פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[השושנים]

חום אימים, סופי מפמפמת לה באדישות מתישה, החום מורגש היטב תחת הקסדה, ואפילו הרוח שהמשקף הפתוח מאפשר לה ליבש את בפנים, איננה מצננת.
בימים כאלה אני משתדל להתנהל בשיוט, כאשר יד ימין זהירה ביותר, ואינה נדיבה בגז כבכל יום, המנוע עובד על "טורים" וגלישה יותר מאשר על מומנט ומשיכה.
אדום ברמזור, לפנינו אס טייפ של החתול הבריטי הגדול, נהגו משתדל לשפר הופעתו בפני הבלונדית בעלת המחשוף הנדיב שמזיעה בתחנת האוטובוס הסמוכה, החלונות סוגרים עליו, והוא בשאננות קרירה אינו חושש או אינו יודע, כי בעלי החברה שלו מכרו את רכבו לייצרן משאיות הודי, מה שמעסיק אותו כרגע הוא לפזר קצת רושם יקר ברכבו המרשים.
עליית מחירי הדלק האחרונים יקרו את התדלוק השבועי של סופי בשקל וקצת, ואומרים כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.
סופי ידידה נאמנה ולוחמת אמיתית, ממשיכה לעשות את העבודה האפורה יום יום ללא תלונות ומחאות, לא עוצרת ולא עומדת לרגע, לפעמים בדיוק בגלל זה, היא נעלמת ונשכחת בטירוף היומי, היא שם כדבר מובן מאליו, נכונה להסיע ולשנע מתי שרק תידרש, ללא בקשות או טענות מיוחדות. הזמן היחידי שאנו ביחד, הזמן הפרטי, הוא במהלכם של הנסיעות בין שם לכאן, אז נעצר המרוץ ונשכחות ולו לרגע הבעיות והצרות ולרגע קטן אחד רק אני והיא לבד בעולם, ביחד עם המחשבות ההנאות הקטנות והחום, נקודה קטנה של שפיות...כמה חם.