ציטוט נכתב במקור על ידי ayalzo צפיה בהודעה
יוצא לי מדי פעם לתת לילד זר עם מבט עורג (אם יש אמא הורגת, זה רק בונוס ) לשבת על האופנוע (מכיר את הסיכונים הבטיחותיים והביטוחיים, זה לא הנושא ונא לא להופכו לכזה), מצד אחד זה עושה הרגשה טובה, מצד שני אני לא יכול שלא לשאול את עצמי אם חוויה כזאת לילד, לא משנה חיים. ילד יכול להדבק בחיידק, ובעוד עשרים שנה להמרח על מעקה עם האופנוע שלו.
אני אישית אעשה הכל כדי שהילדים שלי ירכבו רק בשטח, ובאופן הכי מקצועי ספורטיבי שניתן. על הכביש? בחיים לא. למעשה, אני כל כך קיצוני, שהם מעולם לא עשו סיבוב על האופנוע. גם כשאני מאחר,ואוסף אותם מהמסגרות עם האופנוע, הוא נשאר ליד הגן/בי"ס, ואנחנו הולכים ברגל, או שהם הולכים לפני, ואני דוחף את האופנוע.
גם ברכב אנשים נהרגים. תאסור על הילדים להוציא רישיון, ותדרוש שיסעו על חייהם בתחבורה ציבורית?!
אופנוע כביש הוא קודם כל כלי תחבורה לגיטימי. מסוכן יותר מרכב פרטי, אבל עדיין לגיטימי.
חוץ מזה - אם אתה בעצמך עושה משהו, ואוסר עליהם לעשות את זה (גם בעתיד, כשיהיו גדולים - נשים בצד את האפקטיביות של איסורים כאלה) - אין בזה שום היגיון. לא פרקטי (כי לדוגמה האישית שלך יש משקל הרבה יותר גדול מאשר למילים שיוצאות לך מהפה), ולא פדגוגי - כי אתה מציג רכיבה כמעשה מסוכן ולכן חסר אחריות, אבל עושה אותו בעצמך - משמע, אתה מציג את עצמך כאדם חסר אחריות.

כמובן שכל אחד יחנך את הילדים שלו איך שהוא רואה לנכון.
אני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון בסיטואציה שתיארת...