עוד סיפור מקומם ומתסכל על פשע חמור שבוצע כנגד רוכב אופנוע, עם עלילה שלמה של הפקרת הפצוע, שקר והעלמת ראיות, ועם עונש מגוחך שנגזר בבית־המשפט.
בתחילת חודש אוקטובר 2024 רכב משה דן (61) על האפריליה שלו לקראת שעת ערב בכביש 66 לכיוון יוקנעם. הכביש היה תקין ויבש, הראות הייתה טובה והיה אור יום. באותו הזמן נסעו על שביל עפר לצד הכביש שני הנאשמים – חאלד חוסייני ועיסא חוארי, יחד עם אדם שלישי שעד היום לא זוהה – ברכב הסקודה שברשותם. הנהג פנה שמאלה משביל העפר אל הכביש, כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף כפול וחוסם הלכה למעשה את הדרך לרוכב האופנוע אשר הגיע משמאלו. זה הוביל לכך שהאופנוע פגע בדופן השמאלית של הרכב, הרוכב הועף לשול הכביש והאופנוע נתקע על גג הרכב.
הכביש ככל הנראה היה שומם ולא היו עוברי אורח שעצרו לעזור, ובכתב האישום נקבע כי מיד לאחר מכן הורידו והזיזו שני הנאשמים את האופנוע ואת הקורבן לצד כדי לאפשר לאדם שלישי, שהיה עימם, ושכאמור לא זוהה, להימלט מהזירה ברכב הפוגע. שני החשודים לא הגישו עזרה לפצוע, לא דיווחו למשטרה על התאונה ולמעשה הפקירו אותו בזירה.

הסיפור עוד לא מסתיים, שכן מספר דקות לאחר מכן מגיעה נהגת מהאזור, הנהג הפוגע פונה אליה ומבקש ממנה שתיקח אותו לטיפול רפואי בתואנה שהנפגע הרכיב אותו על האופנוע וכי גם הוא נפצע בתאונה. היא לוקחת את שניהם לטיפול ודהן נשאר עם פגיעה רב־מערכתית, שלאחריה הורדם והונשם לצורך טיפול רפואי. לאחר מכן, בבית־החולים הוא נותח ואושפז לזמן ממושך. הרוכב, אגב, נמצא בשיקום עד כתיבת שורות אלה, ולפניו עוד תהליך ארוך.
כשעה וחצי לאחר האירוע התקשר הנאשם למשטרת ישראל ודיווח כי רכב הסקודה נגנב, כאשר יום לאחר מכן נמצא רכבו שרוף. המשטרה עשתה את מה שעשתה ואיתרה את שני הנאשמים, אספה ראיות והעבירה לפרקליטות שהאשימה את הנהג, תושב אום אל־פאחם בן 48, נשוי ואב לארבעה ילדים, בהפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש, פנייה שמאלה שלא כדין תוך חציית קו הפרדה רצוף, מסירת ידיעה כוזבת ושיבוש הליכי משפט. חברו, שנסע עימו, הואשם רק בשיבוש הליכי חקירה. האדם השלישי, שברח ושרף את הרכב, לא אותר והוא מסתובב חופשי
נחסוך מכם את פרוטוקול המשפט, את התסקיר, את העובדה שלנאשם הראשון 39 עבירות קודמות ושהוא נתפס נוהג בשלילה במהלך התקופה שאחרי התאונה ועד גזר־הדין, וכן שהנאשם השני (הנוסע) שהופנה לעבודות שירות לא התייצב אליהם פעמיים. השורה התחתונה היא, שאחר הסדר־טיעון, בית־המשפט המחוזי בנוף־הגליל גזר את דינם של שני הנאשמים בשבוע שעבר: הנהג, ש"לא ביטא חרטה על מעשיו" בשום שלב, קיבל בגזר הדין 10 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי, 4 שנות פסילת נהיגה, 2,000 ש"ח קנס למדינה ועוד 10,000 ש"ח פיצוי לקורבן. הנאשם השני קיבל 6 חודשי מאסר על תנאי, 1,500 ש"ח קנס ודרישה לפיצוי הקורבן בסך של 3,000 ש"ח.
זהו עוד סיפור מקומם ומטריד, עם עונש מגוחך שאינו משקף כלל את המסוכנות והזילות של הנאשמים כלפי בני־אדם באופן כללי ורוכבי אופנועים בפרט. עם עונשים כאלו מגוחכים שבתי־המשפט גוזרים על עברייני תנועה כבדים – שפוגעים, מפקירים, בורחים, משקרים ומשבשים מהלכי חקירה – אין פלא שההרתעה שואפת לאפס ושהכבישים הם ג'ונגל אחד גדול שבו כל נהג עושה דין לעצמו.

נו מה חדש??? עד שלא יתחילו לז%&ן לכל החלאות את הצורה אחרים לא ילמדו .בית המשפחחח כאן הוא בדיחה עצובה . שמרו על נפשותיכם.
כרגיל.
המשטרה עושה את העבודה, מזיעה כהוגן.
ואיפה הרקבון??
כמובן מערכת המשפט המטומטמת
שנינו מסכימים שמערכת המשפט רקובה ומושחתת ,אבל זאת אותה מערכת משפט שאפשרה לנאשם בפלילים שהביא טרגדיה על המדינה להמשיך בתפקידו.בניגוד למה שחושבים הוא לא רוצה לחזק אותה אלא לנכס אותה לעצמו מסיבות ברורות.לו הייתה כאן מערכת משפט ראויה הרבה טרגדיות היו נמנעות כאן.