עוד ילד שנקטף... עוד עולם שנחרב.

[Dresdner]

למה קשה להבין ?
(בהכללה מסוימת) כל מי שבוחר עיסוק או תחביב מסוכן עוטף את עצמו בבועה, אחרת קשה לתפקד.
כל עוד הטרגדיות מתרחשות במעגלים מרוחקים של קרבה, זה אולי מטריד אבל לא מזעזע,
אבל כשאסון מתרחש במעגל הקרוב כמו חבר טוב או בן משפחה, הבועה נפרצת.

מעניין שזה קורה ברכב לחבר קרוב אתה נכנס לרכב שלך יום אחרי בלי שום בעיה.
כנראה הרגש הזה שכל כך קשור לאופנועים עובד כאן לטוב ולרע

[levil]

ברכב אני מניח שהתכוונת למכונית, אם כך הסיבה היא שנהיגה לא נתפסת בעיני רוב הנהגים כפעילות מסוכנת, ואובייקטיבית היא לא, לפחות לא כמו רכיבה על אופנוע.

[Paz]

משתתף בצערך אבל...
"מכונת מוות"? זה פורום אופנוענים או מה? WTF?
אופנוע הוא כלי. הוא עושה מה שאתה אומר לו לעשות.
אם אתה לא מספיק מיומן, זהיר, אחראי - זה מעיד עליך, לא על המכונה.

מי שרואה בחייו ערך עליון, שאין דבר שמצדיק את סיכונו - מוטב שלא ייצא מהבית. בטח לא ברכיבה על אופנוע.
ובשלב של ה"פייר", אבדתי אותך לגמרי. אתה בן 23 לדבריך, ועדיין לא הבנת שבעולם אין צדק (לפחות לא במובן המקובל של המילה), והוא לא "פייר" כלפי אף אחד?
אז אתה באמת "ילד בן 23", ולא "גבר צעיר".

נאמר בחיבה. כנקודות למחשבה.

+1, מובן שאתה נסער ואולי גם לא מעכל עדיןן...אבל חשוב להגיד את הדברים האלה.

שלא תדעו עוד צער.

[lokimonster]

מי שלא שם לא יבין.
את התחושה של הגז ביד ימין.
את האוויר לפנים.
את הריגוש שבהטיה.
ריח הדלק והגזים השרופים.
הם לא יבינו את הצורך ברכיבה ואת גודל החוויה.
כן אנו מתים במשרד וחיים על הכביש וכנראה ששם גם נגמור כעוד שםלסטטיסטיקה שרק מעטים יצליחו לזכור.
אבל באותם רגעים ספורים בהם מחט הסל"ד עולה והאגזוז צורח החיוךעל הפנים נמתח עד הירח.
אותן שניות בהן אני מתחיל לחיות ושוכח מהצרות.
כן רגעים קטנים ששייכים רק לי ולעוד כמה שכמותי.

משתתף בצערך
וכן כל יום שאני עולה על האופנוע אני יודע שהתוכניות עשויות להשתנות.

[Ami]

צריך לזכור שגם נהגי מכוניות נהרגים בגלל טעויות עצמיות או של אחרים ולמרות הכאב, אף אחד לא מפסיק לנהוג בגלל זה

[torquser]

מי שלא שם לא יבין.
את התחושה של הגז ביד ימין.
את האוויר לפנים.
את הריגוש שבהטיה.
ריח הדלק והגזים השרופים.
הם לא יבינו את הצורך ברכיבה ואת גודל החוויה.
כן אנו מתים במשרד וחיים על הכביש וכנראה ששם גם נגמור כעוד שםלסטטיסטיקה שרק מעטים יצליחו לזכור.
אבל באותם רגעים ספורים בהם מחט הסל"ד עולה והאגזוז צורח החיוךעל הפנים נמתח עד הירח.
אותן שניות בהן אני מתחיל לחיות ושוכח מהצרות.
כן רגעים קטנים ששייכים רק לי ולעוד כמה שכמותי.

משתתף בצערך
וכן כל יום שאני עולה על האופנוע אני יודע שהתוכניות עשויות להשתנות.

RIP-Robin-Williams-quote-madness-CrabDiving.jpg

[shembar1]

שלא תדע עוד צער.

באמת שאני לא מבין את האנשים שאחרי שקורה למישהו שקרוב אליהם תאונה קשה אז פתאום כל הפרספקטיבה שלהם משתנה.
כאילו מה? משהו השתנה? זה לא היה מסוכן לפני זה? זה מרגיש (סורי על זה) פתטי בעיני. כמו ילדים קטנים שעד שלא שמים את היד באש לא מסוגלים להבין שזה כואב למרות ההסברים.



בשורות טובות.

כן אופנועים זה מסוכן! אין ספק! אבל איפשהו אנחנו אומרים לעצמנו "יהיה בסדר". ושוכחים מזה מהר מאוד!! בגלל כמות התאונות והרמת סיכון שבדבר, הרבה אנשים מקבלים שוק כשמשהו כזה קורה להם או למשהוא קרוב וכן. רק אז הם מבינים את המשמעות של הסיכון.
אבל שוב צריך להבין כמו שהרבה אנשים כתבו פה. שרכיבה על אופנוע זה הרבה מעבר לסתם להגיע מנקודה A ל B. אנחנו נהנים מהדרך ומחפשים את הדרך!!
כשאנחנו נוסעים לטיול בצפון/בדרום ברכב עם חברים או משפחה. כולם מתלהבים מהנוף מהאזור וכו'. ואני אומר לעצמי (שיוו איזה כביש!)

בכל מקרה משתתף בצערך ובאמת שלא תדעו עוד צער

[nihrider]

צריך לזכור שגם נהגי מכוניות נהרגים בגלל טעויות עצמיות או של אחרים ולמרות הכאב, אף אחד לא מפסיק לנהוג בגלל זה

הסיכוי שלך למות על אופנוע גדול פי 17, אז איך זה מפתיע אותך?

עריכה:
סליחה, פי 18
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/p...s/aufnohim.pdf

[KKatkov]

הסיכוי שלך למות על אופנוע גדול פי 17, אז איך זה מפתיע אותך?

עריכה:
סליחה, פי 18
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/p...s/aufnohim.pdf

מה אתה מנסה להגיד בעצם? שאלה מגולשי פולגז שעוד רוכבים לא רק על המקלדת, צריכים לוותר על "מכונת המוות"? אתה מרים יוזמה - "סוזוקי אלטו לכל גולש פולגז"?

[nihrider]

מה שכתבתי זה מה שהתכוונתי, לא יודע מה הקטע שלך... לטעמי בכלל ההתייחסויות שלך לא צריכות להיות חלק מדיון לזכרו של רוכב שנהרג.

[van.hezkel]

למה קשה להבין ?
(בהכללה מסוימת) כל מי שבוחר עיסוק או תחביב מסוכן עוטף את עצמו בבועה, אחרת קשה לתפקד.
כל עוד הטרגדיות מתרחשות במעגלים מרוחקים של קרבה, זה אולי מטריד אבל לא מזעזע,
אבל כשאסון מתרחש במעגל הקרוב כמו חבר טוב או בן משפחה, הבועה נפרצת.

מסכים בהחלט, וארחיב מעט -
רוכב אשר הקטל בדרכים התדפק על דלתו, טוב יעשה אם ישתהה רגע לפני העלייה חזרה על האופנוע.
בשורה מרה שמגיעה לרוכב, בטווח הזמן הקצר, עלולה לערער את בטחון-העצמי שלו ולגרום לטעות בשיקול-דעת והיפגעות בזמן רכיבה.

עם זאת, ישנה כמובן הגישה הרווחת, לפיה 'יש להכות בברזל כל עוד הוא לוהט', 'לקפוץ מיד חזרה על האוכף' ודומיהם.. וגם זה הוא שיקול לגיטמי!

לכן, כמו אופנוען מאוזן על אופנוע מאוזן - יש לקחת בתשומת לב מחודשת את שתי הגישות, להכיר ולזהות את עצמך רגע לאחר קבלת הבשורה, לזהות מחשבות שלא היו שמה לפני כן, היסוסים שהגיעו להם משום מקום, ולהבין שהאיבר שמוריד פקודות למצערת או לברקס, כרגע טרוד ועובד ביתר.

אין לזלזל באירוע טראומתי - מטבעו, הוא נועד לדרוך אותנו.

תנחומיי למשפחתו וחבריו של הרוכב,
יהיה זכרו ברוך.

[KKatkov]

מה שכתבתי זה מה שהתכוונתי, לא יודע מה הקטע שלך... לטעמי בכלל ההתייחסויות שלך לא צריכות להיות חלק מדיון לזכרו של רוכב שנהרג.

אין דבר כזה "דיון לזכר".
יכול להיות "שרשור לזכר". כי ב"דיון" יעלו דעות כאלה ואחרות, ויתנגשו ביניהן. זאת מהותו של דיון.
אם ההתייחסויות שלי כ"כ מפריעות לך, אתה יכול להסתיר את ההודעות שלי. אני דווקא חושב, שהדיבורים על ה"סיכון גדול פי 18", "מכונת מוות" וכו' מקומן לא בפורום אופנועים. בשביל זה יש את הטוקבקים בווינט.

[אברי]

ברגע שאתה מפסיק לפחד מהכביש או ברגע שאתה מתחיל לפחד מהאופנוע זה הזמן שלך לרדת.

[nihrider]

דיון ושרשרור זה אותו דבר כשמדברים על פלטפורמה של פורום שבה כל ההודעות שטוחות מתחת לאותה כותרת.

למה אתה חושב שחופרים פה בלי סוף על ציוד מיגון, קורסי רכיבה ורכיבה זהירה ושקולה שמטרתם להקטין את הסיכון.
סיכון גבוה פי 18 זאת עובדה (סטטיסטיקה), אם לדעתך עובדות מקומן לא באתר הזה, אז מה כן?
לרוכב אופנוע אין את הפריוולגיה להתעלם מהמציאות.

[KKatkov]

דיון ושרשרור זה אותו דבר כשמדברים על פלטפורמה של פורום שבה כל ההודעות שטוחות מתחת לאותה כותרת.

למה אתה חושב שחופרים פה בלי סוף על ציוד מיגון, קורסי רכיבה ורכיבה זהירה ושקולה שמטרתם להקטין את הסיכון.
סיכון גבוה פי 18 זאת עובדה (סטטיסטיקה), אם לדעתך עובדות מקומן לא באתר הזה, אז מה כן?
לרוכב אופנוע אין את הפריוולגיה להתעלם מהמציאות.

חופרים פה כי אוהבים לחפור פה.
לגבי המציאות...
אופנוע סופרספורט ליטר עולה בארה"ב 10K דולר. זאת המציאות.
זה עוזר למישהו? המידע הזה שמיש עבור מי שלא עובר לארה"ב?
לא, נכון?
אז איך עוזר למישהו המידע על הסיכויים הסטטיסטיים להיהרג ע"ג אופנוע בהשוואה לרכב?
זה אמור לגרום לוותר על האופנוע?
או שאני פתאום אסגור את הגז, ויתחיל לשייט (לישון) במהירות המותרת בחוק?
אוותר על מעברים בין רכבים, ואעמוד מאחריהם בפקק?
מה המידע הזה נועד לעשות, חוץ מלהפחיד ולבאס?

levil צודק כשהוא דיבר על ה"בועה". לבועה הזאת, שהיא פרי של יכולת ההדחקה וההסתגלות יש תפקיד אבולוציוני חשוב.
בניגוד למה שחלק מהחבר'ה כאן חושבים (ע"ע שרשור סרטוני תאונות) פחד שנובע מעודף מודעות - לא משפר את התפקוד. הוא פוגע בו. אילו במשך כל זמן הרכיבה היינו חושבים על ההתרסקות, הפציעות והמוות - לא היינו יכולים להיות משוחררים, מפוקסים וחדים כמו שרכיבה על האופנוע דורשת - כי פחד גוזל מגופינו המון משאבים, פיזיים ונפשיים. המודעות הראשונית לסיכון נצרבת תוך זמן קצר מתחילת ההתעסקות בתחום, ומשם ה"בועה" היא זאת שמאפשרת לנו להמשיך לתפקד.

אולי אצלי זה מובהק יותר מהסטנדרט, אבל כל התאונות שלי קרו דווקא בתקופות שהתעסקתי יותר בתאונות של אחרים - בשרשורים, בסרטונים ומה לא. זה לקח את המחשבה שלי למקומות האלה, ואז מצאתי את עצמי עושה תאונה במציאות. חשיבת ה"לי זה לא ייקרה/ אופנועים זה כיף/ארכב גם בגיל 60" היא זאת שעושה לי טוב. אז נכון, אני חי בתוך בועה - אבל מה אכפת לי, אם זה מה שמשפר לי את התפקוד?