שלא תדע עוד צער.

באמת שאני לא מבין את האנשים שאחרי שקורה למישהו שקרוב אליהם תאונה קשה אז פתאום כל הפרספקטיבה שלהם משתנה.
כאילו מה? משהו השתנה? זה לא היה מסוכן לפני זה? זה מרגיש (סורי על זה) פתטי בעיני. כמו ילדים קטנים שעד שלא שמים את היד באש לא מסוגלים להבין שזה כואב למרות ההסברים.


בשורות טובות.