ציטוט ההודעה בתגובההתחזית אתמול ביאסה לסופשבוע והייתי קצת חם על נסיעה ורמת הגולן בכלל. אורז ליום אחד, שם בארגז האחורי, לובש טייץ מתפדח עם האישה ונפרד בצהריים. התכנון הכללי לכיוון הבקעה. פוסל את 6 וגם לא אלון אלא חם נינוח ורגוע. גם פחות סיכוי לגשם. עד לירושלים מתקרר ובירידות כדי לצלוח קצת לוחץ, נזהר ממכמונות. היתה אחת שזכרתי על קיומה וניידת שהפתיעה.
בכביש 90 הטמפ' עולה והמוסיקה מנגנת באזניים. הנוף מסביב מקסים. השמש מאירה את ההרים של ירדן באפור לבן והגבעות בירוק בוהק. התנועה דלילה מאוד ואני מוצא את עצמי משייט של 100 בפסטורליה אמיתית.
golan (1).jpg
רק מצב הדלק דורש התייחסות ואני גם בעצם רעב. בהמשך הדרך ניידת עצרה רכב של ערבי בשול רחב. מתקרב לשוטר עם M-16 שקצת נדרך עוצר ומדומם ממרחק. הבחור עם זקן מרשים למדי נרגע מברר ואומר שיש תחנה בקרוב. אפכשד שותה ה -15 ל' שלו, אני תוקע סביח משובח. השמש זורחת בעוז, ארץ אחרת. יוצא משם במוד אחר וקצב יותר גבוה כי רוצה להגיע באור בשביל הנוף. ממרחק עדר חוצה את הכביש לפני רכב הסעות, מבחין בכלב בולם עוד לפני שהוא מחליט לחצות את הכביש ונהג הרכב בולם בחדות. עבר בשלום. הנער לא מוטרד מהכמעט דרמה. שבע מהנוף אני מאיץ בארפכשד עד לעליות של מבוא חמה. הנוף למעלה מדהים השמש נמוכה ויש זמן לסיגריה.
golan (4).jpg
golan (3).jpg
משם הטמפ' צונחות ובאור שהולך ומתמעט אני דוהר בכביש הפתוח והדי ישר כארבעים דקות על 160 עד לפלג הצפוני של המשפחה. למחרת בצהריים יוצא כשהתכנון לבדוק את הכביש שעולה מהבקעה לפצאל שטרם רכבתי עליו. בדרך מוותר על שבילים ופינות חמד שקסמו לימאוד אבל קו העננים המאיים והשעה הכריעו. מאות משפחות ערביות ואני לא מגזים פיקנקו בכל שיפולי הגבעות מימין ומשמאל. לא נשארה גבעה מיותמת אחו או חורשה. הנוף פשוט יפה מדי להשאר בבית.
הוויז מכוון לבית דרך ירושלים ובפניה הלא נכונה ימינה אני על כביש 57 ומתבשר שאני בדרך לשכם ומכורה ועוד כמה יישובים יהודיים. זכרתי שדרך אלון חוצה מדרום לצפון והוויז הסכים. ממשיך בדרך למרות אין רכבים עם לוחיות ישראליות ואני מוריד קצב. בפעם האחרונה שנהגתי בכביש הזה עברו עשורים וזכרתי במקום מבנים וחושות דלילות ובינתיים אני מקבל הרבה מבטים לא סימפטיים. באזור חלת איל פולה חבורת צוציקים מנופפת לי לשלום אני מוריד יד מהמצערת מנופף חזרה ובזווית העין מבחין בשניים מתכופפים ובום - חטפתי אבן. פגיעה חלשה ומרחוק אבל המניאק פגע. אני מאט ומנופף באיום שוקל אם להסתובב ולתלוש לו את האוזן ומוותר. רק ילד שינק שנאה מתרבות אנטישמית יזרוק אבן על זר שנופף לו לשלום. מתבאס עד לעמקי נשמתי. עשורים שהדרתי את יהודה ושומרון ומאז שחזרתי לרכב לא היה שום אירוע "בטחוני" או תחושה מאיימת והמאעפן הקטן הזה הרס. נותן גז ליתר ביטחון גם בגלל השעה בשאיפה לעצירת סיגריה בתצפית הקבועה.
golan (5).jpg
golan (6).jpg
עוצר בסמוך בחור ערבי באוטו ספורט משופר ופותח חלון. דתי הוא לא. אחרי רגע הוא מתקשר, מדבר באופן שקט מדי ומקפיד לא להסתכל לכיווני. אני מסיים סיגריה בנחת וברור לי שאני נעלם עוד דקה לכיוון בלתי צפוי. כנראה בגלל האבן, אולי בגלל שהיו ממש מעט רכבים ישראלים אבל החלטתי לחזור אחורה לצומת ומשם לרדת לבקעה דרך פצאל ומשם לירושלים. בסיבוב הראשון אני נתקבל בערבי עוקף שיירה של 5-6 רכבים על קו לבן ומשאיר לי מעט מאוד מקום. אצבע משולשת וממשיך. הכביש של פצאל מתברר כמסלול המראה עם סיבובים מתונים ואספלט שברובו טוב. אני חוגג לי את הירידה "לישראל" ויורד נמוך מהרגיל ונתקל תוך 5 דקות בעוד 3 עוקפים ערבים על קו לבן, כולם בעומק סיבוב. בפעם השלישית מבין שאין ברירה, מוריד קצב ומספר לעצמי על המזרח התיכון. למטה לפני הצומת אני עוצר להשתין ולדווח הגעה. רגע אחרי עוצר 20 מ' ממני רכב מסחרי (מספר ערבי) עם חלונות כהים. יורד הנהג, נכנס בדלת של המושב האחורי ומגניב אלי מבט. וואלה? יוצא ברנש אחר נכנס למושב ליד הנהג וממתין. מאחורה יש תזוזות אבל אני כבר על האופנוע ומשתלב לכביש צמוד ל- 2 רכבים ישראלים. האמת, מבואס. דפקו לי אזור שאהבתי והיו לי תכניות לטייל בו עוד, גם בשטח. משם ועד הבית שייטתי די מהר בגלל העננים שהתקרבו והחושך. זה בדיוק מה שחיפשתי. כלי שמשייט ב 6,000 סל"ד על 160- בעליה. בתחנת הדלק פוגש מכר מהעבר. שנינו בני אותו גיל. הוא עם המשפחה באוטו לאיזה ארוחה מתפלא שאני מגיע מהגולן. אז כן, שיחקתי אותה בסיבוב ארוך על מפלצת טורינג שלא מפחדת משבילים ולא מכבישי אספלט מפותלים אבל בכל זאת, משהו השתנה.
נכתב במקור על ידי קידוזו
