נוסטלגיה: הונדה אינטגרה – אופנוע מחופש לקטנוע

כשהונדה הציגו את האינטגרה בשנת 2010 הוא הוגדר כקונספט – מקרה של תראו מה יקרה אם נערבב קטנוע באופנוע. שנה לאחר מכן הוא זה כבר הפך להיות מבדיחה לא מוצלחת לרעיון שהבשיל למשהו לא לגמרי ברור לקהל הרוכבים בארץ ובעולם.

ההונדה אינטגרה הוצג לראשונה בתערוכת מילאנו של 2011, כצלע נוספת עם שאר סדרת ה־NC700. הגימיק שלו היה האינטגרציה בין אופנוע לבין קטנוע. כלומר המנוע, השלדה ומכלוליה נלקחו ישירות מדגמי ה־NC, בעוד כל עבודת הגוף תוכננה במיוחד בתצורה של קטנוע גדול על־מנת שהאינטגרה ישמש כמקסי־סקוטר לכל דבר ועניין. וכדי שיהיה טכנולוגי ומעניין, בהונדה הוסיפו גיר אוטומטי כפול המצמדים, כלומר את ה־DCT.

מכיוון שהבסיס המכאני הוא של אופנוע, השלדה פה היא אופנועית לגמרי עם המנוע בתוכה, מלפנים יש מזלג קונבנציונלי של שוואה בקוטר 41 מ"מ המחובר לצמד משולשים, ומאחור יש זרוע אלומיניום עם בולם יחיד – כאמור מבנה של אופנוע. ההינע הסופי גם הוא של אופנוע, כלומר שרשרת הינע וגלגלי שיניים, והגלגלים במידות אופנוע כביש בקטגוריית הביניים – משם מגיע ה־NC – כלומר בקוטר "17 וברוחב 120 מ"מ לקדמי ו־160 מ"מ לאחורי. במשפט אחד – האינטגרה הוא אופנוע המחופש לקטנוע.

המנוע המקורי (גרסת ה־700) היה טווין מקבילי בנפח 640 סמ"ק עם זווית של 270° בין פיני גל הארכובה, טריק חביב ומוכר שנותן למנוע חספוס שמזכיר מנוע וי־טווין, ולרוכב תחושה של מנוע חי יותר. המנוע הפיק 51 כ"ס וכ־6 קג"מ.

לשנת 2014 האינטגרה קיבל מקצה של שיפורים. המנוע גדל ל־745 סמ"ק (גרסת ה־750) עם 55 כ"ס ו־6.9 קג"מ. גיר ה־DCT קיבל את הגרסה האחרונה שלו מהדור השלישי (3 מצבי 'ספורט' ותוכנה משופרת), הפרונט הפשוט יחסית שופר מבחינת הבולמים, והכלי כולו קיבל מתיחת פנים עיצובית מקיפה, כולל לוח שעונים חדש ומודרני יותר וצמד פנסי LED מלפנים. המשקל עלה במעט ל־238 ק"ג.

רק שלצערו הרב הוא נכנס לתקופה בישראל בה בוצעה רפורמה במס הקנייה, והמס הריאלי עליו עלה מ־40% (כמו של קטנוע) ל־60%, ולכן מחירו של האינטגרה קפץ ולא היה כלכלי להביאו לארץ, וכך הוא נעדר במשך כשנתיים. לשנת 2016 עשו היבואנים המקומיים את כל המאמצים להוזיל אותו, ומחירו נקבע אז על 74 אלף ש"ח, שאומנם אז (וגם היום) זה נשמע הרבה, אבל הוא היה זול לרכישה בלא פחות מ־10,000 ש"ח לעומת הימאהה טימקס 530 בגרסה הבסיסית שלו.

לאחר רכיבת המבחן שערכנו לו בשנת 2016 סיכמנו כי האינטגרה, על אף היותו יושב על פלטפורמה של אופנוע, הוא מקסי־סקוטר לכל דבר ועניין, ומתחרה ישירות במקסי־סקוטרים המוכרים. הוא מציע חבילת ביצועים מצוינת – גם במנוע ובגיר וגם בהתנהגות הדינמית, והיתרון שלו הוא דווקא הפלטפורמה האופנוענית, שמציעה כלי חזק, מאוזן ויציב כמו אופנוע, רק בתוך אריזה קטנועית. יתרון נוסף חשוב הוא תצרוכת הדלק הנמוכה יחסית ועלויות התחזוקה הנמוכות בשל היעדר הווריאטור. כניסה למוסך, אגב, התבצעה אחת ל־12 אלף ק"מ.

אם אתם עדיין מגרדים את הראש ומנסים להבין מה זה ולאן הוא נעלם, אז בהונדה השכיחו אותו לגמרי לקראת שנת 2018 עם המחליף שלו – ה-X-ADV ולאחר מכן הפורצה 750, שלא מצריכים הצגה. יחסית לא נמכרו הרבה אינטגרות בישראל, אבל הונדה כמו הונדה – ניתן למצוא אותם בלוחות המשומשים עם לא מעט קילומטראז' אמנם, אבל עם חיים ארוכים עוד לפניהם.