גולשים כותבים: רויאל אנפילד אינטרספטור ברכיבת התרשמות

[DolevR]

זה לא האופנוע שהשתנה זה הרוכבים, האהבה לסוג הזה של הרכיבה היא לא עניין של נוחות אלה עניין של הרגל רכיבה.

אם נתעלם רגע מהאופנועים עד סוף למלחמת העולם השנייה ונמשיך משם שתצורת האופנוע ה-"מודרני" התקבעה שם
והגיע לבשלות אי שם בשנות השישים עד השמונים. שילדה בסיסית, מנוע ומערכת מתלים/בולמים ומיכל רוכב מעל לשלדה
ומתחת לבטן הרוכב. הייתה חלוקה בסיסית לאופנועי "שטח" ואופנועי כביש ואופנועי ספורט. כשהיצרנים הלכו לפי האופנה
העדכנית בנושא פריירינגים והסטת רוח ככל שהמנועים התחזקו. בסופו של יום מי שגדל על האופנועים של שנות השמונים
יודע ומכיר את השלמות הבסיסית בתנוחת הרכיבה ושימושיות האופנוע "של פעם".

כל מי שרגב רק על אופנועים מודרניים מרגיש לראשונה את תחושת הרכיבה הבתולית לפני עידן הרובוטריקים.

מעבר לאותה הרגשה אני חושב שיש פה עניין של השקפת עולם.
משהו במכאניות הזאת מרגיש לי מינימליסטי יותר, שלם ונכון
גם לאור הניסיון הדל שלי וגם מתוך איזה שהיא השקפת עולם שאני חי אותה מספר שנים.
הידיעה שאני רוכב על כלי שהוא מינימליסטי ומשדר חוויה אותנתית- מסב לי אושר.
ושוב, מדובר על השקפת עולם.
יש מי שיהנה מהמהירות ויש מי שיהנה מהדרך.
האינפילד שלי מכוון לסוג השני, וכך גם אני.

7D82280D-BC21-48B7-A562-2AEB414656EB.jpg