מסעותיו של ארבינקא (האסקי 701 אנדורו)

[ayalzo]

דיברנו קצת על כיוון ידיות ורגליות.
כיוון הרגלית צריך להתאים לעבודה עם מגף בעמידה. זה הרבה פעמים אומר שברכיבות כביש הרגלית תהיה גבוהה מדי.
אני בזמנו השקעתי הרבה כסף במגפיים בהן החלק של כף הרגל הוא יחסית שטוח, וציר בקרסול (בזמנו זה היה סידי קרוספייר, לא הדגם עם הסוליה המתחלפת).

[ayalzo]

נ.ב.
לא ברורה לי השיטת דירוג קושי במספרים שלך. אבל אם אתה מבין אותה, אז בכיף.

[קידוזו]

אני דורך על הרגליות באזור כריות כף הרגל (לגמישות). זה אומר שבעמידה אני צריך להרים את הרגל ולהעביר את העקב אחורה כדי להחליף הילוך ולהחזיר למקום. לא תמיד נוח להזיז את הרגל כששומרים על שיווי משקל. בכל מקרה, הרגליות יוחלפו בקרוב לרחבות ומונמכות. המגף שטוח יחסית- גרנה.
השיטה שלי היא מדרג מ- 1 עד 5.
1- שביל שפרייבט עובר בלי לשבור.
5- שביל שגם אלופי עולם נופלים.

אני חושב הרבה זמן על שיטה שכולם יבינו וידברו בה. בהרבה טיולי שטח שמוגדרים למתחילים רואים שיש נפילות ופציעות. הבעיה שהרבה לא מצליחים להפריד בין רמת הרכיבה שלהם לבין רמת הקושי הכללית של השביל.

לדוגמא- אם בשביל מסויים עוברת פרייבט זה לא משנה אם אתה רוכב שם ב 100 והשני ב 30. אם זה שביל שמכונית פרייבט לא עוברת בו זה לא יכול להיות שביל ברמה הכי קלה- כי אין יותר נמוך מעבירות של פרייבט.

השיטה של ברט (שתירגמתי לעברית) דווקא משקללת את רמת הרכיבה של הרוכב עם תוואי השטח אבל מסובכת בהרבה להבנה.

[ayalzo]

אוקי אוקי.
אתה סובל מתסמונת של אנשים שעברו הדרכת רכיבת כביש.
בשטח דורכים עם מרכז כף הרגל ולא עם הכריות. אגב. גם בכביש הציבורי כשרוכבים בתנועה צפופה יש לי השגות על הגישה של הכריות, וגם אתגרתי מספר מדריכי רכיבה בסוגיה והם לא יכלו לה.
שורה תחתונה, הרגל יושבת כמו בארכובה ברכיבה על סוס ולא משנה מיקום בשביל להעביר הילוך. מקסימום, האצבעות יוצאות החוצה וחזרה פנימה מתחת/מעל רגלית ההילוך, בלי להוריד משקל מרגלית הרוכב.
וכנ"ל בצד של הבלם. כיוון הרגלית צריך להעשות בהתאם.
אתה יכול לחפש ביוטיוב, אבל בדגש על רכיבת שטח!

[קידוזו]

הרעיון של רכיבה על הכריות הגיע מיוטיוב מאחד ממדריכי השטח. אחרים אומרים שמדובר בטעם אישי. בכל מקרה, כשהרגליות הרחבות יותקנו אבין יותר. עד אז אין טעם לשבור את הראש.

[kaz]

ההאסקי 701 הוא בעצם הגרסא המודרנית של ה- XR600/DR650, כביכול המשיך מאיפה שהם קפאו בזמן? מה ההבדל בעצם בין אופנוע אנדורו לסתם אופנוע שטח?

[קידוזו]

שאלה טובה. אני חושב שחלק נכבד מהעניין הוא מיתוג בדיוק כמו שרוב אופנועי אדוונצ'ר הם לא בדיוק אדוונצ'ר. לא בטוח אם ה 701 הוא אופנוע שטח, דו-שימושי או אינדורו. האינדורו מרמז על סיבולת שזה אומר מאמץ ממושך. אבל בעצם כל הדגמים שציינת גם מתאימים להגדרה. ההבדל העיקרי ביחס משקל כוח. 75 כ"ס על 150 ק"ג. יחס שמספיק להכל ונשארים עם הרבה רזרבה.

[ayalzo]

אנחנו נכנסים לסמנטיקה.
פעם אופנוע שטח היה כאן בלבנט אופנוע דוש (dr350 ודומיו). יחידי סגולה רכבו על אופנועי מוטוקרוס מוברחים.
מעל הקטגוריה הנל היו דושים כבדים שעדיין היו בעיקר שטח (xr,tt,klx) וקצת יותר רכים (dr650, klr,xt- הדיאר קצת יותר קליל מהשניים האחרים ופוזל לכיוון השלישיה הקודמת, אבל עדיין רכרוכי יחסית) שחלקם יכלו גם לעשות שטח לא רע.
עם השנים פרצו לחיינו אופנועים מקצועיים יותר שכבר היו שטח לכל דבר ועניין, בעיקר בהובלת ktm.
אזי גם החלה החלוקה לאופנועי אנדורו ואופנועי מוטוקרוס, וגם נישה די קטנה של אופנועי טריאל.
ה701/690 די התברגו בקטגוריה של הxr/tt/klx שהם אופנועי דו"ש מוכווני שטח אבל מספיק קרביים בשביל להתגרזן בשטח מחד, וגם לשמש כאופנוע דיילי ביומיום. כמובן שנסיעות כביש ארוכות הן לא הייעוד המקורי שלהם, אבל הודות למנוע גדול, וישבן פלדה של הרוכב, אין בעיה גם לעשות את זה איתם (אני הייתי מגיע קבוע לטיולים בצפון ובדרום על גלגלים ע"ג הdr650 שגם שימש אותי לנסיעה לעבודה, בזמן ששותפיי היו מגיעים ע"ג עגלה עם אופנועי האנדורו שלהם).
החסרון שלהם, מכיוון שאינם אופנועי שטח "טהורים" הוא בעיקר במשקל הגבוה, ובעודף כוח שלהם, דבר המצריך רוכב חזק ומיומן אם רוצים להכנס איתם לשטח קשה.

[kaz]

מתוך חוסר ניסיון מוחלט, 150 לא נשמע משקל גבוה. ה-MZ שלי היה שוקל 130 לזכרוני והיו לו 23 כ"ס, הספיק בדיוק כדי לסגור 120 על כביש החוף , 150 ק"ג נשמע דווקא סביר בשביל 75 כ"ס.

למה היפנים לא מדביקים פערים כאן? מדובר בעצם בלפתח מנועי סינגל חדשים שיהיו יותר קלים, לא?

[ayalzo]

150 בשטח זה המון, וזה לא קשור לכמה כוח יש לו. כמות הקלוריות שרוכב אנדורו שורף ברכיבה היא לעתים יותר מאשר אדם שרץ. זה המון משקל להזיז ימינה שמאלה קדימה אחורה למעלה למטה.
אופנוע אנדורו קטן שוקל באזור ה100 קילו.

לגבי מנועים קלים, אתה מוריד כמות חומר והופך את הכל רגיש מאוד לבלאי.
מי שהיה רגיל להחזיק ביד מנוע של דוש 500 סמק, והחזיק בפעם הראשונה מנוע של 525 קיבל שוק מכמה הדבר הזה קל. אחר כך כשהוא פתח כדי לראות איך זה בנוי, הוא קיבל שוק שני כשראה כמה כל החלקים שם קטנים ועדינים.
אבל מנוע זה לא כל הסיפור.
כשאתה מוציא אופנוע עם שישים ומשהו כ"ס, אתה צריך שכל מערכת העברת הכוח והשלדה יתמכו בזה, וזה אומר חלקים יותר רובסטיים ולכן כבדים.
באופנועי תחביב בהם ניתן לקצר זמנים בין טיפולים והחלפת חלקים ניתן לקצץ. כשהאופנוע הוא בהגדרה דו"ש ואמור לשמש גם ליומיום אתה לא יכול. אלא אם אתה משתמש בחומרים אקזוטיים ושיטות ייצור מתקדמות, שמחירן (בנתיים) לא כלכלי.

[kaz]

אתה רומז שהקטמים לא מאריכים חיים?

אגב, דו"ש גדל להיות אדוונצ'ר כשמוסיפים לו צילינדר והמשקל מתקרב ל-200?
נגיד F650 זה דו"ש, לעומת F800 או XT660 שזה אדוונצ'ר?

[ayalzo]

אני לא רומז, אני אומר, שאורך חיים של אופנוע מקצועי קליל, לא מתקרב לאורך חיים של אופנוע דו"ש שמנמן(יחסית). ואין שום קשר ליצרן אז נא לא לערב שמחה בשמחה.

[kaz]

g650 x challenge, מה הוא אומר?
https://www.motorcyclespecs.co.za/mo..._650x%2007.htm

לא נראה כבד או חלוש. היו איתו בעיות, או שסתם עף מתחת לרדאר כי מההגרמניםמביניםבשטחאיןעלXT?

[ayalzo]

אני לא זוכר שהיה כזה בארץ.
היה את אחיו הקטן ה450 שפשוט היה יקר מדי בשביל לשבור על סלעים. וגם היה בקטגוריה יותר קרבית.

[קידוזו]

יצאתי אתמול לרכיבה במדבר יהודה עם מ'. טיול ראשון ומוצלח איתו. תכננתי מסלול באתר Off road ורכשתי "מפת פעילות". הפי'צר מסמן את השבילים הפופולריים בקרב סגמנט המטיילים באפליקציה (רגלי, 4X4 , אופניים ופרייבט).
למה זה חשוב?

1. כי עם ישראל ובני הדודים הפכו את השבילים המקוריים להמלצה וכמעט בכל צומת, מפגש ואדיות, פלטו ופסגה רואים בשטח אפשרויות לכל מיני כיוונים. זה אומר שגם עם מפה \ אפליקציה - קל מאוד להתברבר "בקטנות". פשוט מפרססים אחרי 100 מטר. בפעם השלישית זה פחות נחמד.
2. יש הרבה יותר כלים בשטח לעומת העשור הקודם וזה מעצים את 1.
3. חלק מהשבילים שרואים בשטח (סמ"ש או יוזמות עצמאיות) מגיעים למקומות שאתה לא רוצה להגיע מבחינת עבירות ומבחינה בטחונית או שסתם מסתיימים בדד אנד.
4. חלק מהמעברים בסמ"ש לא תקינים ולא מעודכנים והציבור "פרץ" או מצא נתיב אלטרנטיבי לשביל המקורי.

אני מטייל רגלי לרוב בנגב (בגלל לוגיסטיקה) אבל גם במדבר יהודה עשיתי כמה מסלולים. יש לי מושג כיצד להעריך שביל מסומן והיכן לחפש נקודות בעייתיות בתכנון. זה לא תמיד עוזר אבל נותן מושג מקדים. באזורים תלולים לדוגמא, יהיו מעברי נחלים מאתגרים. בשבילים פופולריים המעברים יהיו פחות מאתגרים. כל זה לא מונע הפתעות בשטח. אתמול לא היו כאלה. התברברתי פעם וחצי. חוצמזה היה מקסים.

התכנון המקורי היה להתחיל בשביל שמתחיל היכן שהכביש מנבי מוסא מסתיים. משם לבור עוזיהו שהפך לאתר פופולרי למדי ומשם להדרים עד לשביל שמתחיל היכן שהכביש של תקוע מסתיים. שם לא הייתי מהצבא. הרכיבה הכי ארוכה שלי והמאמץ והחום גרמו לי להבין שכדאי לקצר לתכנית ב'. ברחנו מהכבשן וסיימתי במצוקי דרגות עם בירה קרה במקום המים הרותחים. בדרך חזרה על 110 בבקעה הרותחת נהרס לי התחת. חוצמזה התקנתי מגיני ידיים סגורים וידית ברקס קידמי (אלפיה). בינתיים מרוצה- אחלה חמור.