עוד ילד שנקטף... עוד עולם שנחרב.

[van.hezkel]

למה קשה להבין ?
(בהכללה מסוימת) כל מי שבוחר עיסוק או תחביב מסוכן עוטף את עצמו בבועה, אחרת קשה לתפקד.
כל עוד הטרגדיות מתרחשות במעגלים מרוחקים של קרבה, זה אולי מטריד אבל לא מזעזע,
אבל כשאסון מתרחש במעגל הקרוב כמו חבר טוב או בן משפחה, הבועה נפרצת.

מסכים בהחלט, וארחיב מעט -
רוכב אשר הקטל בדרכים התדפק על דלתו, טוב יעשה אם ישתהה רגע לפני העלייה חזרה על האופנוע.
בשורה מרה שמגיעה לרוכב, בטווח הזמן הקצר, עלולה לערער את בטחון-העצמי שלו ולגרום לטעות בשיקול-דעת והיפגעות בזמן רכיבה.

עם זאת, ישנה כמובן הגישה הרווחת, לפיה 'יש להכות בברזל כל עוד הוא לוהט', 'לקפוץ מיד חזרה על האוכף' ודומיהם.. וגם זה הוא שיקול לגיטמי!

לכן, כמו אופנוען מאוזן על אופנוע מאוזן - יש לקחת בתשומת לב מחודשת את שתי הגישות, להכיר ולזהות את עצמך רגע לאחר קבלת הבשורה, לזהות מחשבות שלא היו שמה לפני כן, היסוסים שהגיעו להם משום מקום, ולהבין שהאיבר שמוריד פקודות למצערת או לברקס, כרגע טרוד ועובד ביתר.

אין לזלזל באירוע טראומתי - מטבעו, הוא נועד לדרוך אותנו.

תנחומיי למשפחתו וחבריו של הרוכב,
יהיה זכרו ברוך.