תעבור בברקן, שושני. הבירה עלי.
יעני רכבתם בניחותא בדאון טאון חברון...סלמתאק. בשבוע הבא, תיקון פנסים בסג'אעיה וסיור אנדורו בקסבה. נראה שזהו, פרץ השלום.
תעבור בברקן, שושני. הבירה עלי.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
24850 ק"מ
אריק שר לי באוזן "אני ואתה נשנה את העולם" אריק מת ולי ממש אין כוח, אז שיבואו כבר כולם. בשישי השתתפתי ברכיבה לזכר חבר,
הודעה לקונית של פעם בשנה "נתייצב בשעה 08:30 בלטרון ונצא..." זה הפך כבר למסורת אבל זה בדיוק הפוך מרכיבה להנאה, אז כשא'
שאל מתי רוכבים בסופ"ש היה לי ברור שנצא מוקדם.
לאירופאים אין את הבעיות שלנו, יש להם מלא בעיות אחרות, אבל כשסטפן כריס או אדמונד מחלטים לצאת לרכוב סתם ככה ללא כיוון גם
אם יתאמצו מאד הם לא חייבים לחזור על כל כביש פעמיים, התעוררת במינכן בשש בבוקר צהרים אתה יכול לאכול באיטליה/פראג/צרפת.
בא לך לשבת באיזה כיכר מעניינת על כוס בירה/קפה ומטעמים סבבה תמצא לך אגם כלבבך ורכוב לשם בכייף.
התעוררת בי-ם ורוצה רכיבת שחרור נישאר לך להחליט מאיזה כיוון תיכנס לנס הרים, נחמד אבל חוזר על עצמו בלי סוף. י' לא מצליח
להתגבר על הטראומה והפסיק לרכוב משהו בתוכו נסדק והוא מעדיף לבד, א' השני משתקם לאט בנחת עדיין לא רוכב, נשארנו נער הפלא
ואני, אני לא בליגה של הפלא והוא נאלץ בכל פעם להתאים את עצמו אלי, זה בטח מתיש ואת פרצי הזעם אני מרגיש כל פעם כשהוא חולף על
פני בצללית נמוכה ונעלם לתוך האופק רק בשביל שאמצא אותו אחרי כמה ק"מ ממתין לי בצד הדרך סובל בשקט. מעולם לא מתלונן מעולם לא
מתייאש. השקט שלו מדבק והוא לא יגיד מילה וחבל, כי יש לו הרבה מה להגיד ולהוסיף ותמיד דברי חכמה, אפשר בקלות לפספס.
יש כבישים סודיים שפשוט כייף להגיע אליהם אני משתדל לא לרכוב בהם הרבה בכדי של להמאיס אותם על עצמי, רובם ממוקמים במקומות
שאחרים מעדפים לא להגיע אליהם ספק שטחים ספק שלנו, ציר 60 לכיוון אלון שבות ומשם לחיבור לעמק האלה הוא אחד מהם. בשישי בבוקר
הוא סוכריה מדהימה לרוכבים טכניים, חייבים לזכור שמדובר בכביש ציבורי שקרן, עם רכבים מהמגזר ונוכחות צבאית אבל ברגע שלומדים
את הקצב מכניסים את המוח והגוף למוד רכיבה נקי מרעשי רקע, נהיה מתוק בחלל הפה.
הפסיכולוג ציווה עלי שקט אז התמסרתי כל כולי לכביש, לאופנוע ולנוף, האופנוע נתן מעצמו הכל לא החסיר סוס בכל רגע שהייתי צריך אותו
ואני שכחתי מהכל, כשעצרתי מול בית הקפה וכיבית אותו עלה ריח נהדר של מנוע חם, ופצפוצי השמן שחוזרים לאגן, החזירו אותי למציאות והקפה
המתוק את הסוכר לדם.
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 20-07-2019 בשעה 08:52.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הקפטן צנוע - אתמול הוא נתן קצב שאני רגיל לראות בקבוצות אחרות. היה קטע אחרי אלון שבות שהתאמצתי לשמור על קצב וזה משהו שאני לא רגיל לראות ברכיבות איתו. בשוטף יש בסגנון רכיבה שלו קסם אחר - הוא בוחר קווים מדויקים עם מינימום שימוש בבלמים. אתמול זה היה פול פאוור בלי חשבון.
פה תקבל את התשובה המקצועית ביותר, לדעתי האישית שווה ללמוד אותה ככלי נוסף רק לאחר שהרוכב מבצע את הפניות בצורה הרגילה באופן מושלם.
אני משתמש בשיטה הזאת לעתים רחוקות, רק כשאני מרגיש שנכנסתי מהר מדי לפנייה עיוורת ארוכה, זה יכול להיות מסוכן למי שלא מיומן או במקרה של כביש עם דרדרת אבנים או חלק חלקית.
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 20-07-2019 בשעה 22:32.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
התאמנתי די הרבה ברכיבה בלי בלמים תקופה. עכשיו אני מתאמן על בלימת המשך (?) כדי שיהיה כלי בארסנל בדיוק למצב שתיארת. במוד מירוצים משתמשים בטכניקה בפניות רחבות או בסדרת פניות כשאין מקום להאיץ חזק (ואז יש טעם "להרוויח" את הזמן שנחסך בפניה מאוחרת על חשבון ההאצה). התחלתי זהיר והפתיע אותי לטובה שהאופנוע לא "מזדקף" מהבלימה בהטיה ונשאר בקו המתוכנן. הקשר התמידי עם הבלם בפניה נראה לי סוג של התקדמות ביחסים עם המכונה.
24966 ק"מ
אני לא רוכב הרבה, דומה שמישהו לקח את החיים שלי הכניס אותם למלחצי יד (אלה משעורי מלאכה בתיכון) ומסובב בלי הכרה, מנייאק!
כל הרכיבות שלי מצמצמות למנהלה ולוחמת כביש, כבר כמה שבועות שלא רכבתי בסופ"ש יעיד מיכל הדלק שתודלק בעם האחרונה לפני
כשבועיים.
הצלחתי לגנוב סיבובון עם א' באחד הבקרים בעיקר בכבישי נס הרים ככה לנשמה, זמן קצר לאחר שנהרג שם עוד רוכב, ועוד צלקת נוספה
בלב בכביש ועל מעקה הבטיחות.
מסביבי מאתגרים אותי, זה חושב להחליף כלי ההוא נאלץ לשנמך ותחושה חזקה של משהו שמתפרק לך בידיים, הגברת שמאכילה את החתולים
האכילה ביום חמישי בבוקר כמה גורים שרק גמרו לינוק, הם הסתובבו סביב רגליה בתמימות של גור רחרחו וקפצו בעליזות, זה העלה חיוך על פני
ולמרות הלחץ נשארתי עוד קצת להסתכל עליהם, רק בשביל לחזור בערב ולראות אחד מהם מרוח על הכביש לאחר שרכב פגע בו. לא יכולתי לעשות
כבר כלום.
במודעות יד 2 אני רואה כלים שנמכרים עם אלפי ק"מ בלבד עליהם ואני חושב מה עובר בראש של הבעלים שלהם, שקנה, התלהב, לא סיים את ירח
הדבש וכבר נמצא על מדרגות הרבנות, מה זה אומר? בחירה לא מושכלת, או אולי גחמנות, מיצוי מהיר מדי, או בכלל תרבות אינסטנט?
הפכנו לחברה של פאסט פורווד הכל מהיר כמו בקליפ, אין זמן לכלום, לשבת, ליהנות, לספוג, לרבוץ על האגם ולאכיל ברווזים הפך לבזבוז זמן, או אולי
אני כבר פג תוקף?
אני יודע זה יעבור ואולי זה רק ריח הסתיו באוויר וזה חולף...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
כנראה שהחתונה שקרבה ובאה אתה מתכונן לגיל השלישי.
הנפת נכדים קלנועיות וכל מה שנלווה לחוויה.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
קידוזו
בלי להכנס לפוליטיקה אבל אנו בהחלט בעידן בו אחדים מילידיי שנות ה70 וקדימה עשויים לרכוב על כתף הנכדים.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI