דרך במבחן: סדום-ערד

צילום: בני דויטש

הפעם בסדרת 'דרך במבחן' בחרנו מסלול יחסית פשוט וקלאסי שמשלב כבישים מלאי חדוות רכיבה עם נופים מדבריים מרתקים, ביקור באתר היסטורי, ואפשרות לקנות קרטיב (או קרמבו, תלוי בעונה) במחיר מופקע באחד הקיוסקים לאורך ים המלח. עיתוי הפרסום לא מקרי, שכן אלפי רוכבים ירכבו את המסלול הזה הלילה, ערב ראש השנה, בדרכם למצדה.

לצורך הנוחות, המסלול שלנו מתחיל במרכז (צומת גנות במפה המצורפת), וכמובן שהוא גמיש. ניתן להצטרף בכל קטע, להוסיף או לשנות את הקטעים המנהלתיים עד התחנה הראשונה המעניינת.

תחנה ראשונה – סדומערד

סדום ערד. סדומערד. מתגלגל על הלשון, אבל עם עקצוץ קל בסוף. לרובנו השם מעלה קונוטציות של רכיבת כביש ספורטיבית עם שיערות בחזה, סיפורי גבורה ומצבות. די בצדק, האמת. לחלקנו מבעבע הדם כשאנחנו חושבים על הכביש, בקטע חיובי. אולם לא מעט רוכבים נמנעים מהכביש הנפלא הזה בגלל התדמית שנוצרה לו מאותם סיפורי גבורה ומצבות, או המחשבה שאין להם מה לחפש שם אם הם לא מהסוג שעוטה חליפות עור להנאתו.

מיד נפריך את אותן מחשבות דיכאוניות ונאמר כי אין סיבה לחשוש מהכביש. קטע האספלט, שנחצב בסלע הקשה בטרם מלחמת ששת הימים כדי להוות אלטרנטיבה צפונית לכביש דימונה, הוא דווקא בטוח למדי. הסלילה טובה, במרבית הפניות יש שדה ראייה טוב לפנים, ובקצב רגוע אין כמעט מקומות שיפתיעו אתכם. הקטע המגניב בכביש הזה הוא שאין מהירות מינימלית כדי ליהנות ממנו – אם הגעתם אליו ואתם על שני גלגלים, כבר יצאתם מורווחים.

הקטע המעניין של כביש 31 מתחיל ביציאה מהעיר ערד ומסתיים כעבור 24.5 קילומטרים וכ-109 פניות מאוחר יותר בצומת זוהר, בחיבור עם כביש 90. קשה עד בלתי אפשרי לזכור את כל הכביש אם אתם לא מבלים בו באופן קבוע הלוך ושוב, אז למגזגזים שביניכם נמליץ ככלל אצבע להישאר בקו החיצוני עד שאתם מזהים כי הפנייה לא מתהדקת ואת הפנייה הבאה, במיוחד ב'לולאה', או 'העניבה' (תזהו אותה לפי ריבוי האנדרטאות בצידי הדרך). בנוסף, שלוש נקודות נוספות שחשוב לזכור הן צומת חתרורים בחלקו העליון של הכביש (החיבור מצד ימין עם כביש 258 אם אתם בכיוון הירידה) ושני המצפים שמקבילים לכביש מצד שמאל, בחלקו התחתון. בשלוש הנקודות צפוי שתיתקלו ברכבים מגיחים לכביש או מאטים באופן בלתי צפוי.

בין אם אתם יורדים את הכביש פעם אחת, או כמונו מנצלים כל ביקור בו כדי לעלות ולרדת לפחות פעמיים לכל כיוון – זכרו שהכי חשוב זה להפעיל את הראש, כדי שלא תצטרכו להפעיל את הביטוח.

צילום: בני דויטש ואסף זומר; עריכה: ניר בר (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)

תחנה שנייה – גן לאומי מצדה

בשנת 2001 הוכרז הגן הלאומי מצדה לאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. בערך באותו זמן נולדה מסורת שהפכה את החניון של האתר לאתר מורשת אופנוענית ישראלית. סביר שאם תשאלו עשרה אופנוענים על הדבר הראשון שקופץ להם לראש כשהם שומעים את השם 'מצדה', תשעה מהם יענו "רכיבה לראות זריחה בראש השנה". העשירי פשוט לא שמע את השאלה כי הוא לא מקפיד לרכוב עם אטמי אוזניים.

עם כל הכבוד לרכיבה ההמונית (ויש כבוד!), לאתר התיירות שאליו מגיעים קרוב למיליון תיירים בשנה יש יותר להציע מרק חניון רחב ידיים. הגן כולל שתי כניסות, מזרחית ומערבית, כשהכניסה הראשית וזו אשר מופיעה במפה היא הכניסה המזרחית. אין כביש המחבר בין הכניסות וממילא במערבית יש רק עלייה רגלית על גבי הסוללה שהרומאים בנו כדי לפרוץ למבצר. פחות כיף עם קסדה ומעיל.

בכניסה המזרחית ישנו מוזיאון מצדה על שם יגאל ידין, בו מוצגים פריטים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות, וכן מסופר סיפור המצדה מאז ועד היום. יש אפשרות לשכור אוזניות בעלות של 20 שקלים ולשמוע חצי שעת סיפור במהלך הסיור. בצמוד למוזיאון ישנו מתחם אוכל, אם כל ההיסטוריה הזו עשתה לכם תיאבון.

יש את האפשרות לטפס לבמת ההר ברגל (כ-45 דקות) או ברכבל, שבתקופה בין אוקטובר למארס עובד בין השעות 08:00 בבוקר ל-16:00 אחה"צ ובשישי נסגר שעה קודם (כמו כל האתר). עלות כניסה לאתר וטיול הלוך ושוב ברכבל תעלה לכם 76 שקלים, אבל יש מגוון אפשרויות שונות כמו רק עלייה ברכבל וכו'. בכל מקרה, אחרי מספר ביקורים בעבר, הסיור בחפירות תמיד מעניין והנוף הנשקף מבמת ההר מדהים ובהחלט שווה את המאמץ.

לגבי מחירים ושעות פתיחה, מומלץ בכל מקרה להרים טלפון למרכז המבקרים לפני שאתם משלבים לראשון, וחבל שלא עשינו זאת בעצמנו. יותר מדי הלוך-חזור בסדום ערד הביאו לכך שלו"ז צפוף מנע מאיתנו לטפס להר, אבל לא נורא, סיבה טובה לחזור שוב על המסלול.

למי מתאים

פחות או יותר לכולם, אולם רוכבים מתחילים יעשו בשכל אם לא יבחרו במסלול כטיול ראשון או שני. ככלל, רצוי להגיע לאחר שצברתם מעט ניסיון כביש, שכן המסלול מעט ארוך ומצריך 'כושר רכיבה' כדי להישאר בפוקוס וכן קטע הכביש של סדום ערד הינו טכני למדי, במיוחד בירידה.

בנוסף, בגלל ריבוי הקטעים הפתוחים והמהירים לאורך המסלול, אופנועים וקטנועים בנפח 125 סמ"ק עלולים להרגיש מעט חסרי נשימה.

נקודות להיזהר בהן

בעת כתיבת שורות אלו (וכבר תקופה ארוכה), נערכות עבודות לאורך כביש 31. מדי פעם ישנם קטעים מקורצפים, לרוב בנקודה ללא שדה ראייה, באמצע פיתול, בלי אזהרה. לכן היו ערניים, גם להופעה אקראית של כלי רכב של מקומיים שעולה מהשוליים במהירות.

כביש 90 המקביל לים המלח רובו ישר ועם עיקולים קלים בלבד, ויש נטייה להרביץ עליו גז, אך מדי פעם ישנן פניות מתהדקות, או שמופיע 'שיקיין'. הקפידו להסתכל הרחק לפנים. אם אתם נוסעים בשעות בוקר מוקדמות מאוד או בלילה, יש לעתים תופעה של הופעת לחות מעורבת במלח על הכביש, בעיקר בקטעים הצמודים לים המלח, מה שיוצר שכבה חלקה כמו שמן. הורידו מהירות והיו ערניים לקטעים רטובים בכביש.

בקטע סדום-ערד, ציינו לעיל שלוש נקודות בעייתיות. מעבר לזה, תנו גז, אבל הפעילו את ראש.

נקודות עצירה ותצפית

בירידה לים המלח דרך סדום-ערד, אם תרימו לרגע ראש מהחיפוש אחר האפקס הבא (היי, גם תרפו מעט מהגז כשאתם עושים את זה, כן?), יופיע לנגד עיניכם נוף מרהיב של הים הנפרש בינות להרים. ישנם שני מצפים בשליש התחתון של הכביש. לדעתנו התחתון מביניהם יפה יותר, ובכל אופן רואים בו יותר טוב את ים המלח.

לאורך כביש 90 ישנן מספר נקודות שניתן לעצור בהן לצד הדרך בבטחה ובצמוד יחסית לים כדי להצטלם או לראות מקרוב כמה עצוב מצבו של הפלא הזה שנקרא ים המלח.

באופן לא מפתיע, מראש המצדה יש תצפית לא רעה בכלל.

אטרקציות

כאמור, הגן הלאומי מצדה הוא אטרקציה די רצינית. לא יצא לנו, אבל שמענו שהמופע האור-קולי הוא ספקטקל מגניב מאוד אם אתם בעניין לעשות טיול לילי. מומלץ לבדוק מול האתר באילו ימים ושעות הוא מתרחש, שכן זה משתנה.

ישנן כמובן מספר אטרקציות נוספות לאורך המסלול וים המלח, כמו מספר אתרים ארכיאולוגיים נוספים (תל ערד, מערות קומראן וכו'), או מסלולי הליכה קצרים כמו נחל דוד שמאפשר להגיע עד המפל הראשון גם אם סוחבים ציוד רכיבה. מומלץ יותר באביב, אבל גם בתקופת החורף באזור זה יש ימים מספיק חמים כדי לזנק לבריכה לטבילה צוננת.

אם אתם במצב רוח הדוניסטי יותר, אפשר לעצור בחמי עין גדי להתפנקות במרחצאות או מסאז' שיעזור לכם להתמודד עם העובדה שקניתם אופנוע ללא מיגון רוח.

תחנות דלק

אם אתם לא מוגבלים בתחנות של חברה ספציפית לא סביר שתיתקלו בבעיות דלק לאורך המסלול. על כביש 6 בכיוון דרום בין מחלף נשרים לשורק ישנה תחנת דלק נוחה של דור-אלון עם בית קפה מומלץ לקפה ומאפה של הבוקר.

בכביש 40 ישנה תחנת דלק גדולה של פז בצומת בית קמה, וכן תוכלו למצוא מספר אפשרויות לארוחה זריזה.

אם גזגזתם הרבה בסדומערד, יש לכם אפשרות לתדלק בכניסה לעיר במספר תחנות, או בתחנת דלק בחלקו התחתון, ימינה בצומת זוהר במרחק כמה עשרות מטרים.

אורכו של כביש 90 הוא כ-80 קילומטרים לערך בקטע שבין צומת זוהר לצומת הלידו, וישנה תחנת פז באמצע הדרך בחוף עין גדי ומספר תחנות אחרי צומת הלידו על כביש 1 אם זו שבצומת עצמה עמוסה (בדרך כלל).

מצלמות מהירות

על כביש 40 בכיוון דרום, מיד לאחר המיזוג מכביש 6, ישנן שתי מצלמות מהירות, אחת מדרום לצומת מאחז והשנייה בצומת בית קמה. אם אתם חוזרים צפונה על קטע זה, ישנה אחת נוספת בין שתי הנ"ל.

על כביש 1 כשעולים מערבה מכביש 90 ישנן מספר מצלמות, וכן אם עושים את הדרך בכיוון ההפוך. את חלקן קשה מאוד לראות עד אשר מאוחר מדי, לכן מומלץ לשנן מראש מיקום מדויק (וכמובן להקפיד על המהירות המותרת).

נכון לכתיבת שורות אלו על כביש 31 ו-90 אין מצלמות קבועות, אך סביר מאוד שתתקלו ביותר מניידת אחת מפטרלת על מסלול הטיול, כשלעתים קרובות למדי גם יופעל מארב לייזר או דבורה.

אם בחרתם לחסוך את העלות של נסיעה בכביש 6 ורכבתם דרך כביש 40 במקום, היו ערניים במיוחד, שכן הכביש מרושת במצלמות רבות וזו עלולה להתברר כאופציה יקרה במיוחד.

כמובן שהרכיבה היא על אחריותכם בלבד וראו המלצותינו לעיל כהמלצות בלבד. מומלץ לבקר בבלוג 'מיצו בדרכים' ולהתעדכן במפת המצלמות ומיקומיהן המדויקים.

מפת המסלול

 

קישורים שימושיים

• אלי פנגס טרח וחילק עבורכם את סדום-ערד למקטעים
• אתר הגן הלאומי מצדה
• מפת מסלול הטיול