מבחן מהעבר: קוואסאקי Z800 – נייקד משודרג

צילום: אסף רחמים

ברק אובמה אכל חומוס

מכל הימים בעולם, המפגש שלי עם זד נפל ביום שבו אובמה היה צריך לחזור הביתה. כאילו לא הספיקה הכאוטיות שהבחורצ'יק הזה הפיל על המדינה בזמן הביקור שלו, מזג האוויר חטף את הסיבוב המוכר של טרום פסח. אובך אפור-כתום ורוחות שלא החליטו אם הן מזרחיות או מערביות. משטרות בכל פינה. אפוקליפסה עכשיו. אני יוצא מהעיר לכיוון הרי ירושלים, הלופ המוכר. ברמזור לפני נתב"ג, בחליפת עור ועל אופנוע שנראה כמו, נו, כמו אפוקליפסה עכשיו, בוהים ברצפה כמה שוטרים משועממים. אני לא מעניין אותם, גם לא את אלה ברמזור הבא ולא בשניים שאחריו. בעלייה לכביש 1 החלטתי לבדוק את העניין – ומה יותר טוב מווילי בריא בשביל לנער קצת את העניינים?… יוק, אין תגובה. הבנתי אתכם. איט'ס שואו טיים.

צילום ועריכה: אסף רחמים (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)

שיר עם יפני

ליצרנית הרביעית מיפן – קוואסאקי, למי שעוד לא שתה את הקפה של הבוקר – יש היסטוריה של יציאות מגניבות. באופן סמלי, ה-Z המקורי (זה משנת 72, כן?) היווה אבן דרך בקיבוע התדמית של היצרנית מקובֶּה. עם העיצוב הייחודי שלו לאותה תקופה אבל בעיקר בעזרת מנוע חזק במיוחד (שוב, במונחי התקופה), קוואסאקי הפכה להיות הסמן הימני בין ארבע הגדולות בכל מה שקשור לאגרסיביות ומוחצנות.

אופנועים באו ואופנועים הלכו, אבל מורשת ה-Z נשארה. או יותר נכון, נשאר השם. אם נשים רגע בצד את ה-Z1000, האח הגדול והמופרע במשפחה, ה-Z750 מעולם לא היה הזאב שהוא התיימר להיות. הדור השני, זה עם העיצוב המגניב מ-2007, היה סוג של כבשה בעור זאב – מתלים פשוטים מדי חיבלו ביכולות האופנוע. ב-2011 קוואסאקי שדרגה את המתלים והזרוע האחורית ובכך נתנה לרב המכר שלה מנת חמצן שתעזור לו לסחוב עוד שנתיים, אך אל מול האופוזיציה המתחדשת זה כבר לא הספיק. כך יצא שלכבוד יומולדת 40 למשפחת זד, קיבלנו את ה-Z800 החדש.

שיר בלי יפני

לשמחתנו לא מדובר בעוד מתיחת פנים קלה אלא באופנוע כמעט חדש לחלוטין. אין כמעט חלק באופנוע שלא קיבל עדכון או הוחלף לחלוטין, והדבר הראשון שקופץ לעין הוא כמובן העיצוב. זה לא שה-750 נראה מיושן, ממש לא, אך התרגלנו אליו. הדגם החדש מקבל חלק מהקווים של ה-Z הגדול, אך מבלי להיות גרוטסקי. האופנוע נראה גדול, הקווים חדים, והוא משדר בדיוק את הגלים שסטריטפייטר אמור לשדר. בקוואסאקי לא חיפפו אפילו לשנייה והאופנוע עמוס פרטים בכל פינה שלא מסתכלים. כמעט כל קו באופנוע מייצר את האות Z, וכמו הציור השבועי לילד, אפשר לשבת שעות ולחפש עוד ועוד צורות בלי התחושה של החננה המתלווה לציורים של ג'קי המקורי. יש אינסוף טאצ'ים נחמדים, כמו כיסוי המושב עם הטקסטורה של (איך לא) האות Z. אהבנו במיוחד את פנס הלדים האחורי בצורת שתי אותיות Z, שכשמפעילים את אור הבלם נוספות מין שתי עיניים זועמות ביניהם. אין, המעצבים של קוואסאקי עישנו חומר טוב.

תנוחת הישיבה על האופנוע נוחה, הכידון החדש שטוח ומעט גבוה יותר ומייצר בדיוק את הכיפוף הטבעי שהיינו מצפים למצוא באופנוע כזה. המושב נוח באופן מפתיע, לא קרוזר-בולס-אוטובאנים, אבל את כביש 6 תחצו מצד לצד ואולי גם הפוך מבלי להרגיש צורך מיוחד לעצור להרפיה. גם למורכב יש כסא סביר בהחלט, ואסף הצלם, שבילה די הרבה קילומטרים מאחור, ציין לטובה את המרווח, הכיפוף לרגליים וידיות האחיזה. אפשר לסכם ולהגיד שאם זוגתכם שתחיה בעניין (או זוגכן), ה-Z לא יהיה מה שיעמוד ביניכם לבין חומוס בעכו.

המנוע המוכח מהדגם הקודם קיבל תוספת לקוטר הצילינדר מ-68.4 ל-71 מ"מ, וכעת הנפח עומד על 806 סמ"ק. לועות היניקה הוארכו והורחבו במטרה לעבות את המומנט בסל"ד נמוך, וכן נעשו שינויים נוספים במנוע בכדי להוריד במשקל של החלקים המסתובבים ולייצר מנוע חלק ומהיר יותר. השינויים הללו מביאים את ה-Z החדש להספק מוצהר של כ-111 כ"ס ו-8.5 קג"מ, המושגים ב-10,200 ו-8,000 סל"ד בהתאמה.

השלדה מקבלת מספר עדכונים קלים במטרה להפוך אותה מעט קשיחה יותר, וגם תושבות מנוע חדשות אשר נועדו למזער ויברציות. הזרוע האחורית הוארכה מעט, בין היתר בכדי לאפשר את יחס ההעברה הקצר יותר ביחס ל-750 על ידי הוספת שתי שיניים בגלגל האחורי. הבולמים, עקב אכילס של הדגם הקודם, חדשים לחלוטין מבית קאיאבה, כאשר מלפנים מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ בעל כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה. מאחור הותקן בולם עם מיכל גז נפרד וגם בו כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה בלבד.

בגזרת הבלימה מצאנו צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ (300 מ"מ בדגם הקודם) שאותם לופתים קליפרים רגילים, לעומת רדיאליים בדגם היוצא. לארץ מגיעה רק הגרסה המצוידת במערכת ה-ABS החדשה מבית ניסין.

חשוב לציין לטובה גם את רמת הגימור הכללית, נקודה חלשה נוספת בדגמים הקודמים. הכל יושב במקום ואין שום זמזום מציק. רגליות הרוכב והמורכב ממתכת, ידית הבלם בעלת חוגת כוונון למרחק, יש נקודות עיגון לקשירה מובנות ברגליות המורכב וכן במחרשה המקורית, למי שיבחר להשאיר אותה. אההמ… לוח השעונים חדש לחלוטין, הוא נראה טוב וגם נראה טוב בכל תנאי התאורה, מכיל שפע אינפורמציה כמו שני מדי מרחק מתאפסים, מד דלק ונתוני צריכה שונים. למזלנו, אנחנו לא מעצבי אופנועים שצריכים להמציא את עצמנו מחדש כל הזמן. לצערנו, המעצבים בקוואסאקי המציאו עצמם מחדש הפעם עם מד סל"ד שבו ככל שעולים במעלה הסל"ד ה'בארים' נעלמים; רעיון נחמד, אבל מאוד לא נוח לקריאה. נו שויין. אם כבר בטענות קטנוניות עסקינן, אז ידית המצמד לא מתכווננת (אך התחושה טובה ומדויקת) והאגזוז (שמפריע בעקב המגף) נראה קצת מחופף ולא בקו האיכותי הכללי. אההמ, אההמ…

תן לו בגZ

בחזרה לכאוטיות של אותו יום שישי. אני לומד את האופנוע על כבישיה החלקים של תל אביב. הדבר הראשון שאני שם לב אליו הוא הקצב המהיר שבו מד הסל"ד האנכי מקפל את עצמו והחלקות שבה זה קורה. המנוע לא מהיר כמו 600 ספורטיביים, אבל יש לו משהו שלהם אין – כוח בסל"ד נמוך. הוא מזיז את הזד כבר מ-3,000 סל"ד, ומשיכה נמרצת במצערת הקלילה תניב גם פאוור סלייד מגניב. יש לזד מערכת הזרקה מדויקת וחפה כמעט לחלוטין מקשיים במעבר מגז סגור לפתוח, מה שמאפשר לשלוט בקלות באותו פאוור סלייד ממקודם. תענוג.

בשני ההילוכים הראשונים ה-Z800  מאוד מזכיר בתחושות את ה-CB1000R של הונדה, רק בקטן. יש פה גמישות ופיזור כוח שאופנועים כמו פייזר 600 והורנט יכולים רק לחלום עליהם. אין מדרגות כוח, בורות או מקפצות – רק משיכה בריאה שהופכת ליניקה ממכרת כשמד הסל"ד ניקה את קו ה-7,000 וטס, תוך כדי צרחה מגניבה, אל מעבר ל-12,000. קליקים מהירים ברגל שמאל מגלים תיבת הילוכים מדויקת בעלת מהלך קצר שמשמרים את החגיגה הזו כשהמבוגר האחראי הוא הצוואר שלכם. שלנו כיבה את האור כשעל הספידומטר הופיע שילוב המספרים המשמח 2,3,6, אבל לאלו מכם עם צוואר ברזל וקצת סבלנות צפויים עוד כמה קמ"שים בשרוול.

כשיורדים חזרה למהירות שפויה מגלים שאפשר לשייט בנוחות מפתיעה על הקשת שבין 120 ל-140 קמ"ש מבלי לחוש מאבקים ברוח, וביום שבת כשהרוח קצת שככה (נשמות טובות – אל דאגה, היא הוחלפה בגשם) ניתן היה לתפור מרחקים באיזי גם בספירות פליליות יותר.

בניגוד לדגם היוצא, החגיגה לא נגמרת כשנתקלים בכביש מפותל. העדכונים שהזד קיבל בגזרת השלדה והמתלים בהחלט מאפשרים לרכב מהר בכבישים טכניים, אולם, ולמרות המראה האגרסיבי, לא מדובר במכונת אטרף. במשקל רטוב של 229 קילוגרמים, הזד לא בדיוק האופנוע הקליל בקטגוריה וההיגוי שלו לא מהיר במיוחד. עם נטייה קלה להזדקף בעת בלימה, יש לעשות שינוי פאזה בראש ולעבור למוד רכיבה חלקה, כזו שזורמת עם האופנוע, מנצלת את המנוף הרחב על הכידון והמידריינג' הבשרני של המנוע. מעברים מצד לצד נעשים בקלות, ויש קשר ישיר בין כמה דוחפים בכידון לכמה מקבלים בשינוי זווית האופנוע.

כל זמן שהקצב נשאר מהיר, שפוי והרכיבה חלקה, המתלים בקוואסאקי הזה מספקים רכיבה מאוד מאוזנת. כשלוחצים מאוד יש תחושה שהבולם האחורי מתקשה מעט לשמור על הקצב, ובפניות המאוד הדוקות בירידה ממבוא חמה הקדמי לא מצליח להישאר בסוויט-ספוט שלו והדבר מתורגם לתחושה גלית בכידון. נציין כי מדובר בתופעות שיצוצו רק כשבאמת לוחצים את האופנוע, וגם אז ניתן לרכב בקצב מאוד גבוה. נקודה נוספת שמעט הפריעה לנו הם צמיגי הדאנלופ D214 איתם מגיע האופנוע. מדובר בצמיגים ספורטיביים שאמנם תפקדו טוב כשהיו חמים כדבעי, אך כשהם לא בטמפרטורת העבודה שלהם הם מעט חסרי פידבק, גם כשהורדנו את לחץ האוויר בכ-15% מהמלצת היצרן. מרווח הטיה יש בשפע, ובכל מקרה לא קרה שגירדנו שום חלק מהאופנוע באספלט הקריר.

הבלמים החדשים מספקים לנו תזכורת לכך שלא צריך למהר לחפש את הסיסמאות והכותרות – על אף שאינם רדיאליים, הם מתפקדים מעולה. אמנם לקח מעט זמן עד שהתיישבו כראוי, אך מרגע שזה קרה קיבלנו בלמים שמספקים המון רגש ביד ועוצמה שמסוגלת לבלום את כל המסה הזו במהירות ויעילות. אין פה נשיכה ראשונית אלימה, וממילא ה-ABS המוצלח לא ממהר להיכנס לפעולה, מה שמאפשר לנצל את הבלמים היטב גם כשהאספלט לא עשוי מאותה תערובת של זה שבחרז.

בחזרה לעיר הצפופה. ה-Z אמנם לא הופך לקטנוע, אך המשקל הגבוה אינו מורגש במיוחד והמושב הצר מאפשר גם לנמוכים מבינינו (כן, אני) להגיע בקלות לרצפה. כל התכונות הטובות שמנינו לעיל ממשיכות לעשות טוב ל-Z, והתניידות עירונית או סתם סיבוב דאווין נעשים עם חיוך בקסדה ובלי לדרוש מהרוכב פשרות מיוחדות. אם להיות קרציות אז זווית הצידוד שלו קצת מוגבלת.

נקודה מעט מרגיזה שיש לתת עליה את הדעת היא צריכת הדלק והטווח בין תדלוקים. מיכל הדלק בן 17 הליטרים מספיק בקושי ל-200 ק"מ בעת רכיבה נמרצת, ובתדלוק אחד לאחר רכיבה מאומצת במיוחד גם ראינו פחות מ-180 ק"מ, מה שמתורגם לממוצע של כ-13 ק"מ לליטר. אמנם מדובר בתנאי מבחן בהם האופנוע עובד קשה במיוחד, אך עדיין, עוד 2 ליטרים למיכל יכולים היו להיות מועילים.

זה לא צ'ופר, זה אופנוע

ל-Z800 החדש יש קסם. מדובר באופנוע שלם מאוד, כזה שגם נראה פצצה (בעינינו ובעיני המוני בוהים) וגם מספק את הסחורה. הוא מרגיש כמו אופנוע גדול ויוקרתי וללא רגשות אשם של אופנוע תקציב. המנוע שלו פנינה. חי וחזק אבל לא ברוטלי, זורם איתך בלי להציק בסוף יום רכיבה מתיש של 600 ק"מ כשרק בא לך לשבת בנוחות על 120 קמ"ש בדרך הביתה, אחרי שהתפננתם יחד כל היום בכבישי הצפון. הוא לא מתאים למתחילים גמורים ויש בהחלט מדרגה בינו לבין 'אופנוע גדול ראשון' כמו למשל נייקדים בנפח 600 סמ"ק. עם זאת, הוא לא מאיים ואפשר למשוך לו בזנב כמו שמרבית הרוכבים יתקשו לעשות עם אופנועי הליטר כדוגמת אחיו הגדול.

בעבור 72 אלף שקלים שתצטרכו לשלוף כדי להיות בעלים של כזה, תקבלו המון תמורה לאגרה. המחיר נשאר כשל הדגם הקודם, אך אין ספק שיש פה קפיצת מדרגה מצד היצרן הירוק. המתחרים העיקריים שלו בשוק הם ה-GSR750של סוזוקי (67 אלף ש"ח), צמד ה-MT של ימאהה – ה-07 וה-09 (שעולים 57 ו-70 אלף בהתאמה), גם השיבר של אפריליה (63 אלף ש"ח), ואפשר גם להכניס למשוואה את הדוקאטי מונסטר 821. מבחינת מחיר, הוא ממוקם קצת גבוה, שני רק למונסטר. יחד עם זאת, בקוואסאקי שיחקו אותה עם ה-Z החדש שאנו בטוחים שיהיה מתמודד יותר מראוי לנייקד הבינוני הטוב בקטגוריה. זד חי בייבי, זד חי.

* תודה רבה לשי טל מזרחי על העזרה במבחן

מפרט טכני