29212 ק"מ
קררר, אני מת על זה ניצלתי את ההפוגה בגשמים לרכיבה לכיוון בית שמש, יכולתי להצטרף לחברים שנסעו ברכב אבל העדפתי טיול, אני משתדל
לרכוב קליל, שכבות בודדות, חולצה קצרה מעליה חולצת פליז דקה עם צווארון גבוה, מעיל 4 העונות, כפפות קיץ ג'ינס ומגני ברך, ככה בקור של
ירושלים, יש קור ויש קור של שלג, תשאלו כל ירושלמי, בלילות הבהירים ממש לפני שהשמש זורחת והכפור מנצנץ על העלים הכי קר, אד יוצא מהפה
והאף, המשקף מקבל אדים ואפילו במשקפי השמש חום העין יוצר אדים על העדשה.
טקס מזורז להורדת השרשראות והכיסוי, מציאת מקום נוסף בארגז לתרמיל שאיתי, ויציאה זריזה, עד לעליה הגדולה אני רוכב עם משקף פתוח, האדים
מעדשת המשקפיים נעלמים, הלחיים סופגות קור מקפיא תענוג, התחושה היא שהלחיים בוערות מקור (יש דבר כזה) קצת לפני העלייה כשהקצב גובר
אני סוגר את המשקף ומשאיר חריץ קטן לאוויר, כביש המנהרות עמוס בשעה הזאת אבל לנו אין בעיה עם זה, באורח פלא אחרי עקיפת מקבץ נאה של
רכבים אני נמצא בתוך בועה ריקה מרכבים חופשי למשוך על לאן שמרגיש לי נעים באותו הרגע, קצת לפני המחסום הצבאי עוד כמה רכבים שנעלמים לי
במראה ואז הירידות המדהימות מצור הדסה לכיוון צומת האלה מס' רכבים נוסף שבאורח פלא מפנים לי מקום לעקוף והכביש הזה מתחיל לרקוד מתחת
לגלגלים שלי יש משהו בכבישים של פעם הלא מהונדסים ומסורסים עם השיפועים והזוויות שמוציא את הטוב ביותר מהאופנוע והמתלים, רוכב שיודע
את התורה יפיג בהם את ההנאה המושלמת, ריקוד המכונה בסלסה אלוהית.
אחרי צומת האלה אני פונה ימינה לכיוון בית שמש, ומתבאס לראות את הפועלים העובדים על הרחבת הכביש הישן והטוב במחלף מהיר מרובה נתיבים
העוד שנה או פחות עוד כביש רכיבה יהפוך לכביש טכני ארוך רחב ומשעמם.
ההתפתחות המואצת שמגיעה לכל פינה הורגת את כביש הרכיבה כביש הקאנטרי הטובלים בירוק ונוף והופכים לדרכי מעבר בין שכונות צפופות ומפלצות
נדל"ן מכוערות...
הדרך חזרה נבחרה ונמצא כארוכה בהיסטוריה כבר יותר חם והשמש מחממת כמו בתחילת האביב פשוט תענוג צרוף. ודווקא בסוף השבוע יהיה סוער.