עוד ילד שנקטף... עוד עולם שנחרב.
http://news.walla.co.il/item/3031503
כשבחיים לא חשבתי שזה יגיע אליי, זה הגיע.
הרוכב שרואים מוטל כאן על הכביש הוא החבר הכי טוב שלי. שתי חבר'ה בני 23, אני והוא, שעוד
לא התחילו את החיים והרבה היה לפנינו, ולפניו.
חודשים בכיתי לו שימכור את מכונת המוות, וכשהוא סוף סוף תיכנן להסב אותו ולרכב נטו במסלול ולא בכביש, התאונה השיגה אותו.
מסתכל על המשפחה בשבעה, על מעגל הקרובים והחברים שלנו, ומבין שזה לא שווה את הכאב, וזה לא פייר כלפיי הנפטר.
אולי נכנסתי לאובר פרופורציות, אולי אני מגזים (לדעתי לא), אולי אני פראנואיד מדי, אבל אני מציאותי.
הכלים האלו משאירים רק כאב ומוות מיותר, ומי שהכיר אותו ידע שהוא הרוכב הכי זהיר בעולם והכי אחראי בעולם.
אבל על הבהמה קשה להשתלט, קשה שלא להחליק, וקשה להזיז את המשאית מהמקום שבו היא עומדת כשאתה מחליק.
אז אני החלטתי שאת התוכנית לעתיד להחזיק לי דוקאטי חדש, או כל אופנוע אחר- יורד מהפרק.
שלא נדע צער.
מוגש כנקודה למחשבה.
תודה מראש על התגובות והחיזוקים.
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי KKatkov
