עוד ילד שנקטף... עוד עולם שנחרב.

[shembar1]

שלא תדע עוד צער.

באמת שאני לא מבין את האנשים שאחרי שקורה למישהו שקרוב אליהם תאונה קשה אז פתאום כל הפרספקטיבה שלהם משתנה.
כאילו מה? משהו השתנה? זה לא היה מסוכן לפני זה? זה מרגיש (סורי על זה) פתטי בעיני. כמו ילדים קטנים שעד שלא שמים את היד באש לא מסוגלים להבין שזה כואב למרות ההסברים.



בשורות טובות.

כן אופנועים זה מסוכן! אין ספק! אבל איפשהו אנחנו אומרים לעצמנו "יהיה בסדר". ושוכחים מזה מהר מאוד!! בגלל כמות התאונות והרמת סיכון שבדבר, הרבה אנשים מקבלים שוק כשמשהו כזה קורה להם או למשהוא קרוב וכן. רק אז הם מבינים את המשמעות של הסיכון.
אבל שוב צריך להבין כמו שהרבה אנשים כתבו פה. שרכיבה על אופנוע זה הרבה מעבר לסתם להגיע מנקודה A ל B. אנחנו נהנים מהדרך ומחפשים את הדרך!!
כשאנחנו נוסעים לטיול בצפון/בדרום ברכב עם חברים או משפחה. כולם מתלהבים מהנוף מהאזור וכו'. ואני אומר לעצמי (שיוו איזה כביש!)

בכל מקרה משתתף בצערך ובאמת שלא תדעו עוד צער

[levil]

למה קשה להבין ?
(בהכללה מסוימת) כל מי שבוחר עיסוק או תחביב מסוכן עוטף את עצמו בבועה, אחרת קשה לתפקד.
כל עוד הטרגדיות מתרחשות במעגלים מרוחקים של קרבה, זה אולי מטריד אבל לא מזעזע,
אבל כשאסון מתרחש במעגל הקרוב כמו חבר טוב או בן משפחה, הבועה נפרצת.

[van.hezkel]

למה קשה להבין ?
(בהכללה מסוימת) כל מי שבוחר עיסוק או תחביב מסוכן עוטף את עצמו בבועה, אחרת קשה לתפקד.
כל עוד הטרגדיות מתרחשות במעגלים מרוחקים של קרבה, זה אולי מטריד אבל לא מזעזע,
אבל כשאסון מתרחש במעגל הקרוב כמו חבר טוב או בן משפחה, הבועה נפרצת.

מסכים בהחלט, וארחיב מעט -
רוכב אשר הקטל בדרכים התדפק על דלתו, טוב יעשה אם ישתהה רגע לפני העלייה חזרה על האופנוע.
בשורה מרה שמגיעה לרוכב, בטווח הזמן הקצר, עלולה לערער את בטחון-העצמי שלו ולגרום לטעות בשיקול-דעת והיפגעות בזמן רכיבה.

עם זאת, ישנה כמובן הגישה הרווחת, לפיה 'יש להכות בברזל כל עוד הוא לוהט', 'לקפוץ מיד חזרה על האוכף' ודומיהם.. וגם זה הוא שיקול לגיטמי!

לכן, כמו אופנוען מאוזן על אופנוע מאוזן - יש לקחת בתשומת לב מחודשת את שתי הגישות, להכיר ולזהות את עצמך רגע לאחר קבלת הבשורה, לזהות מחשבות שלא היו שמה לפני כן, היסוסים שהגיעו להם משום מקום, ולהבין שהאיבר שמוריד פקודות למצערת או לברקס, כרגע טרוד ועובד ביתר.

אין לזלזל באירוע טראומתי - מטבעו, הוא נועד לדרוך אותנו.

תנחומיי למשפחתו וחבריו של הרוכב,
יהיה זכרו ברוך.

[אברי]

ברגע שאתה מפסיק לפחד מהכביש או ברגע שאתה מתחיל לפחד מהאופנוע זה הזמן שלך לרדת.

[ducati boy]

ברגע שאתה מפסיק לפחד מהכביש או ברגע שאתה מתחיל לפחד מהאופנוע זה הזמן שלך לרדת.

נכון מאוד!
בעיקר בהתייחס לפחד מהכביש.

[Dresdner]

למה קשה להבין ?
(בהכללה מסוימת) כל מי שבוחר עיסוק או תחביב מסוכן עוטף את עצמו בבועה, אחרת קשה לתפקד.
כל עוד הטרגדיות מתרחשות במעגלים מרוחקים של קרבה, זה אולי מטריד אבל לא מזעזע,
אבל כשאסון מתרחש במעגל הקרוב כמו חבר טוב או בן משפחה, הבועה נפרצת.

מעניין שזה קורה ברכב לחבר קרוב אתה נכנס לרכב שלך יום אחרי בלי שום בעיה.
כנראה הרגש הזה שכל כך קשור לאופנועים עובד כאן לטוב ולרע

[levil]

ברכב אני מניח שהתכוונת למכונית, אם כך הסיבה היא שנהיגה לא נתפסת בעיני רוב הנהגים כפעילות מסוכנת, ואובייקטיבית היא לא, לפחות לא כמו רכיבה על אופנוע.

[lokimonster]

מי שלא שם לא יבין.
את התחושה של הגז ביד ימין.
את האוויר לפנים.
את הריגוש שבהטיה.
ריח הדלק והגזים השרופים.
הם לא יבינו את הצורך ברכיבה ואת גודל החוויה.
כן אנו מתים במשרד וחיים על הכביש וכנראה ששם גם נגמור כעוד שםלסטטיסטיקה שרק מעטים יצליחו לזכור.
אבל באותם רגעים ספורים בהם מחט הסל"ד עולה והאגזוז צורח החיוךעל הפנים נמתח עד הירח.
אותן שניות בהן אני מתחיל לחיות ושוכח מהצרות.
כן רגעים קטנים ששייכים רק לי ולעוד כמה שכמותי.

משתתף בצערך
וכן כל יום שאני עולה על האופנוע אני יודע שהתוכניות עשויות להשתנות.

[torquser]

מי שלא שם לא יבין.
את התחושה של הגז ביד ימין.
את האוויר לפנים.
את הריגוש שבהטיה.
ריח הדלק והגזים השרופים.
הם לא יבינו את הצורך ברכיבה ואת גודל החוויה.
כן אנו מתים במשרד וחיים על הכביש וכנראה ששם גם נגמור כעוד שםלסטטיסטיקה שרק מעטים יצליחו לזכור.
אבל באותם רגעים ספורים בהם מחט הסל"ד עולה והאגזוז צורח החיוךעל הפנים נמתח עד הירח.
אותן שניות בהן אני מתחיל לחיות ושוכח מהצרות.
כן רגעים קטנים ששייכים רק לי ולעוד כמה שכמותי.

משתתף בצערך
וכן כל יום שאני עולה על האופנוע אני יודע שהתוכניות עשויות להשתנות.

RIP-Robin-Williams-quote-madness-CrabDiving.jpg

[Ami]

צריך לזכור שגם נהגי מכוניות נהרגים בגלל טעויות עצמיות או של אחרים ולמרות הכאב, אף אחד לא מפסיק לנהוג בגלל זה

[nihrider]

צריך לזכור שגם נהגי מכוניות נהרגים בגלל טעויות עצמיות או של אחרים ולמרות הכאב, אף אחד לא מפסיק לנהוג בגלל זה

הסיכוי שלך למות על אופנוע גדול פי 17, אז איך זה מפתיע אותך?

עריכה:
סליחה, פי 18
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/p...s/aufnohim.pdf

[KKatkov]

הסיכוי שלך למות על אופנוע גדול פי 17, אז איך זה מפתיע אותך?

עריכה:
סליחה, פי 18
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/p...s/aufnohim.pdf

מה אתה מנסה להגיד בעצם? שאלה מגולשי פולגז שעוד רוכבים לא רק על המקלדת, צריכים לוותר על "מכונת המוות"? אתה מרים יוזמה - "סוזוקי אלטו לכל גולש פולגז"?

[nadav6]

הסיכוי שלך למות על אופנוע גדול פי 17, אז איך זה מפתיע אותך?

עריכה:
סליחה, פי 18
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/p...s/aufnohim.pdf

לא יודע מאיפה הנתונים הלא מציאותיים שלהם מונפצים עכשיו,
הנה סטטיסטיקה אחרת שלהם, שונה מאוד:

על פי דו"ח "תאונות אופנוע בישראל", מטעם הראשות הלאומית לבטיחות בדרכים,
שנערך בין השנים 1999-2005,הסיכוי למוות בתאונת אופנוע הוא פי 2 מברכב.
(15 הרוגים ל-1000 נפגעים, לעומת 8.4 הרוגים ל-1000 נפגעים)

כמו כן נכתב בדו"ח שנפח האופנוע הוא מדד גס להערכת רמת הסיכון שלו,
כך שככל שהאופנוע חזק ומהיר יותר, הוא קטלני יותר. כך, לאופנועים קלים
יותר הנמצאים בשימוש עירוני, יש רמת סיכון קרובה לזו של המכונית.

קשה לי להאמין שסטטיסטיקה של 6 שנים יכולה להשתנות בצורה כל כך חדה.

מי שהכיר אותו יודע שהוא הכי זהיר ואחראי בעולם, כאילו רוכב בן 60 שרוכב 40 שנה על אופנוע. ממש ככה.

איך בן אדם הכי זהיר ואחראי בעולם, בן 60 עם 40 שנות נסיון
- נוסע להשחיז בסדום ערד? כנראה שיש תפיסה כל כך שונה של
מה זה אחריות בין כ"כ הרבה רוכבים.

[Jack_R1]

לא יודע מאיפה הנתונים הלא מציאותיים שלהם מונפצים עכשיו,
הנה סטטיסטיקה אחרת שלהם, שונה מאוד:

על פי דו"ח "תאונות אופנוע בישראל", מטעם הראשות הלאומית לבטיחות בדרכים,
שנערך בין השנים 1999-2005,הסיכוי למוות בתאונת אופנוע הוא פי 2 מברכב.
(15 הרוגים ל-1000 נפגעים, לעומת 8.4 הרוגים ל-1000 נפגעים)

אתה טועה ומטעה, בגלל שאתה לא מתיחס לנתון לא נכון.
היחס בין כמות הנפגעים לכמות הנהרגים לא מעניין יותר מדי, כל מה שהוא אומר - זה שאם כבר הגעת למצב של תאונה עם נפגעים, לרוכב אופנוע יש פי 2 פחות סיכוי לסיים בין החיים (האדום למעלה).
היחס המעניין הוא יחס הנפגעים\נהרגים ביחס או לכמות כללית, או לנסועה (פר ק"מ כביש), של נהגים\רוכבים. היחס הזה ייתן מדד יותר טוב לסיכון - מה הסיכוי להיות מעורב בתאונה עם תוצאות לא נעימות בתור רוכב אופנוע מול נוהג באוטו. וכן, נתון של פי כמה או אפילו פי 10-20 על פניו נראה הגיוני.

[ktm690smc]

לא יודע מאיפה הנתונים הלא מציאותיים שלהם מונפצים עכשיו,
הנה סטטיסטיקה אחרת שלהם, שונה מאוד:

על פי דו"ח "תאונות אופנוע בישראל", מטעם הראשות הלאומית לבטיחות בדרכים,
שנערך בין השנים 1999-2005,הסיכוי למוות בתאונת אופנוע הוא פי 2 מברכב.
(15 הרוגים ל-1000 נפגעים, לעומת 8.4 הרוגים ל-1000 נפגעים)

כמו כן נכתב בדו"ח שנפח האופנוע הוא מדד גס להערכת רמת הסיכון שלו,
כך שככל שהאופנוע חזק ומהיר יותר, הוא קטלני יותר. כך, לאופנועים קלים
יותר הנמצאים בשימוש עירוני, יש רמת סיכון קרובה לזו של המכונית.

קשה לי להאמין שסטטיסטיקה של 6 שנים יכולה להשתנות בצורה כל כך חדה.



איך בן אדם הכי זהיר ואחראי בעולם, בן 60 עם 40 שנות נסיון
- נוסע להשחיז בסדום ערד? כנראה שיש תפיסה כל כך שונה של
מה זה אחריות בין כ"כ הרבה רוכבים.

באופן כללי, לאו דווקא סדום-ערד. לא ניתפס לקטנות. הבנת את הרעיון, הוא היה הכי זהיר ואחראי בעולם.