ברכב אני מניח שהתכוונת למכונית, אם כך הסיבה היא שנהיגה לא נתפסת בעיני רוב הנהגים כפעילות מסוכנת, ואובייקטיבית היא לא, לפחות לא כמו רכיבה על אופנוע.
 
			
			ברכב אני מניח שהתכוונת למכונית, אם כך הסיבה היא שנהיגה לא נתפסת בעיני רוב הנהגים כפעילות מסוכנת, ואובייקטיבית היא לא, לפחות לא כמו רכיבה על אופנוע.
 
			
			מי שלא שם לא יבין.
את התחושה של הגז ביד ימין.
את האוויר לפנים.
את הריגוש שבהטיה.
ריח הדלק והגזים השרופים.
הם לא יבינו את הצורך ברכיבה ואת גודל החוויה.
כן אנו מתים במשרד וחיים על הכביש וכנראה ששם גם נגמור כעוד שםלסטטיסטיקה שרק מעטים יצליחו לזכור.
אבל באותם רגעים ספורים בהם מחט הסל"ד עולה והאגזוז צורח החיוךעל הפנים נמתח עד הירח.
אותן שניות בהן אני מתחיל לחיות ושוכח מהצרות.
כן רגעים קטנים ששייכים רק לי ולעוד כמה שכמותי.
משתתף בצערך
וכן כל יום שאני עולה על האופנוע אני יודע שהתוכניות עשויות להשתנות.
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
 
			
			צריך לזכור שגם נהגי מכוניות נהרגים בגלל טעויות עצמיות או של אחרים ולמרות הכאב, אף אחד לא מפסיק לנהוג בגלל זה
כן אופנועים זה מסוכן! אין ספק! אבל איפשהו אנחנו אומרים לעצמנו "יהיה בסדר". ושוכחים מזה מהר מאוד!! בגלל כמות התאונות והרמת סיכון שבדבר, הרבה אנשים מקבלים שוק כשמשהו כזה קורה להם או למשהוא קרוב וכן. רק אז הם מבינים את המשמעות של הסיכון.
אבל שוב צריך להבין כמו שהרבה אנשים כתבו פה. שרכיבה על אופנוע זה הרבה מעבר לסתם להגיע מנקודה A ל B. אנחנו נהנים מהדרך ומחפשים את הדרך!!
כשאנחנו נוסעים לטיול בצפון/בדרום ברכב עם חברים או משפחה. כולם מתלהבים מהנוף מהאזור וכו'. ואני אומר לעצמי (שיוו איזה כביש!)
בכל מקרה משתתף בצערך ובאמת שלא תדעו עוד צער
 
			
			הסיכוי שלך למות על אופנוע גדול פי 17, אז איך זה מפתיע אותך?
עריכה:
סליחה, פי 18
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/p...s/aufnohim.pdf
 
			
			מה שכתבתי זה מה שהתכוונתי, לא יודע מה הקטע שלך... לטעמי בכלל ההתייחסויות שלך לא צריכות להיות חלק מדיון לזכרו של רוכב שנהרג.
 
			
			מסכים בהחלט, וארחיב מעט -
רוכב אשר הקטל בדרכים התדפק על דלתו, טוב יעשה אם ישתהה רגע לפני העלייה חזרה על האופנוע.
בשורה מרה שמגיעה לרוכב, בטווח הזמן הקצר, עלולה לערער את בטחון-העצמי שלו ולגרום לטעות בשיקול-דעת והיפגעות בזמן רכיבה.
עם זאת, ישנה כמובן הגישה הרווחת, לפיה 'יש להכות בברזל כל עוד הוא לוהט', 'לקפוץ מיד חזרה על האוכף' ודומיהם.. וגם זה הוא שיקול לגיטמי!
לכן, כמו אופנוען מאוזן על אופנוע מאוזן - יש לקחת בתשומת לב מחודשת את שתי הגישות, להכיר ולזהות את עצמך רגע לאחר קבלת הבשורה, לזהות מחשבות שלא היו שמה לפני כן, היסוסים שהגיעו להם משום מקום, ולהבין שהאיבר שמוריד פקודות למצערת או לברקס, כרגע טרוד ועובד ביתר.
אין לזלזל באירוע טראומתי - מטבעו, הוא נועד לדרוך אותנו.
תנחומיי למשפחתו וחבריו של הרוכב,
יהיה זכרו ברוך.
אין דבר כזה "דיון לזכר".
יכול להיות "שרשור לזכר". כי ב"דיון" יעלו דעות כאלה ואחרות, ויתנגשו ביניהן. זאת מהותו של דיון.
אם ההתייחסויות שלי כ"כ מפריעות לך, אתה יכול להסתיר את ההודעות שלי. אני דווקא חושב, שהדיבורים על ה"סיכון גדול פי 18", "מכונת מוות" וכו' מקומן לא בפורום אופנועים. בשביל זה יש את הטוקבקים בווינט.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
 
			
			ברגע שאתה מפסיק לפחד מהכביש או ברגע שאתה מתחיל לפחד מהאופנוע זה הזמן שלך לרדת.
 
			
			דיון ושרשרור זה אותו דבר כשמדברים על פלטפורמה של פורום שבה כל ההודעות שטוחות מתחת לאותה כותרת.
למה אתה חושב שחופרים פה בלי סוף על ציוד מיגון, קורסי רכיבה ורכיבה זהירה ושקולה שמטרתם להקטין את הסיכון.
סיכון גבוה פי 18 זאת עובדה (סטטיסטיקה), אם לדעתך עובדות מקומן לא באתר הזה, אז מה כן?
לרוכב אופנוע אין את הפריוולגיה להתעלם מהמציאות.
חופרים פה כי אוהבים לחפור פה.
לגבי המציאות...
אופנוע סופרספורט ליטר עולה בארה"ב 10K דולר. זאת המציאות.
זה עוזר למישהו? המידע הזה שמיש עבור מי שלא עובר לארה"ב?
לא, נכון?
אז איך עוזר למישהו המידע על הסיכויים הסטטיסטיים להיהרג ע"ג אופנוע בהשוואה לרכב?
זה אמור לגרום לוותר על האופנוע?
או שאני פתאום אסגור את הגז, ויתחיל לשייט (לישון) במהירות המותרת בחוק?
אוותר על מעברים בין רכבים, ואעמוד מאחריהם בפקק?
מה המידע הזה נועד לעשות, חוץ מלהפחיד ולבאס?
levil צודק כשהוא דיבר על ה"בועה". לבועה הזאת, שהיא פרי של יכולת ההדחקה וההסתגלות יש תפקיד אבולוציוני חשוב.
בניגוד למה שחלק מהחבר'ה כאן חושבים (ע"ע שרשור סרטוני תאונות) פחד שנובע מעודף מודעות - לא משפר את התפקוד. הוא פוגע בו. אילו במשך כל זמן הרכיבה היינו חושבים על ההתרסקות, הפציעות והמוות - לא היינו יכולים להיות משוחררים, מפוקסים וחדים כמו שרכיבה על האופנוע דורשת - כי פחד גוזל מגופינו המון משאבים, פיזיים ונפשיים. המודעות הראשונית לסיכון נצרבת תוך זמן קצר מתחילת ההתעסקות בתחום, ומשם ה"בועה" היא זאת שמאפשרת לנו להמשיך לתפקד.
אולי אצלי זה מובהק יותר מהסטנדרט, אבל כל התאונות שלי קרו דווקא בתקופות שהתעסקתי יותר בתאונות של אחרים - בשרשורים, בסרטונים ומה לא. זה לקח את המחשבה שלי למקומות האלה, ואז מצאתי את עצמי עושה תאונה במציאות. חשיבת ה"לי זה לא ייקרה/ אופנועים זה כיף/ארכב גם בגיל 60" היא זאת שעושה לי טוב. אז נכון, אני חי בתוך בועה - אבל מה אכפת לי, אם זה מה שמשפר לי את התפקוד?
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual