קוסטה הוא גולש ותיק של פול גז, וחלקכם מכיר אותו בשם המשתמש KKatkov. הוא ביצע רכיבת מבחן ארוכה של הרויאל אנפילד אינטרספטור 650 החדש, ואת רשמיו - המאוד מעניינים - תוכלו לקרוא בקישור.
http://fullgaz.co.il/%d7%92%d7%95%d7...4%d7%98%d7%95/
נראה שהכותב אינו שמע על שסתומים שעובדים בשיטת הרוקרים, אנפילד לא עשו את זה כדי להקל על הרוכב/מכונאי חובב אלה בגלל שזאת מערכת ישנה שגם מפעל בעל טכנולוגיה לא מתקדמת יכול ליצר והיא גם מערכת זולה יותר.
החיסרון הוא שהכיוון לא מחזיק כמו שסתומים בשיטת הbuckets, אבל למרות הנ״ל מרווח של 5000 ק״מ לכיוון הוא קצר בחצי מאופנועים אחרים שמשתמשים באותה שיטה (רוקרים)
אותי מעניין לדעת איך מרגישה מצערת המושכת את הפרפרים, ואיך מרגיש קלאץ' שמכווץ קפיצים, בשונה מסתם אופנוע עם קרבורטור וקלאץ'נכתב במקור על ידי Dresdner
בפתיחת מצערת, ניתן להרגיש כיצד הכבל מושך את הפרפרים, וכך גם הקלאץ' – למרות קלילותו, הוא אינפורמטיבי מאוד, בלחיצתו מרגישים את התנגדות הקפיצים ובשחרורו מרגישים את נקודת המגע בין הדיסקיות. מערכת הפליטה משמיעה נהמה בפתיחת מצערת ומשחררת פצפוצים קלילים בסגירתה.
כתבה מצוינת כמו שצריך עם הרבה אינפורמציה שימושית.
לגבי השסתומים - רציתי לדעת מדוע לאופנועים אין שסתומים הידראוליים כמו במכוניות?
קודם כל, הכותב הוא אני.
תאמין לי שכיוונתי שסתומים בכל השיטות - בורג אום (בנדיט 1200, בנדיט 400), שים עליון (GS500, דיוורז'ן 400), שים-אנדר-באקט (רוב הכלים).
היתרון בשיטת הבורג-אום הוא שאין צורך בפירוק גלי הזיזים והטיימינג והרכבתם כדי לכוון שסתומים. למכונאי חובב שעובד בבית זה הרבה יותר פשוט, ומשאיר מינימום מקום לטעויות כואבות.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
נכון אבל להציג את זה שכביכול אנפילד עשו את זה כדי להקל על הרוכב או המוסך רחוק מהמציאות.
רוב הסיכויים שזה חיסכון בכסף תוך כדי ניצול טכנולוגיה ישנה שהם מכירים.
כתוב נפלא.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
מרגיש כמו אופנוע עם קרבורטור וקלאץ'.
הגז שונה מאוד מאופנוע עם מצערת אלקטרונית, שבה הידית לא מושכת כלום.
הקלאץ' - מכאני במובן הטוב, בניגוד ללא מעט אופנועי מתחילים מודרניים שבשאיפה לעשות אותו קל - עושים אותו קל מדי ונטול רגש.
משיקולי מקום בעיקר. מנסים לעשות את ראש המנוע קומפקטי, ולא נשאר מקום למרימי שסתומים הידראוליים.כתבה מצוינת כמו שצריך עם הרבה אינפורמציה שימושית.
לגבי השסתומים - רציתי לדעת מדוע לאופנועים אין שסתומים הידראוליים כמו במכוניות?
אגב, לא מעט מנועי רכב בנויים בצורה כזאת מאותם שיקולים - לדוגמא, מנועי ה-VTEC של הונדה.
יש גם מנועים שבהם זה נעשה משיקולי עלות - מערכת שסתומים ללא מרימים הדראוליים זולה יותר.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
הארלי דווידסון משתמשים במערכת הידראולית
לשסתומים.
לגבי מצערת, בטרייסר למשל עדיין יש כבל שמושך את המצערת החשמלית שנמצאת מתחת למיכל כנראה בשביל לתת את התחושה של הכבל
כתוב נהדר
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
סוף סוף כתבה שאינה "העתק הדבק" של יחצנים.
אהבתי.
ברכיבה קצרה על האינטרספטור, אהבתי את ה"ידידותיות" שבה האופנוע התחבר אלי, התנוחה, הכידון והרגליות התאימו לי מאד. מבחינתי המנוע מספק די והותר. (רוכב מאד רגוע).
ממתין לעוד כתבות מקוסטה.
קוסטה, כתבת נהדר.
אני רכשתי לפנימ ספר חודשים את ה-Continental GT ואני מידי בוקר מאושר רק מלראות אותו.
משהו בעיצוב הכל כך מכאני, בעיצוב הכל כך ישן (אבל עם נגיעות של חדש) גורם לי ליתאהב בו בכל בוקר מחדש.
הרכיבה עליו היא מאוד שונה מכל כלי מודרני שפגשתי.
הוא לא חזק ולא מאיץ מהר אבל הוא עמוס באופי של מכונה אמיתית.
תנסה בהזדמנות לעשות סיבוב על ה-gt, הוא מאוד שונה באלמנט של הישיבה מהאינטרוספקטור.
אני בטוח שאתה תתחבר אליו יותר.
תודה לך על אחלה מאמר.
זה לא האופנוע שהשתנה זה הרוכבים, האהבה לסוג הזה של הרכיבה היא לא עניין של נוחות אלה עניין של הרגל רכיבה.
אם נתעלם רגע מהאופנועים עד סוף למלחמת העולם השנייה ונמשיך משם שתצורת האופנוע ה-"מודרני" התקבעה שם
והגיע לבשלות אי שם בשנות השישים עד השמונים. שילדה בסיסית, מנוע ומערכת מתלים/בולמים ומיכל רוכב מעל לשלדה
ומתחת לבטן הרוכב. הייתה חלוקה בסיסית לאופנועי "שטח" ואופנועי כביש ואופנועי ספורט. כשהיצרנים הלכו לפי האופנה
העדכנית בנושא פריירינגים והסטת רוח ככל שהמנועים התחזקו. בסופו של יום מי שגדל על האופנועים של שנות השמונים
יודע ומכיר את השלמות הבסיסית בתנוחת הרכיבה ושימושיות האופנוע "של פעם".
כל מי שרגב רק על אופנועים מודרניים מרגיש לראשונה את תחושת הרכיבה הבתולית לפני עידן הרובוטריקים.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
מעבר לאותה הרגשה אני חושב שיש פה עניין של השקפת עולם.
משהו במכאניות הזאת מרגיש לי מינימליסטי יותר, שלם ונכון
גם לאור הניסיון הדל שלי וגם מתוך איזה שהיא השקפת עולם שאני חי אותה מספר שנים.
הידיעה שאני רוכב על כלי שהוא מינימליסטי ומשדר חוויה אותנתית- מסב לי אושר.
ושוב, מדובר על השקפת עולם.
יש מי שיהנה מהמהירות ויש מי שיהנה מהדרך.
האינפילד שלי מכוון לסוג השני, וכך גם אני.
7D82280D-BC21-48B7-A562-2AEB414656EB.jpg
אם כבר קטנוניות וזה, אז מצערת לא מרגישה כלום, וגם לא קלאץ'. אלו חלקים מכאניים ואין להם רגשות.
אפשר לדון על אילו תחושות המצערת והקלאץ' מספקים לרוכב.
קוסטה, כתוב ממש טוב. נהניתי לערוך ולקרוא.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה