז החלטנו לחזור הביתה, לא לפני שגנבנו עוד פס אחד דרך לוזית...
אז למי שתהה איך זה מרגיש...
https://youtu.be/v4i9ZDRjgJ0
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 13-07-2019 בשעה 16:44.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
כבודו, רק אם אפשר לשאול...עם איזה כביש הגעתם לבית ג'וברין מערד.
לא רוצה להתחייב בשמו, אבל עולים מצומת תל ערד דרך מצודת יהודה לכיוון סוסיה, כרמל וכו...
בהמשך מתחברים לציר 60 ויורדים חזרה על 35 לבין גוברין.
בלי להכנס להיבטים ביטחוניים, זהו ציר יפהפה.
צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!