פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

[lokimonster]

אני רוכב בכביש כי זה הכרח. שתי האופציות האחרות הן או להתפטר ולמצוא עבודה בה אפשר לסיים ב15:30 בתחום מאוד נישתי, או לעקור את מקום מגורי ולעבור לגוש דן (שתי האופציות לא על הפרק).
הסיבה היחידה שבגללה אני רוכב היא שכל עוד צריך להספיק להוציא אותם מהגן ומבי"ס אין לי ברירה. ביום שבו הם יהיו גדולים מספיק ללכת לבד הביתה, האופנוע הולך, ואני חוזר לרכוב בשטח.

נ.ב.
פדגוגיה מעניינת לי את התחת. אופנוע זה מסוכן.הדמגוגיה על כלי רכב היא לא מדויקת. כל עוד אני מחליט עליהם הם לא ירכבו בכביש. מעדיף ילד מתוסכל ששונא את אבא, מאשר ילד מת. אם ילמדו לרכוב בשטח ובתקופה מאוחרת יותר יעשו הסבה לכביש בשיטה שלוקי תאר,זה הרע במיעוטו. אבל רק אחרי שלאתהיה לי שום שליטה עליהם.
לגבי להרכיב ילדים- חד משמעית לא. גם לא תמצא אותי מרכיב כל אדם אחר, או מורכב בעצמי אם זה לא הכרח ואין דרך אחרת .

אני מבין את דבריך ופה נכנס האבל הגדול.

גיל 18 ודקה מבחינה פורמאלית לפחות העולל יכול להחליט על עצמו.
ולכן כל עוד הם בני 16 ופחות או יותר תלויים בנו ויש לנו השפעה ( כמובן שלכ ילד יש את האופי שלו) זה בעיני הזמן להרביץ בהם תורה ולכוון אותם.

אני מבין לגמרי את המדיניות שלך לגבי הרכבת העוללים.



Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

[xlib]

האופנוע הולך, ואני חוזר לרכוב בשטח.

רגע - *זה* לא מסוכן?! אפילו אם התכוונת לאופניים

אם ילמדו לרכוב בשטח ובתקופה מאוחרת יותר ...

למה? כי שטח זה מקום לימוד עדיף על מגרש? או מי שרוכב בשטח הוא טוב יותר? כי חייבים לשבור צלעות (פציעה נפוצה מאוד עצל רוכבי שטח)?
אני מבין את אלה שאומרים "אופנוע זה מסוכן לכן אני לא רוכב". אבל זה?

[ayalzo]

אדוני כנראה לא רכב מעולם בשטח.
ולכן אדוני מתבקש לא להגיב בנושא.

[NAOR2207]

אדוני כנראה לא רכב מעולם בשטח.
ולכן אדוני מתבקש לא להגיב בנושא.

וואללה אייל כשאתה כותב את זה ככה אתה פותח את השאלה הכי נלוזה ועתיקה בפורומי אופנועים -
על מה אדונו רוכב?
(לא אתה אייל שב בשקט הכוונה ל xlib)

גילוי נאות: לאחרונה נברתי קצת בפחי זבל כמו אחרוני ההומלסים ו וואלה נפלו עלי שני זוגות אופנים יופי יופי עם צמיגי קנדה אז אני רוכב עליהם

[השושנים]

ילדים:

עשור ראשון: אין להם כמעט שליטה על מה שקורה להם.
עשור שני: מרגישים גדולים ומלכי העולם בפועל תלויים בהורים/צבא.
עשור שלישי: תחילת עצמאות בלי שום שליטה בית משכורת ילדים משלהם.
עשור רביעי: משברים, סערות, התובנה שמתקבעת שזה מה שיש.
עשור חמישי: פרדות מהעבר נוסטלגיה להתחלה וניסיון לקבוע קצת את העתיד.
עשור שישי: קוטף את הפירות של מה שזרעת ואוכל את מה שבישלת.
עשור שביעי: משתדל להספיק את כל הרשימה.
עשור תשיעי: משתדל לזכור מה פספסת ומת....

ואז אופנוע...


(מי שחושב שהוא יקבל החלטות בשביל הילדים שלו והם יעשו תמיד רק מה שנראה לו נכון-יתאכזב מאד!)

[xlib]

על מה אדונו רוכב?
(לא אתה אייל שב בשקט הכוונה ל xlib)

CB650R


Sent from my iPhone using Tapatalk

[קידוזו]

אני מבין את דבריך ופה נכנס האבל הגדול.

גיל 18 ודקה מבחינה פורמאלית לפחות העולל יכול להחליט על עצמו.

Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

אני רואה מסביב די הרבה ילדים בני 30+ שחיים עם ההורים ומתלבטים מה לעשות כשיהיו גדולים. מתלוננים על יוקר המחיה וטסים לחו"ל לפחות פעמיים בשנה.
העולל יכול להחליט דברים מסויימים רק כשהוא יכול לעמוד על הרגליים, בלי קשר לגיל ביולוגי או מנטלי.
עד אז אנחנו קובעים, כהורים.

[השושנים]

אני רואה מסביב די הרבה ילדים בני 30+ שחיים עם ההורים ומתלבטים מה לעשות כשיהיו גדולים. מתלוננים על יוקר המחיה וטסים לחו"ל לפחות פעמיים בשנה.
העולל יכול להחליט דברים מסויימים רק כשהוא יכול לעמוד על הרגליים, בלי קשר לגיל ביולוגי או מנטלי.
עד אז אנחנו קובעים, כהורים.

נחמד שאתה חושב ככה, אבל כשהבת שלך תביא הביתה בגיל 16 איזה מוחמד קוקי עם ג'ינג'יות ותגיד לך "אבא אני אוהבת אותו" מה תעשה לה?

[xlib]

אבל רק אחרי שלא תהיה לי שום שליטה עליהם..

ילדים לא באים עם שלט. אבל יותר מזה - אין כל דרך לאסור לילד לעשות משהו שאתה בעצמך עושה.
אתה מעשן - ילד יעשן כרוב לודאי, לא משנה מה ״תאסור״. אם אתה סמכות בבית - אתה דוגמא להתנהגות.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[השושנים]

[ayalzo]

נחמד שאתה חושב ככה, אבל כשהבת שלך תביא הביתה בגיל 16 איזה מוחמד קוקי עם ג'ינג'יות ותגיד לך "אבא אני אוהבת אותו" מה תעשה לה?

בדיוק הסיבה שבגללה אני מחדש כל פעם את היתר הצייד שלי.
כדור מלח בתחת מרחיק מחזרים לא רצוים כבר יותר ממאה שנה.

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

49539 ק"מ

כ-1000 ק"מ בעשרת הימים האחרונים מתוכם ירידה לאילת וחזרה, ופעמים ירושלים הרצליה, לפני הירידה לאילת שמנתי שרשרת בידיעה שבתום
הטיול אצטרך לשמן שוב, דבר שהוכיח את עצמו כנכון, הרכיבה לשם בעונה הזאת של השנה נהדרת ממש לא חם, להפך האוויר צלול והדרך בליווי
המוסיקה הנכונה בקסדה והחברה הנכונה מאחור פשוט הופכים את אותה לחוויה בפני עצמה. כל שהצטרכתי לעשות לפני הרכיבה פרט לשימון הוא
הוספת קליק בקפיץ האחורי לצורך קבלת שני הארגזים הנוספים שהיו די והותר לציוד שלקחנו וזה שהתכוונו לחזור איתו משם.

הורסיס מרגיש נוח נינוח מכיר ויודע את העבודה, השפעת המשקל העודף לא מדגדגת לו, בכל זאת יש לו 120 כ"ס, אין צפיפות מיותרת, ואין שום
השפעה על ההיגוי הצידוד שום דבר לא באמת מעסיק אותך בין אם אתה רוכב סולו או מצרף את הג'ינג'ית ומטען נוסף, רק צריך להזכיר לעצמי כל
זמן להיזהר בהשתחלות בין רכבים בתוך העיר.

מחוץ לעיר הסיפור שונה לחלוטין ומצאתי משחק עם ההילוכים 5-6 סתם בשביל להרוויח תאוצות כייף והורדת מהירות בתור שאחרי משאיות, העקיפות
של תורי מכוניות והקלות שהאופנוע הזה מבצע אותם פשוט השאירו לי חיוך בכל פעם שעקפתי את המוני בני ישראל במדבר.

החשש היחידי שלי היה ממשטרת התנועה שממוקמת בערבה, אבל המלאך השומר שלי האיר לי פנים בעזרת צמד מכוניות שהבהבו לי באור הקדמי
לאזהרה על נוכחות שומרי הסף בכביש. (ולא אני לא רוכב עם וויז בכבישים שאני מכיר זה הורס את השירים).

כעקרון רכיבות ארוכות כאלה הן בעיקר התמודדות מנטלית מול הזמן הארוך של הרכיבה ופחות מול האופנוע שעושה בדיוק מה שמצופה ממנו.

הרכיבות בהמשך השבוע היו מאתגרות במיוחד שם רכבתי סולו, אבל בתנועה צפופה בכבישים שפחות הכרתי ובפקקים של המרכז (סיוט),
בבוקר רוב הדרך חלפה לה במהירות על 443 וכביש-6 שמטעה לחשוב שהוא כביש מהיר כשיש איתך עוד אלפי מכוניות חולקות כיוון, אבל
הוא עדיף בהרבה על האילון הפקוק ומלא המשטרה.

החזרה הייתה סיוט, אחרי תדלוק ב-7 הכוכבים עליתי בטעות על האיילון, מיד עם הכניסה אליו הודיעה לי הגברת באוזניה שזמן השהייה בפקק
הוא 45 דקות...אחותך... לקח לי עד הירידה לכביש 1 כעשרים...אבל.

מלחמה, הכל חוקי הכל מותר ומלחמה כמו במלחמה נופלים חלל, הראשון שליח קמיקזה שעוקף בין בין הרכבים במהירות שהייתה גורמת למרקז
להתמרכז בעצמו. סלאלום מרשים עם מקדם ביטחון 0 וזה נגמר מהר מאד כשהדביל חתך רכב מילימטר לפני האף הנהג לא הספיק להגיב ושלח
את השליח (משחק מילים) לטעום את האספלט. שעור לחיים!

השני שעבר כנראה קורס מבוא לקללות בשלל שפות טס לו מנסה לעקוף אותי מימין כשאני בעצמי בין מכוניות והוא מעניק לי קללה (כנראה ברוסית)
ולנהג בערבית, ודופק לו על הגג כאילו הוא אשם שאין מספיק מקום על הכביש לחמש מכוניות ואופנועים על הכביש, הנהג שלא מסוג פראייר מצוי,
פשוט פתח את הדלת ובדק את חוזק הקסדה אל מול מכת אגרוף מלמעלה למטה דבר ששיבש את האוריינטציה הכללית של הרוכב. שייבב באידיש.

כלל חשוב לחיים 2 " לא יעזור לך לעקוב אחרי שליח, בכדי למצוא את הציר הנכון" אין לך את יצר ההתאבדות שלו, לא את משאלת המוות, ותמונה
הקרב וצירי הרכיבה משתנים תוך מאיות שנייה, מה שהיה קודם מעבר צר הופך למלכודת מוות של שטח נחות!

אגב כל התל אביבים ולוחמי הכביש מהמרכז עקפו אותי כאילו אני ברוורס, אפילו שליחה (קמיקזה ממין נקבה קראתי לה בלב מולאן) השאירה לי עשן
באיילון.

אני עצמי השתדלתי לרכוב בחוכמה וזה עבד לא המשטרה ולא הרכבים מסביב הציקו לי לקח לי עוד כמה דקות אני מניח אבל סיימתי את הסיוט די מהר
משם כבר הגישה למגרש המשחקים הביתי שלי העליות לי-ם כבר עברה מהר מדי, העליות לירושלים שאני נשבע שתוכננו ע"י אותו אדם שתכנן את מסלול
ה-GP העולמי עברו כשאני מנצל כל סוס במנוע כל גרם גומי בצמיגים וכל נקודת אחיזה אפילו מדומה באספלט הטרי. פשוט וואוו מה שאופנוע של זקנים
יודע לעשות.

והורסיס שמתקרב בצעדי ענק ל- 50000 אדיש את פרק הסיכום והכבוד לרגל חצי המאה אשאיר לזמנו אבל פשוט להוריד את הקסדה בכבוד עבורו.

ניראה לי שארחץ אותו השבוע, מגיע לו!

[AsafA]

וייז לא חייב להפריע לשירים - אפשר לכבות את השמע של ניווט ולהשאיר רק את ההתראות.

לגבי הפקקים זה גם עניין של הרגל וגם סוג האופנוע - גולדווינג ובן דודו הצעיר לא מתאימים לשם, למזלך אתה לא צריך לרכוב שם על בסיס קבוע.