יפני נגד גרמני (שנות השבעים-שמונים)
למרות המוניטין שיצא להונדה זכיתי בעוונותיי להכיר באופן אישי כמה (מעל חמש ופחות מעשר)
שייבאו בשנים האחרונות, חלק למטרת קפה רייסר ואחרים רכב אספנות לסופי שבוע.
טובים ככל שהיו בזמנו, אותות הגיל ניכרים היטב בכלים, חלקם סובלים מקרבוריזציה בעייתית
שמצריכה פתרונות מסובכים ויקרים, אחרים אחרי שהפכו לכלי שנוסע מצבים רף גבוה של בלאי שקשה
להשלים, יש קושי מסוים להשיג בארץ צמיגים במידות הנ"ל, והחלודה רצה מהר יותר מהזכור
לי מהעבר.
אופנועי ה-BMW מזדקנים יותר בכבוד, ואלה שנעשתה עליהם עבודת מומחה, חיים נושמים
ובועטים חזק, אחרי יישור קו מסיבי הם זוכים לחיים ארוכים וטובים.
לא סתם בעולם יש הרבה יותר וותיקים יוצאי גרמניה בנסיעה, מיפניים.
אבל...שוב רכב אספנות כשמו כן הוא, קיצור הדרך לכלי יומי, מפתה אבל בטעות יסודו.
ציטוט ההודעה בתגובה